ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
כבר כעת נבהיר שאין הלכה מחייבת בעניינים שכאלה, והם מסורים בידי המנהיגות הפוליטית של עם ישראל, המחזיקה בסמכויות מלך ישראל שבהלכה (הראי"ה קוק, משפט כהן, קמד). לגבי מלך ישראל כתב הרמב"ם: "ובכול יהיו מעשיו לשם שמיים ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים ולהילחם מלחמות ה'" (הלכות מלכים ד, י).
הר"ן הוסיף על כך: "אם יבטל שום מצווה לצורך תיקון זמנו, לא תהיה כוונתו לעבור על דברי תורה כלל, ולא לפרוק מעליו עול יראת שמיים בשום צד, אבל תהיה כוונתו לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם" (דרשות הר"ן יא). כלומר, גם כאשר מדובר בסוגיות שבהן אין הלכה מפורשת - על המלך לנהוג ברוח התורה, ולכן מצווה עליו לכתוב לעצמו ספר תורה שידריך אותו בקבלת החלטות המדיניות שלו. ברוב הסוגיות של המדיניות הציבורית היהודית אין הלכה מפורשת, אולם יש חובה כללית לנהוג לפי השראתה של התורה, ומכאן החשיבות בגיבוש התפיסה המדינית היהודית.
יתרה מזו, מדברי הר"ן משמע (וכך כתב גם הראי"ה קוק) שהמלך הוא זה המוסמך להחליט מהי המדיניות הראויה על פי התורה, ולא תלמידי החכמים. אומנם, לאור המורכבות של הסוגיות המדיניות ושל המקורות התורניים השונים, המנהיגים הפוליטיים נדרשים להתייעץ עם אנשי תורה. ועדיין, ההחלטה הסופית נשארת בידי המנהיג הפוליטי, ולכן חשוב מאוד שהוא יהיה אדם ירא שמיים. מכאן שמאמר זה איננו בגדר פסיקת הלכה (וכן כתב הרב שאול ישראלי, הרבנות והמדינה, עמ' 211-209).
ציר הרשע מול האינטרס הישיר
אלא שכדי לייעץ בסוגיה מורכבת זו יש להכיר היטב את פרטי הדילמה. וכיוון שכותב שורות אלה, באופן טבעי, אינו מכיר את הפרטים, ניתן במסגרת זו להתייחס למידע הגלוי והחלקי הידוע לציבור, וגם זאת בראשי פרקים בלבד. לפיכך, ניתן לראות בדברים אלה לכל היותר הדגמה של האפשרות לקיים מערכת שוטפת של ייעוץ תורני בשאלות של מדיניות ציבורית.
לאחר הקדמה זו נדון ברכיב אחד של הדילמה העומדת בפני מדינת ישראל, והוא סדר העדיפויות של האינטרסים הלאומיים. במסגרת זו נדון בשלושה אינטרסים שעלו בשיח הציבורי: הראשון הוא האינטרס הביטחוני הישיר, השני הוא החשש לשלום העולם, והשלישי הוא החשבון ההיסטורי הפתוח בין העם היהודי לשתי המדינות הלוחמות.
האינטרס הביטחוני כולל את חשיבות השמירה על הברית הצבאית והמדיניות עם ארצות הברית, שהיא נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל. זאת, אל מול הצורך בהמשך התיאום מול הרוסים בסוריה. להבנתי, האינטרס הביטחוני הישיר הוא בגדר "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם", וממילא הוא בכלל מלחמת מצווה (רמב"ם הלכות מלכים ה, א). אומנם, גם השאלה כיצד לנהוג במלחמת מצווה נתונה לשיקול דעתו של מלך ישראל (שם), ובימינו היא נתונה בידי ממשלת ישראל, כאמור, ולכן על ממשלת ישראל החובה לעצב מדיניות זהירה שמטרתה העליונה היא שמירת האינטרסים הביטחוניים הישירים.
