ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
כותב הרב הקדוש רבי אליעזר מויז'ניץ זיע"א בספרו 'דמשק אליעזר': "ידוע שפרשה זו היא תמיד בחודש אדר, זמן הישועה, 'ואין ישראל נגאלין אלא בזכות השבת' (ירושלמי תענית פ"א).
ומובא גם במדרש ויקרא: 'אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, איך נוכל למחות זרעו של עמלק. אמר להם הקדוש ברוך הוא, אם תקיימו זכור את יום השבת לקדשו, תוכלו לקיים זכור את אשר עשה לך עמלק'.
ואיתא בגמרא (בכורות ה, ע"ב) 'ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, על שרפו ידיהם מן התורה'. ועל כן בחודש זה צריכין לתקן שני הדברים הנ"ל- שבת ותלמוד תורה, וכך נזכה למחיית עמלק".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (על פורים) מביא את דברי החיד"א הקדוש זיע"א (אהבת דוד דרוש א), שכותב שלוש סיבות מדוע עמלק בא על ישראל ברפידים: א. שרפו ידיהם מדברי תורה כנ"ל. ב. דיבור שלא כהוגן בחיסרון אמונה, שאמרו "היש ה' בקרבנו אם אין" (שמות יז, ז). ג. חילול שבת, כפי שהגמרא (שבת קיח ע"א) דורשת על הפסוק "יצאו מן העם ללקוט" (שמות טז, כז).
כלומר, החשיבות של לימוד התורה בכל שבתות השנה, ובפרט התחזקות בלימוד תורה בשבתות חודש אדר היא גדולה לאין ערוך, כי בכוח סגולת השבת יש את היכולת לתקן את שלושת הפגמים הנ"ל.
תורה- כתוב במדרש 'תנא דבי אליהו' (פרק א) "שבת יעשה כולו תורה". וידועים דברי ה'בן איש חי' זיע"א (שנה שניה פרשת שמות) שלימוד תורה בשבת שקול כאלף פעמים באיכות מלימוד תורה בימות החול, וכך בכוח התאמצות בעמל התורה בשבת לתקן חטא רפידים.
דיבור- דורשים חז"ל "'ודבר דבר'- שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך ביום חול" (שבת קיג ע"ב). בשבת קודש יש יכולת מיוחדת לתיקון כוח הדיבור על ידי ריבוי דיבורי אמונה וביטחון, דברי תורה וסיפורי צדיקים, שירה וזמרה ליוצר כל.
שבת- שבת הוא יום שמתקיים בו 'היום אם בקולו תשמעו' כמו שמרמז 'השפת אמת' זיע"א על הפסוק "ש'מע ת'שמעו ב'קולי" ראשי תיבות 'שבת'. ובפרט כשאנו כבר נמצאים בחודש אדר, ימים שבהם קיבלנו את התורה ברצון (שבת פח, ע"א), לכן סגולת שבתות אלו לשמוע ביותר את דבר ה' ולהתחזק בשמירת שבת כהלכתה.
כותב הגר"א זיע"א 'קול דיבור' שווה בגימטריא 'שמח'. מעלת האדם הוא כוח הדיבור שלו, וכאשר הקול והדיבור מתאחדים בשלמות לעבודת ה' אז זוכה לשמחה- "שמחה לאיש במענה פיו" (משלי טו, כג).
מובא במדרש (ספרי בעלותך) 'וביום שמחתכם- אלו השבתות'. בשבתות אלו שיש שמחה יתירה של חודש אדר וחג הפורים הבא עלינו לטובה, יש לנו את היכולת למחות את עמלק על ידי שמחה של מצווה וקדושת הדיבור.
כי על ידי שמירת שבת המביאה את האדם לשלמות שלושה דברים הנ"ל, ניתן לנו הכוח למחות ולבטל את קליפת עמלק.
ידוע ש'עמלק' בגימטריה 'ספק' (שם משמואל זכור, תרע"ט), ובשבת קודש אנו מוחים ומבטלים את קליפת עמלק על ידי השמחה במלכות ה' מתוך בחירה ושלמות בלי שמץ של ספק- 'ישמחו במלכותך שומרי שבת' (שחרית של שבת).
ובספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם אביו בעל ה'אור גדליהו' זצ"ל שזה פירוש 'אין שמחה כהתרת הספקות', כשיהודי מחליט בהחלטה מוחלטת בלב אמיץ וחזק להיות קשור ודבוק באביו שבשמיים ולעשות רצונו, אין לעמלק אחיזה בו, רק בתנאי שיהיה מתוך שמחה ורחבות הלב.
עוד כתוב בספר 'דמשק אליעזר': ש'מן ז'ית ז'ך הראשי תיבות עולים כמנין שד"י. האר"י ז"ל כותב ש'מרדכי היהודי' עולה כמניין שד"י. וכמו כן תיבת 'ויהי' שפותחת את המגילה עם תיבת 'זרעו' שהיא סוף המגילה עולים כמניין שד"י.
על הפסוק "בא-ל שד"י (בראשית יז, א) מפרש רש"י 'שיש די באלוקותי לכל בריה ובריה'.
על כך כותב רבי נתן מברסלב זיע"א דברים נפלאים ומתוקים (ליקוטי הלכות תפילין ו'): "וזה שם ש"די, שדי לו ואין צריך יותר, כי יש די באלוקותו לכל בריה, שיש די עונג ושמחה וחיות אמיתי ונצחי באלוקותו לבד יתברך, ואין צריכין שום דבר אחר כלל, רק להתענג על ה' לבד".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.












