ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
לימוד התורה הוא המפתח לכול, הן מפני מעלתו העליונה, שתלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות, והן מפני שגדול התלמוד, "שהתלמוד מביא לידי מעשה" (קידושין מ, ב). הכוונה ללימוד שמאיר את החיים ומדריך אותם.
אלא שיש לשאול, איך יוכל האדם ללמוד תורה כראוי כאשר האדם נברא כדי לעסוק ביישובו של עולם – "לעובדה ולשומרה"? התשובה - בשבתות ובחגים שבהם אסרה התורה לעבוד! כפי שאמרו חכמים: "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה" (ירושלמי שבת טו, ג). למעשה, הורו להקדיש חצי מהשבת לתורה (פסחים סח, ב), וכדי לקיים זאת צריך לכל הפחות ללמוד כשש שעות בשבת (פניני הלכה שבת ה, א).
על ידי לימוד התורה בשבתות ובחגים התורה תאיר את חיי המעשה ותרומם אותם, וכך ברכת התורה תתפשט לכל המעשים. ונראה שלכך התכוונו המקובלים באומרם שיותר גדולה פעולתה של שעת לימוד בשבת מאלף שעות בימות החול (בן איש חי, הקדמה לפרשת שמות ש"ש).
התורה והחיים
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
689 - ספר 'וזה דבר השמיטה' של הרב יצחק ריינס זצ"ל
690 - חשיבות לימוד התורה בשבת ובמועד
691 - הקהל את העם
טען עוד
זהו שאמרו חכמים בתנא דבי אליהו רבה פרק א': "כך אמר להן הקב"ה לישראל: בניי לא כך כתבתי לכם בתורתי, 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך' (יהושע א, ח), אף על פי שאתם עושים מלאכה כל שישה ימים, יום השבת יעשה כולו תורה. מכאן אמרו: לעולם ישכים אדם וישנה בשבת, וילך לבית הכנסת ולבית המדרש, יקרא בתורה וישנה בנביאים, ואחר כך ילך לביתו ויאכל וישתה..."
מקומה של התורה בחיי היהודי
אומנם גם בכל יום מימות החול צריך לקבוע עיתים לתורה, שנאמר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח), לכן צריך כל אדם לקבוע זמן קצר ללימוד ביום וללימוד בלילה (מנחות צט, ב). לימוד זה מועיל לשמור על הקשר הקבוע לתורה, ועל ידו ניתן גם לחזור על דברי התורה כדי שיהיו שמורים בלב, אבל אין בכוחו לרומם את היהודי לרמה נאותה בידיעת התורה כדי להאיר את החיים ולתקן את העולם.
לימוד קבוע בשבתות ובחגים אמור להיות הפתרון.
עונג שבת כיצד
לכאורה אם לימוד התורה בשבת חשוב כל כך, היה ראוי להקדיש את כל השבת כולה ללימוד, ומדוע מצווה לענג את השבת בסעודות? לא זו בלבד אלא שאמרו חכמים על מי שמצליח לענג את השבת: "כל המענג את השבת ניצול משעבוד מלכויות", ו"נותנים לו כל משאלות ליבו", ו"נותנים לו נחלה בלי מיצרים" וזוכה לעשירות (שבת קיח, ב). משמע שלא קל לענג את השבת.
אכן, מדובר במצווה עדינה ועמוקה מאוד, שדורשת איזון ושילוב של נשמה וגוף יחד, ורק כאשר מצליחים להתענג בסעודות עם לימוד תורה משמעותי זוכים לעונג שבת באמת. וכפי שאמרו חכמים שצריך לחלק את השבת, "חציו לאכילה ושתייה וחציו לבית המדרש" (פסחים סח, ב). שני חצאים אלו צריכים להשלים זה את זה, שיהיו הסעודות מקושרות ללימוד והלימוד מקושר לסעודות, והכול בתענוג.
מעין עולם הבא
באופן זה השבת היא מעין עולם הבא, שעל ידי השבת נמשכת קדושה, אורה וברכה מעולם הבא אל העולם הזה. ומהו עולם הבא? העולם שלאחר תחיית המתים, שבו ישובו נשמות הצדיקים להתאחד עם הגוף, ויחד עמו יתעלו בלא סוף. כעין זה השבת מחברת את הנשמה והגוף באופן מתוקן, ובכך האור הגדול של עולם הבא נמשך ומאיר את עולמנו. אלא שאם האדם אוכל ושותה ונח בלא להקדיש את חציה של השבת ללימוד התורה, הנשמה חסרה, ואין הוא זוכה לענג את השבת באמת ואינו זוכה למעין עולם הבא.
כשנזכה לשמור את השבת כראוי, בעונג הנשמה והגוף כאחד, נגלה לעצמנו ולעולם כולו את החיים הטובים שאליהם כל אדם נכסף. אז נוכל לומר באמת: "טעמו וראו כי טוב ה', אשרי הגבר יחסה בו" (תהלים לד, ט), והעולם כולו יחזור בתשובה. אולי לזה התכוונו חכמים (שבת קיח, ב) באומרם שאם ישמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן "מיד נגאלים", שתי בחינות השבת, הגשמי והרוחני, בסעודות ושינה ובתלמוד תורה.
