לשבור את הקיר בין התורה לחיים | הרב עדו רכניץ | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
ציבור וחברה
תורה והלכות ציבור

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אחת הדרכים של היהודי המאמין לחיות בעולם מודרני וחילוני היא על ידי בניית קיר בין החיים הדתיים האישיים ובין החיים הציבוריים והמקצועיים החילוניים שלו. הדבר בא לידי ביטוי כואב בתוכני הלימוד בישיבות, ובכלל זה הישיבות הציוניות. אלה היו מנותקים לחלוטין מחייהם של התלמידים ואפילו של הר"מים. הניתוק הביא לכך שעולם התורה נאלם דום בפני המציאות, למעט סוגיות הלכתיות מובהקות, ונוצרה תחושה מוטעית שהמצב הקיים הוא הרצוי, מכיוון שלתורה אין עמדה בסוגיות ציבוריות שאינן נוגעות לשמירת המצוות הפרטית, כגון שבת, כשרות וטהרת המשפחה.
בניגוד לכך גדולי הפוסקים סברו שהמגמה צריכה להיות שונה בתכלית. בנאום ההכתרה שלו לרב הראשי לתל אביב אמר הרב גורן: "אני משוכנע כי תורתנו הנצחית המוגדרת כתורת חיים, ככתוב: 'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם', בכוחה לעמוד בפני כל האתגרים של הדור הזה ושל כל הדורות, ולהוכיח, שתורת ישראל וההלכה כוחם יפה לא רק לחיי ישראל בגלות, אלא בראש וראשונה ובעיקר לעם היהודי החי כעם עצמאי בארצו" (משנת הגורן, עמ' 87-86).

חזון מדינת התורה שדעך
אומנם בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה נעשו כמה מהלכים משמעותיים בתחום זה. החל מכתיבת ספרים כגון הספר 'הלכות מדינה' לרב אליעזר וולדינברג, שלראשונה מאז ומעולם הציג משנה מדינית סדורה על פי התורה. זאת לצד פוסקים חשובים נוספים שעסקו באופן נמרץ בתחום זה, כגון הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב שלמה גורן, הרב שאול ישראלי, הרב חיים דוד הלוי, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל ועוד ועוד. כמו גם הקמת מכון הארי פישל על ידי הרב הרצוג שמטרתו הייתה "להכין חומר שישמש עזר לעיבוד תחוקה וספר משפטים על פי התורה במדינה היהודית" (תחוקה לישראל על פי התורה ב, עמ' 233). כלומר, הרב הרצוג קיווה לכתוב מעין שולחן ערוך חדש שיעסוק בשפה מודרנית בסוגיות מודרניות.
מפעל חשוב היה כתב העת 'התורה והמדינה' בהנהגת הרב שאול ישראלי. בהקדמה לגיליון השני עמד הרב ישראלי על גודל האתגר שלפניו וכתב: "אין אנו עתה אלא מסתתי אבנים, הבנאים יבואו אחר כך להקים את בנין ההלכה הברורה. צורת החיים שבימינו היא כל כך רחוקה מאותה שהיתה בזמן התלמודים, שלא נוכל להוציא מהם התנהגות בחיי המעשה, אלא אם כן נברר תחלה את יסודי ההלכה, נרד לעומק כוונתה, רק אז נוכל לקבל את התשובה הנכונה ואת ההדרכה הראויה לפתרון שאלות חיינו כיום".
אולם במשך השנים מפעלים אלה דעכו והלכו, והחזון של חיבור התורה והחיים ב"מדינת התורה" הלך ונשכח מלב. זאת למעט רבנים בודדים שהמשיכו לשאת את הלפיד ובראשם מו"ר הרב יעקב אריאל, ומפעלים בודדים כגון כתב העת תחומין. לכך יש להוסיף את בתי הדין הרבניים ובתי הדין לממונות שהמשיכו לעסוק ביישום התורה, אך פסקי הדין שלהם כמעט לא נלמדו כספרות תורנית על ידי הציבור הרחב.