אומנם, גם החשש לשלום העולם עקב התוקפנות הרוסית מטריד מאוד. רוסיה היא בת ברית של הגרועות שבאויבינו, כגון סוריה ואיראן. וכיוון שמדיניות ישראל היא מדיניות ראויה ומוצדקת, הרי שברית עם אויבינו פירושה תמיכה במה שכונה בעבר בצדק 'ציר הרשע'. בהינתן זאת, תוקפנות של רוסיה כלפי מדינה שאיננה חלק מציר הרשע, כגון אוקראינה, אמורה להטריד את מדינת ישראל מאוד. ישנו חשש רציני שרוסיה תמשיך את התוקפנות עד שזו תגיע אל סף הדלת של מדינת ישראל ממש.
מעבר לאינטרס הלאומי הישיר שלנו, ברור לכול שהרג המוני, הרס נרחב ויצירת גל עצום של פליטים חפים מפשע (בשונה, למשל, מהסבל המוצדק של העם הגרמני בשלהי מלחמת העולם השנייה) הם מעשי זדון שלֵב אנושי, ובוודאי לב יהודי, לא יכולים להישאר אדישים כלפיהם.
ובכל זאת, הצטרפות למדינות הנוקטות צעדים מדיניים כדי לבלום את התוקפנות הרוסית איננה בגדר מלחמת מצווה. עובדה מעניינת היא כי העמדה ההלכתית המרכזית היא שמלחמה שמטרתה צדק (בניגוד להגנת עם ישראל) היא בגדר מלחמת רשות (על פי השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם, שכחת העשין, מצווה חמישית, בניגוד לשיטת הרב שאול ישראלי, עמוד הימיני יד, ו).
ניתן להסביר זאת בכך שבעולם האכזרי שבו אנו חיים לא ניתן לצוות על העם היהודי הקטן להיות השוטר של העולם. אומנם רצוי לפעול למען שלום העולם כאשר הדבר אפשרי, אבל רק בתנאי שהדבר לא יסכן את מדינת ישראל ואת העם היהודי. מכאן למדנו שסוגיית ביטחון מדינת ישראל היא מצווה, וממילא היא קודמת לסוגיית שלום העולם, שעם כל חשיבותה, היא אינה בגדר מצווה.
חשבונות שמיים
לגבי שאלת החשבון ההיסטורי בין העם היהודי למדינות הלוחמות, יש לומר שמדובר בחשבונות שמיים, וממילא אין תפקידנו לעסוק בכך. יתרה מזו, אין לנו יכולת להכריע בסוגיות אלה. האם אנו יודעים אם בחירת נשיא יהודי באוקראינה מהווה חזרה בתשובה של עם זה על חטאי העבר שלו מול העם היהודי? האם הקשרים הביטחוניים בין רוסיה למדינת ישראל מהווים גם הם סוג של חזרה בתשובה? אני, לפחות, אינני יודע.
בכל מקרה, שיקולים אלה אינה מופיעים כלל בעולם ההלכתי כאשר מולם עומדים שיקולים ביטחוניים וערכיים יהודיים ממשיים כאן ועכשיו. מעולם לא ראינו הוראה לסכן את שלומו של עם ישראל בהווה בגלל חשבון היסטורי בעבר.
אשר על כן, נראה כי על מדינת ישראל להציב בראש סדר העדיפויות את שיקולי הביטחון הישירים, ולנהל מדיניות זהירה אל מול ארצות הברית ורוסיה. בתוספת לכך, ובתנאי שהאינטרסים הביטחוניים הישירים לא ייפגעו, על מדינת ישראל לעשות את שאפשר כדי למנוע את המשך התוקפנות הרוסית, למען שלום העולם, שהוא ערך יהודי מובהק. את החשבונות ההיסטוריים בינינו לבין רוסיה ואוקראינה נשאיר לבורא עולם.
"לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיהו יא, ט).
הכותב הוא מנהל המחקר במכון משפטי ארץ וממחברי הספר 'אתיקה צבאית יהודית'
מתוך העיתון בשבע
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
