ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
בנוסף לכל צרותיו, השלטונות הרוסיים גם גירשוהו מביתו, והוא נאלץ לנוד ולנוע בעולם. באותו זמן, החליט הנצי"ב לממש את חלומו הישן ולעלות לארצנו הקדושה, ועניין זה חיזק את לבבו והפיח תקווה בליבו הדווי. (למעשה, כיוון שכבר היה חולה מאוד, ובאותם ימים המסע לארץ היה קשה מאוד, מנעו ממנו הרופאים לעלות לארץ, והוא נפטר מן העולם בחו"ל).
והנה, כמה חודשים לפני פטירתו, זרחה לו קרן אור של תקווה ושמחה, היישר מארצנו הקדושה. וכך מתאר את המאורע בנו הרב מאיר בר – אילן:
"הדבר היה לפני חג הפסח תרנ"ג. אז נפתח בוורשה בית המסחר 'כרמל' למכירת יין של ארץ ישראל. משבא היין לווארשה, שלחו יעקב ברוידה ומנהלי 'כרמל', בקבוקי יין אחדים לאבא ז"ל.
בתוך יסוריו הגופניים והרוחניים קרנו פניו שוב ועיניו הזהירו משמחה באומרו: "ברוך השם שזכינו ליין מארץ ישראל, מכרם שניטע בידי יהודים, שגדל על אדמת ישראל. זכות היא לכולנו לאכול מפריה ולשבוע מטובה. ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה!"
הדבורים והביטויים של שמחה על זה, שאפשר לנו ליהנות מפרי ארץ ישראל, לא פסקו מפיו ימים אחדים, כל עוד שיין ארץ ישראל היה חידוש. ואף על פי שאמרו שהיין הזה חריף מידי בשבילו, הוא דרש של'סדרים' בליל פסח יגישו את היין הזה, ועם כל ברכה על היין הרגישו עד כמה גדולה ועצומה שמחתו". ('וולוז'ין עד ירושלים' עמ' קכט).
בשבוע הבא נציין את ט"ו בשבט, יום אותו תיקנו גורי האר"י הקדוש, כיום של חיבור למעלותיה של ארץ ישראל ופירותיה הקדושים. ואכן, הנצי"ב הוא אחד משורה ארוכה של גדולי ישראל שדיברו על גודל מעלת פירות ארץ ישראל.
ומצאנו שרבנו בעל הבן איש חי (שו"ת תורה לשמה סימן תיח) כתב שיש באכילת וחיבוב פירות הארץ משום מצוות חיבוב ארץ ישראל. וכך כתב – "מצינו בגמרא (עירובין ל – תרגום חופשי) – כשהיינו הולכים אחרי רבי יוחנן לאכול פירות גנוסר, כשהיינו מאה היינו נוטלים כל אחד ואחד, מאה מאה (פירות) ולכל מאה מהם לא היה מחזיק להם כלי של שלוש סאים. והיה אוכל רבי יוחנן את כל הפירות.
הרי מפורש שהיו הולכים רבי יוחנן וסיעת חבריו - מאה רבנן, ממקום למקום, כדי לאכול פירות מתוקים וטובים.... ובודאי הם היו מכוונים בזה בשביל חיבוב ארץ ישראל לאכול מפירות המתוקים וחשובים שלה וכוונתם לשם שמים.
והנה ודאי כולם היו חסידים וקדושים. נמצא דבר זה הוא משנת חסידים ואין בו פקפוק. ולכן מאחר שגם אתה השואל כוונתך לשם שמיים, בשביל חיבוב ארץ ישראל ולהודות לה' על הארץ ופירותיה הטובים...".
ומצאנו שביאר בעל החסד לאברהם, שהמן ירד רק במדבר ולא בארץ ישראל, כי בארץ ישראל יש את פירות הארץ הקדושים שהם כמו מן, ובהם נשפעת קדושת השכינה. ואכן מצאנו בכמה עניינים שפירות הארץ מתנהגים באופן דומה למן.
למשל - המן התנהג בדרכים שונות במצבים שונים, הכל לפי צו ה'. כשהמן נותר ביום חול עד הבוקר, היו בו תולעים וריח רע, אך בשבת הוא נותר טרי וטוב. כך גם המן שנצטווינו לשמור לדורות בצנצנת בקודש הקודשים, נשמר בטריותו ורעננותו דורות רבים.
ביום חול, המן שמר על מינון קבוע של עומר לגולגולת. בשבת, לעומת זאת, המן הכפיל את כמותו, וביום שישי הפך ללחם משנה, ואף מי שלקט מעט הוכפלה כמותו (רש"י שם, כב).
כך לימד המן שהשפע מגיע בהתאם לחיבור לדבר ה' ולקדושה. ביום חול, הכל מצומצם הן בזמן – אורך 'חיי המדף' והן בכמות, לעומת זאת ביום הקדוש - יום השבת, ובמקום הקדוש – קודש הקודשים, הזמן מתארך והכמות מתרבה, כרוחניות המתפשטת לאין סוף לעומת החומריות המוגבלת.
וכך גם בארץ ישראל, ובמיוחד בפירותיה הקדושים, אריכות הימים ותוספת השפע והברכה באים עם השמיעה לדבר ה', כי זו עניינה של ארץ ישראל ללמד שדבר ה' מופיע במציאות החומרית, וההליכה בדבריו מביאה גם לשפע מעשי וכלכלי. (דברים יא) "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי... ואספת דגנך תירושך ויצהרך (שפע ותוספת בפירות הארץ)... למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם... (אריכות ימים בארץ).
אשרינו שזכינו להתגורר בארץ הקדושה, ובכוחנו לאכול מפירותיה. נאכל בט"ו בשבט הקרוב ובכל השנה מפירות הארץ הקדושה, נודה לה' על כל הטוב שהוא נותן לנו, ומתוך כך נזכה להתרומם ולהתחבר לקדושת השכינה המתגלה בארצנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
