ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אייר תשנ"א
שאלה
במקומותינו נפוץ לבוש האשה הנקרא מכנס-חצאית. הבגד נראה כחצאית לכל דבר וכלל אינו ניכר שבמכנס מדובר. צניעותו מרובה, במיוחד במצב ישיבה. האם מותר לאשה ללבוש בגד זה?
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
477 - העברת מת לקבר הסמוך לבן זוגו
478 - חצאית מכנס לנשים
479 - נטיעת עצי-ברוש בבית-הקברות
טען עוד
מותר לאשה ללבוש בגד שנקרא "חצאית-מכנס".
יש לבחון כל בגד בשני מישורים: א. גדרי צניעות; ב. דין "לא ילבש".
א. כפי שהנך מציין, אין כאן בעיה של צניעות, ויתרה מזו, בגד זה צנוע מחצאית רגילה. עם זאת ודאי שגם כאן יש להקפיד שהבגד לא יהיה צר והדוק לגוף, או קצר, כשם שיש להקפיד על כך בחצאית רגילה.
ב. ודאי שאין זה נחשב לכלי גבר, ויתרה מזו, אם גבר ילבש בגד כזה, ודאי שיעבור על איסור "לא ילבש".
לכאורה היינו מתירים - לפי סברות אלו - גם מכנסיים הגזורים בגיזרה מיוחדת לנשים, אלא שכאן נכנסנו למחלוקת פוסקים1 שמכל מקום לכתחילה כולי עלמא אוסרים. אמנם אין נדון דידן דומה לזה, מכיוון שגם האוסרים2 מתייחסים למכנסים כאל "עשויים מתחילה לעבירה", וסוף סוף שם מכנסיים עליהם, ולכן הם נחשבים לכלי גבר, ועדיין קיים הטעם "שלא תלבש אשה שמלת איש ותשב בין האנשים". וכן לסברה השניה שהעלו3 שהם בגדי שחץ ומעוררי הרהורי-עבירה. ואלו בנדון דידן שבו מדובר בבגד שאינו מושך תשומת-לב וגם אין שם מכנסיים עליו, ודאי שיהיה מותר.
אין היתר זה אמור לגבי סתם מכנסיים רחבים, אלא לגבי מכנסיים הנראים ממש כחצאית, וכמתואר בשאלה.
_______________________________________________
בשו"ת "מנחת יצחק" (ח"ב סי' קח) העלה לאסור, ובשו"ת "יביע אומר" (ח"ו יורה דעה סי' יד ס"ק ז), העלה להתיר אך לכתחילה אסר מדיני צניעות.
2 "מנחת יצחק" הנ"ל.
3 "יביע אומר" הנ"ל.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
