ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- שיעורים נוספים
כדי לחדד את המאפיינים העיקריים של מדינת התורה נציג את הדברים בדרך של שו"ת – שאלה ותשובה.
מה משמעותה העיקרית של מדינת התורה?
במדינת התורה חוקי התורה הם החוק העליון של המדינה, וכל המוסדות כפופים לחוקים אלה. בנוסף, יש לגבש מדיניות ציבורית ברוח התורה גם בסוגיות הרבות שבהן אין הלכה מחייבת.
מה פירוש מדיניות ציבורית ברוח התורה? מדוע לא מדיניות על פי ההלכה?
ברוב תחומי המדיניות הציבורית אין הלכה, כגון בענייני חוץ וביטחון, כלכלה, רווחה ועוד (הרב ח"ד הלוי, 'במוצאי שנת השמיטה'). בתחומים אלה חובתו של המנהיג הפוליטי לפעול כדי לממש את ערכי התורה על פי הבנתו (רמב"ם מלכים ד, י; דרשות הר"ן, יא). לפיכך, אין הכוונה למדינת הלכה שבה ההלכה מורה כיצד לפעול בתחומי החיים, אלא למדינת התורה, שבה כל התחומים מתנהלים או על פי ההלכה, במקום שבו יש דין מחייב, או ברוח התורה.
אבל במדינת התורה אמורים לשלוט רבנים, הלא כן?
לא ולא. על פי ההלכה הנהגת המדינה נבחרת על ידי הציבור, ואין הכרח לבחור דווקא רבנים, ואף יש מקורות השוללים זאת (פסחים קיב, א, "ואל תדור"). תפקידם של תלמידי החכמים הוא לנהל את מערכת המשפט. זו המערכת הדתית במדינת התורה.
האם הכוונה לכך שהנהגת המדינה תיבחר באופן דמוקרטי? הרי זה סותר את מצוות מינוי מלך.
הנהגת המדינה תיבחר באופן דמוקרטי, ואין בכך סתירה למצוות מינוי מלך, כיוון שכל זמן שאין צאצא ידוע לבית דוד, אין למנות מלך (הלכות מדינה א, ג, ב, עמ' קמז). בנוסף לכך, ענייני הפנים מאז ומעולם נוהלו על ידי טובי העיר, שנבחרו בדרך בעלת מאפיינים דמוקרטיים (רמ"א חו"מ קסג, א). יתרה מזו, יש מקורות שמהם עולה כי גם כאשר תתחדש מלכות בית דוד, סמכויות המלך יצומצמו מאוד (מדינה כהלכה, עמ' 179), וייתכן שהוא יחזיק רק בסמכויות דומות לנשיא המדינה בימינו.
אם חוקי התורה יהיו חוקי המדינה, האם הכוונה שיש לבטל את הכנסת?
לא. חוקי התורה יהיו החוק העליון של המדינה, ואולם חוקי התורה עצמם קובעים שניתן וצריך לחוקק חוקים משלימים לתורה, על בסיס תקנות הקהילות (רמ"א חו"מ קסג, א) ודין המלך (שו"ע חו"מ שסט, ו). חוקים כאלה נחקקו בעבר בקהילות ישראל מימי הביניים ועד לראשית המאה ה־19 ועסקו במגוון גדול של תחומים (תוספתא בבא מציעא יא, כג-כה).
למעשה, חוקי התורה יהיו החוקים הקובעים בתחום הממוני והמינהלי, עם השלמה של חוקי הכנסת בתחומים שבהם היה שינוי טכנולוגי, חברתי או כלכלי גדול. על פי זה, כבר היום בתי דין של תורה נותנים תוקף הלכתי לשורה של חוקים בתחומים שונים, כגון זכויות יוצרים, דיני עבודה, דיני חברות ועוד (ראו למשל פירוט באתר רשת ארץ חמדה גזית).
האם במדינת התורה יסקלו את מי שיחלל שבת?
ממש לא. זה מאות רבות של שנים בטלה הסמיכה, ואין דיינים שמוסמכים לדון את דיני עונשין של התורה (שו"ע חו"מ, א). זאת ועוד, גם בתקופה שבה נהגו דיני העונשין של התורה, המדיניות ההלכתית הייתה לצמצם מאוד את הענישה (רמב"ם סנהדרין יד, י).
ומה בדבר כפייה דתית?