תורת ארץ ישראל
במיוחד צריך להדר בכך בארץ ישראל, שכן אמרו חכמים: "אמרה תורה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, כשייכנסו ישראל לארץ זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו ואני מה תהא עליי? אמר לה: יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו, שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך" (טור או"ח סימן רצ).
לכאורה אכן יש כאן שאלה גדולה, מדוע נצרכו ישראל להיכנס לארץ ישראל, הרי יכול היה ה' להשאיר את ישראל במדבר, וכך יכלו כולם ללמוד ב'כולל' של משה רבנו, בבוקר יאכלו מן ובערב שלו, בגדיהם ונעליהם לא יבלו ויעסקו בתורה הקדושה יומם ולילה. אלא שעיקר מגמתה של התורה להתגלות בעולם הזה, בחיי המעשה, כשעל ידה האדם נעשה שותף ביישובו של העולם וכל המעשים מתברכים. רק כאשר התורה מקדשת את כל תחומי החיים, הרוחניים והגשמיים על כל גווניהם, אמונת הייחוד מתגלה בשלמות ואור התורה מתגלה במלואו. לכן התורה ניתנה כדי שיקיימו אותה בארץ ישראל, ארץ שהגשמיות שלה מסוגלת לגלות את ערכי הקודש.
אולם כל זאת בתנאי שהשבתות והחגים יוקדשו ללימוד התורה, רק באופן זה יוכלו חיי המעשה להיות מוארים ומודרכים על ידי התורה, ורק באופן זה נבין כראוי את התורה, ודבר ה' יתגלה בשלמות.
כשלא לומדים בשבת
כאשר אנשי המדע והמעשה העוסקים ביישובו של עולם אינם קובעים עצמם ללימוד בשבת, אור התורה מתמעט ונחשך, ונאמני דת ישראל נאלצים לוותר על כללים חשובים בתורה כדי לשמור על המצוות הפרטיות שמייצגות את דת ישראל ושמרו אותנו בגלות.
הרי הכול מודים שמצוות יישוב הארץ שקולה כנגד כל המצוות שבתורה (ספרי ראה נג), ומדוע יש נמנעים מכך בשם התורה? כי סבורים שאם יעסקו ביישוב הארץ יתדרדרו מבחינה דתית.
כמו כן הכול מודים שמצווה גדולה לשרת בצבא ולהגן על העם ועל הארץ, שבנוסף למצוות יישוב הארץ יש במצווה זו הצלה לכלל ישראל, ואם על המקיים אדם אחד מישראל אמרו שכאילו קיים עולם מלא (משנה סנהדרין ד, ה), על אחת כמה וכמה המתגייס לצבא ושומר על כלל ישראל. אלא שחוששים שאם ילכו לצבא יתדרדרו מבחינה דתית.
כמו כן הכול מודים שיש מצווה ללמוד מדעים, שהם מכלל "מעשה בראשית", אלא שהואיל והאמונה קטנה, חוששים שמא תתערער מחמת לימוד מעשה בראשית.
כמו כן הכול מודים שמצווה לעבוד ולהתפרנס ולעסוק ביישובו של עולם, ואסור למי שמסוגל לעבוד להתפרנס מהצדקה, ואסור לגרום לאנשים להיות עניים ולהזדקק לקצבאות. אלא שחוששים שאם ילמדו מקצוע ויצאו לעבוד ייחלשו מבחינה דתית.
כמו כן הכול מודים שאסור לשנוא ולהחרים יהודים, קל וחומר תנועות יהודיות, שכולנו בנים של ה', ואפילו עובדי עבודה זרה נחשבים בני א-ל חי, קל וחומר קבוצה דתית שאינה עובדת עבודה זרה. ומדוע שונאים ומחרימים? כי חוששים שאם לא יחרימו הדת תיהרס.
כך מתגבשת העמדה שכדי לשמור על גחלת מסורת התורה מוכרחים לוותר על העקרונות החשובים ביותר בתורה, עד שיערה ה' עלינו רוח ממרום ויגאלנו ונוכל לקיים את התורה כראוי.
הברכה בלימוד השבת
אבל אם אנשי העבודה והמדע, ההתיישבות והצבא, יחד עם תלמידי החכמים, יזכו לקבוע עצמם ללימוד תורה משמעותי ביום השבת, ומתוך כך יזכו לדבוק במצוות ולרומם את חיי המעשה - נוכל להבין את התורה כראוי, פי אלף מהלימוד המצומצם של חול, ונוכל לקיים את כל מצוות התורה כראוי, ונזכה לכל הברכות הכתובות בתורה.
מכיוון שהתרגלנו ללימוד של חול, התרגלנו להדגיש את הפרטים על פני הכללים, את הצדדי על פני העיקרי, את הסברה המפולפלת על פני היסודית וההגיונית. אולם הלימוד הראוי לשבת הוא לימוד בהיר ועמוק בהלכה ובמחשבה, לימוד שמאיר ומעניק השראה והדרכה לזיכוך המידות ולדיוק המעשים, ומרומם את האמונה בגאולת ישראל והעולם.
מתוך העיתון בשבע
איך ללמוד גמרא?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכלוך הקדוש
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