מדינת התורה מתעוררת לחיים
אולם בשנים האחרונות מורגש מהלך של שינוי עמוק. נפתח במכוני המחקר התורניים העוסקים באופן ישיר ומוצהר בחיבורים בין התורה והחיים. אומנם בתחומים מסוימים כגון רפואה, טכנולוגיה וחקלאות מכונים כאלה הם תופעה ותיקה יחסית. אולם בשלושת העשורים האחרונים, ובמיוחד בעשור האחרון, הצטרפו אליהם מכונים העוסקים בכלכלה, ברווחה, במשפט, במשפחה ובמחשבה מדינית. מכונים אלה פרצו ופורצים את הדרך לחיבור עמוק בין התורה והחיים. הם עוסקים הן בסוגיות הלכתיות מובהקות והן בסוגיות של מדיניות ציבורית, שבהן מדובר על מדיניות ברוח התורה ולא על פסיקת הלכה.
אולם השינוי של השנים האחרונות ממש הוא בהתעוררות המתרחשת בישיבות. ניצנים ראשונים החלו דווקא בישיבות התיכוניות שהשכילו להבין, למשל, שלימוד מסכת סנהדרין חייב לכלול ביקור בבית דין לממונות (ביקור כזה מוצע על ידי רשת ארץ חמדה-גזית), ואף התייחסות לשאלות מעשיות המחדדות את הבנת הסוגיה בגמרא ומפרשיה.
כעת המגמה הגיעה גם אל הישיבות הגבוהות ואל ישיבות ההסדר. קומץ של ראשי ישיבות ור"מים הבינו שהניתוק בין התורה והחיים איננו דגל שיש לשאת בגאון אלא מצב שיש לשנות. חלילה לא מדובר בשינוי אופייה היסודי של הישיבה, שעל כוחה החינוכי והמהותי לא ניתן להתווכח. הכוונה בראש ובראשונה לחידוד הסברות הנידונות בישיבה, ולהעדפה של סברות מדויקות המשקפות הבנה עמוקה של המציאות ולא לבניית עולם מקביל ומנותק מהמציאות.
ביטוי נוסף ישנו בבחירה ללמוד מסכתות שיש להן קשר חזק יותר לחיים, כגון לימוד מסכת שביעית מהירושלמי לקראת שנת השמיטה. כמו גם החלטת מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין, שאומצה בישיבות נוספות, לוותר על המסורת ללמוד תמיד את ראשית המסכת הנלמדת לטובת פרקים שיש בהם סוגיות מרכזיות יותר.
בכמה מקומות נעשה מהלך עמוק ודרמטי יותר של לימוד פסקי דין של בית הדין הרבני ובתי הדין לממונות במסגרת לימוד מסכתות מסדר נשים ונזיקין. לימוד שכזה יוצר גשר חסר תקדים בין החזית היישומית של התורה בבתי הדין ובין העורף הישיבתי. גשר זה, אם יתרחב, יוכל לחולל מהפכה עצומה שבה פסקי הדין ירעננו את השאלות שבהן עוסקים בישיבות בשאלות חדשות, ואילו הישיבות ישיבו לשאלות אלה בהעמקה למדנית שתעשיר את עולם הדיינות והמשפט.
חידוש נוסף שמתקיים כרגע במקומות בודדים בלבד הוא השלמת לימוד העיון המתמקד בסופו של דבר בסוגיות בודדות בשיעורים שייתנו לתלמידים תמונה כוללת על הסוגיות במסכת הנלמדת. שיעורים אלה מציגים לתלמידים את התפיסה הכוללת של התורה בנושא הנלמד. זאת בניגוד למצב הקיים, שבו קשה לתלמיד להסיק מתוך הדפים הבודדים שלמד בעיון מהי משנתה הכוללת של התורה.

