ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
כל הקורא בפסוקים מתוך ההפטרה לפרשת ויקהל (לספרדים וגם לאשכנזים) חייב לשאול את עצמו מה פשרן?
בדברינו לפרשת ויקהל תשע"א הצענו את ההסבר הבא: "שלמה רצה שכל מי שיבוא לבית ד' ולבקר בהיכלו ידע שהשכינה שורה במקום, שהשכינה ירדה מגבהי מרומים ותשכון שם לעד, במקום הנבחר. התוספות מנחושת קלל שנצצו באור השמש, נדמו מרחוק כמרכבות אש שנחתו בחצר המקדש. לפי הבנתו של שלמה, השכינה לעולם לא "תמריא" ממקומה הקבוע".
(נמליץ לעיין גם בדברים לפרשת ויקהל תשס"ה).
נציע הסבר נוסף. שלמה המלך רצה לבנות בית מקדש, שכל מי שיבקר בו יחזור למצבו של אדם הראשון לפני החטא, או למצבו של עם ישראל לפני חטא העגל (עיינו נפש החיים לר' חיים מוולוז'ין תלמיד הגר"א פרק א אות ו בהגהה). באופן זה, כל אחד יכול לזכות לגילוי שכינה, כל אחד הוא בבחינת נביא.
במעמד הר סיני כל עם ישראל זכה להגיע למדרגת נבואה, ושמע מהקב"ה ישירות לפחות את שתי הדיברות הראשונות. כל אחד זוכה ל"מעשה מרכבה".
נפרש את הדברים. "מעשה מרכבה", הוא כינוי לאותם מקומות בודדים, לאורך התנ"ך, בו מתוארת פגישה, עד כמה שאפשר ישירה, עם השכינה = רואים את המרכבה לא חס וחלילה את הרוכב.
הראשון שבהם הוא חלק מתיאור מעמד הר סיני בפרשת משפטים, שם מצינו:
"וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ... וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים ..." (שמות כ"ד י - יא).
המשכו בנבואת מיכיהו בן ימלא, בן דורו של אליהו הנביא:
"וַיֹּאמֶר... רָאִיתִי אֶת יְקֹוָק יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ" (מלכים א כ"ב יט).
יותר ממאה שנים מאוחר יותר הכריז ישעיהו הנביא:
"בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל" (ישעיהו ו' א).
עוד למעלה ממאה שנים קדימה ניבא יחזקאל:
"נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א' א, עיינו גם שם י' א, וגם מ"ג ב-ג).
השוואת הפסוקים של פרק ז' בספר מלכים א' (פסוקי ההפטרות של פרשתנו) עם הפסוקים שציטטנו לעיל (חלקית, כמו שראוי), ובמיוחד עם הפסוקים מספר יחזקאל, מלמדים אותנו כי מטרתו של שלמה המלך הייתה להפוך כל מבקר בבית ד' למי שחוזה בנעם ד', לכאורה כפי שביקש דוד אביו:
"אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְקֹוָק אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְקֹוָק כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְקֹוָק וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" (תהלים כ"ז ד).
המכונות מנחושת הקלל, שהבריקה וזהרה מדי בוקר וערב בחצר המקדש, לכאורה אפשרו זאת.
אומנם, במבט מעמיק יותר, שלמה המלך הלך עוד צעד משמעותי קדימה ביחס לאביו, הוא הפך את החיזיון הנבואי, השמור ליחידי סגולה במעלה עליונה, לרעיון שבא לידי ביטוי בכלי נחושת הגלויים לעין כל מבקר, כראוי למדרגה אליה הגיע דורו, לדעתו.
מצד אחד, המראה הזה היה אמור לרומם את כל מי שעלה לרגל לירושלים עיר הקודש והמקדש, מאידך, הייתה בזה גם חשיפה לסכנות גדולות ביותר, שהרי מי שאינו ראוי עלול, ח"ו, להיכנס לגדר של "הציץ ונפגע" (עיינו חגיגה דף יד ע"ב).
הבה נתפלל כי נזכה להיות במדרגה שאותה ביקש דוד המלך.
בינתיים, נתקדם ונשתדל לעודד את בני דורנו להתקדם בצעדים, מאוד מדודים, לקראת יעד גבוה זה - לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְקֹוָק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