גדולי ישראל בעת החדשה, הראי"ה קוק (אגרות א, כ) והחזון איש (יו"ד שחיטה ב, טז), קבעו שבימינו אין לנקוט דרך של כפייה דתית, כיוון שהיא גורמת להתרחקות מעבודת ה' ומשמירת מצוות. המשמעות המעשית היא שתהיה כפייה דתית מינימלית, בדומה לזו שנהגה במדינת ישראל מאז הקמתה, כגון שהגירושין יהיו על פי ההלכה בלבד.
אם בית הדין לא יעסוק בענישה, מי יעניש את הפושעים והגנבים?
כאמור, ההלכה מעודדת את המנהיגות הפוליטית לחוקק חוקים בתחום הפלילי ואף להקים מערכת משפט אזרחית בתחום הזה, וכך היה בפועל בקהילות ישראל במשך מאות רבות של שנים (מדינה כהלכה, עמ' 121). למעשה, מערכת המשפט הפלילי במדינת התורה תהיה דומה מאוד למערכת הקיימת היום.
האם עולם התורה מסוגל כעת לממש את חזון מדינת התורה?
באופן עקרוני ובקושי רב – כן, אבל כדאי מאוד לנצל את הזמן עד להקמת מדינת התורה כדי להכשיר תלמידי חכמים שיוכלו לכהן כדיינים ויהיו מומחים בתחומי המשפט השונים. כבר היום יש דיינים מעולים, אבל ברור שהיקף הנושאים והמורכבות שלהם במדינת התורה מחייבים הכשרה ברמה גבוהה יותר. כמו כן, יש לכתוב מחקרים תורניים שיכינו את גופי הידע בתחומי המשפט השונים. נוסף על כך יש להכין טיוטה של חוקי התורה שיוכלו להיקבע כחוק המדינה. מאז השולחן ערוך שנכתב לפני כ־500 שנה לא נכתב ספר חוקים, והדבר נדרש לאור השינויים המפליגים באורחות החיים מאז ועד היום (ראו למשל את מיזם "חוקי התורה" של מכון משפטי ארץ).
בימינו יש מחלוקות קשות בין רבנים, האם אין חשש שכאשר רבנים יכהנו ברשות השופטת הם ישתמשו בכוחם כדי לפגוע ברבנים שעליהם הם חולקים?
מדינת התורה מחייבת לנקוט גישה ממלכתית שבה המדינה מעודדת ריבוי דעות, לצד קבלת חוק תורני אחד (על פי רמב"ם ממרים ג, ה-ו), וכבר היום רוב הרבנים נוהגים כך. אין זה סותר קיומן של מחלוקות, אפילו חריפות, בין רבנים בעלי דעות שונות, ובלבד שעקרון חופש המצפון והביטוי של רב בישראל יישמר.
מה הסיכוי לממש את חזון מדינת התורה, הרי רוב העם חילוני?
ראשית, רוב העם מסורתי ולא חילוני, ושנית, באמת כעת לא ניתן להקים את מדינת התורה. הדבר מותנה בכך שעם ישראל ירצה בכך מאוד ויחליט לכרות מחדש ברית עם הקב"ה. ברית כזו חייבת לבוא מרוב גדול מאוד בעם, אבל אנו מאמינים שהיום הזה בוא יבוא, ואפילו מהר ממה שנראה. לפיכך עלינו להתחיל להתכונן כבר עכשיו.
מה אני יכול לעשות למען מדינת התורה כעת?
ראשית, כל אדם צריך ללמוד את חלקי התורה העוסקים בניהול מדינה יהודית, כגון מסכת סנהדרין, הלכות מלכים במשנה תורה לרמב"ם, ועד לכתבי גדולי האחרונים בימינו, ובהם הראי"ה קוק, הריא"ה הרצוג, הר"ש ישראלי, הרח"ד הלוי ועוד רבים מאוד.
שנית, כל אדם צריך להתדיין בבית דין של תורה, ואף לקבוע בחוזים שלו בית דין של תורה כבורר. זו הבעת אמון אישית חשובה מאוד במשפט התורה, והדרך היחידה לפתח את משפט התורה כדי להכין אותו לקראת היותו חוק המדינה.
הרב עדו רכניץ הוא מנהל המחקר במכון משפטי ארץ, מנהל רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית ומחבר הספר 'מדינה כהלכה'. להזמנת ספרו החדש 'מדינת התורה הדמוקרטית' חינם היכנסו לאתר 'דין תורה'
מתוך העיתון בשבע
שיעורים נוספים מצוות ישוב הארץ -עיון במשנתו ודרך לימודו בעניין
דברי זיכרון לרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