המחיר החינוכי של הניתוק
עד כה עסקנו בשאלות המהותיות, אולם לא ניתן להתעלם גם מההשלכות החינוכיות של הניתוק בין התורה והחיים. נפתח בכך שסוגיות שלמות שנמצאות במרכז השיח והתודעה המודרנית זוכות להתעלמות מוחלטת במוסדות החינוך התורניים. כך למשל בנוגע ליחס הראוי לדמוקרטיה, מי מהר"מים בישיבות מכיר את דברי הרב וולדינברג כי "שנואה היא לפי חוקי תורתו הקדושה הנהגה דיקטטורית והשתלטות כחִית (כוחנית) באיזה אופן שהוא של איש או קבוצת אנשים על שדרות העם" (הלכות מדינה ג, עמ' קצ)? התוצאה היא שבציבור רווחת התחושה שלתורה אומנם יש עמדה - והיא אכן חשובה - בהבנת שבועת מודה במקצת, אך אין לה מה לומר על סוגיות מרכזיות בחיינו.
חמור מכך, הניתוק בין התורה לחיים יוצר לעיתים תמונה שגויה של עמדת התורה. כך למשל כמעט כל יהודי שומר מצוות מניח ש"גרמא בנזיקין פטור", אך הוא אינו מכיר משום מה את שיטת הרמב"ם ש"כל הגורם להזיק ממון חבירו חייב לשלם נזק שלם" (חובל ומזיק ז, ז) ואשר נפסקה בשולחן ערוך (חושן משפט שפו, ג). ההתעלמות משיטת הרמב"ם אינה אפשרית במקום שבו הלימוד מחויב להשיב לשאלה כיצד ניתן ליישם את משפט התורה.
הניתוק אף יוצר תחושה של מיצוי אצל התלמידים. אלה מרגישים שבסוגיות הנלמדות בישיבה כבר לא נותר מה לחדש, ותפקידם הוא רק לחזור על מה שכתבו אחרים. זאת בזמן שלפנינו משימה אדירה של גישור על פער של מאתיים שנה בין התורה לחיים.
הקיר בין התורה לחיים מתחיל להיסדק, וגיבוש חזון מדינת התורה חוזר וקורם עור וגידים. מדובר בתהליך מהותי שבמרכזו הקשבה לדבר ה' שבתורה בכל תחומי החיים. לתהליך זה יש השלכות חינוכיות רבות עוצמה, שבמרכזן הפיכת עולם התורה מצוללת שמגינה מפני העולם החיצון למגדלור שמאיר את הדרך. שנזכה לפעול עם א־ל ולקדם את התהליך.
***
מתוך העיתון בשבע

תורה והלכות ציבור

הרב עדו רכניץ

מכון משפטי ארץ, עפרה

20 דק'
הכנס העולמי ה - 20 לדיני ממונות
צוואה על פי ההלכה והחוק
הכנס העולמי ה - 20 לדיני ממונות תשע"א
שיעורים נוספים בענין מלחמה
מלחמת מצווה תחילה
אדר ב תשפ"ב
תורה והלכות ציבור
כן לעירוב פוליטיקה ורבנות
אלול תשע"ט
21 דק'
הכנס העולמי ה - 21 לדיני ממונות
החינוך הציבורי כצדק חברתי
הכנס העולמי ה -21 לדיני ממונות תשע"ב

תורה והלכות ציבור

רביבים
תורה וצבא, דתיים וחרדים
הרב אליעזר מלמד | איר תשע"ג
תורה והלכות ציבור
הרב של הקבינט
הרב שלמה אישון | שבט תשפ"ב
דינא דמלכותא דינא במדינת ישראל
האם למדינת ישראל יש דינא דמלכותא?
הרב ניר אביב | טבת תשע"ב
49 דק'
שופטים
מנהיגות ישראלית
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אלול, התשס"ד

תורה והלכות ציבור

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב יוסף צבי רימון
הרב יעקב שפירא
הרב אורי שרקי
הרה"ג יעקב אריאל
הרה"ג דוב ליאור
הרב חיים כץ
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו