ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
סיפור צדיקים, סיפור חז"ל או סיפור של משל שבא להבהיר את הרעיון שנכתב במאמר.
הפעם לא אפתח בסיפור, כי אנחנו בעצמנו הסיפור.
בימים אלה, חיים כולנו בתוך סיפור מדהים של מלחמת פלאות וישועות, כשעם ישראל עומד בראש כוחות הטוב בעולם, ומשמיד את הרוע, והכל עטוף בשרשרת מדהימה של ניסים וגבורה.
דווקא בגלל זה, חשוב שכולנו ניקח חלק בסיפור הגדול, וכיוון שרובינו אזרחים מן השורה, הרי שהחלק שאותו יכולים אנו לתרום מבחינה מעשית במאמץ הגדול הוא להתפלל, וכן להגן על עצמנו מפגיעה במקלט או בדרך אחרת לפי הכלל שטבע פיקוד העורף: 'הכי מוגן שיש'.
על התפילה המיוחדת לעת מלחמה, ידועים דברי הרמב"ן (בהשגותיו לספר המצוות, עשה ה) שיש מצווה מיוחדת "שנלמוד תורה ושנתפלל אליו בעת הצרות, ותהיינה עינינו ולבנו אליו לבדו כעיני עבדים אל יד אדוניהם. וזה כעניין שכתוב (בהעלותך י) וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה'...". (כדאי לשים לב שהרמב"ן מציין שיש גם מצווה מיוחדת ללמוד תורה בזמן הזה).
על ההליכה למקלט או למקום מוגן, אפשר לשאול – האם יש בכך מצווה?
בפשטות, אכן יש בכך מצווה, מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", שחייב אדם לשמור את גופו מפגיעה.
לא ניכנס לכל הדיון על מצווה זו, אך האמת היא, שלמרות שכך מקובל בפי האנשים, אין בתרי"ג מצוות את מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ובכל זאת פוסקים הרמב"ם (רוצח ושה"נ יא, ד) והשולחן ערוך (חו"מ תכז) שהאדם מצווה לשמור על עצמו שלא יפגע, מפסוק אחר: "הישמר לך ושמור נפשך".
נמצאנו למדים, שחיוב גמור הוא על האדם לשמור את עצמו מסכנות. לאור זאת, בפשטות, יש מצווה מהתורה גם ללכת למקלט וכדומה.
אך האמת היא, שזה לא כל כך פשוט מבחינה הלכתית. הרי כולנו מסתכנים בסכנות מסויימות כל הזמן. כל פעם, שאדם נוסע או הולך בכביש, הוא מסתכן מעט בתאונת דרכים ח"ו. כל פעם שילד עולה על המגלשה, הוא מסתכן מעט וכן הלאה.
אז האם נאמר שאסור לנסוע או לעלות למגלשה?
התשובה שכתבו הפוסקים, שמותר להסתכן סיכון מעט. המדד לסיכון מועט הוא שאנשים מסתכנים סיכון כזה בשביל להרוויח כסף. אנשים נוסעים בשביל להרוויח כסף, וגם מטפסים על עצים בשביל להרוויח כסף, לכן מותר לנסוע ולטפס גם סתם כך.
ובחזרה לטילים שמתעופפים לכיוונינו. האמת היא, שהסיכון לכל אחד, באופן אישי, הוא אפסי. מתוך המרחב האדיר, יכול כל אחד לומר לעצמו – מה הסיכוי שזה יפגע דווקא כאן ח"ו? סטטיסטית זה סיכוי אפסי. נמצא, לכאורה, שמצד המצווה לשמור את הנפש, אין חיוב להתמגן מהטילים.
אבל האמת היא, שצריך להסתכל על הנושא באופן רחב יותר.
הבה נשאל את עצמנו – אם הסיכון כל כך אפסי, למה פיקוד העורף מפציר בכולם להתמגן?
התשובה היא, שאמנם הסיכוי באופן אישי של כל אחד להיפגע הוא אפסי, אך אם כלל האזרחים לא יתמגנו, יהיו אנשים מסויימים מכלל הציבור שיפגעו ח"ו, ולכן בחשיבה ציבורית עלינו להתמגן. ובאמת מצאנו בפוסקים (הגרי"פ על סהמ"צ לרס"ג ל"ת נג) את האמירה, שאת הסכנות של רשות הרבים מוטל על ראשי הציבור למנוע, לכן יש מקום לומר שעלינו להתמגן כחלק מהציבור, מדין המצווה לשמור על הנפש.
יתר על כן, אם חלילה יפגעו אזרחים ח"ו, הרי שהדבר ילחיץ את ההנהגה, יקצר את המלחמה, וימנע מהם לסיים את המלחמה בניצחון האפשרי הגדול ביותר.
זאת ועוד, בימינו, שהמלחמה קשורה מאוד גם לתודעה ולדעת הקהל, ככל שבצד שלנו יפגעו פחות אנשים, ואילו אצל האוייב תהיה פגיעה גדולה, הרי הניצחון של עם ישראל במלחמה יהיה ברור וגדול יותר. והרי כולנו רואים, שככל שאנו מנצחים, גדל קידוש ה' בעולם, ואומרים בקצווי ארץ, שאלוקי ישראל מנחיל ישועות גדולות לעמו, ומתקיימת בכך המצווה לקדש שם ה' בעולם, כדברי הרמב"ם: "כל בית ישראל מצווים על קידוש ה' הגדול הזה...".
נמצא, שכל מי שמתמגן, הוא שותף לקידוש ה' ולמצוות נוספות שמתקיימות במלחמה זו.
אכן, לאור כל מה שכתבנו, חשוב לא לפחד, לפעול בשיקול דעת ולא מתוך פאניקה, שהרי מלבד הביטחון בה', גם מבחינה מעשית אין לכל אדם סיכון גדול. ובנוסף – זו הסיבה שגם לפי פיקוד העורף הדברים לא חתוכים בסכין חד, אלא יש להמשיך לשמור על השגרה במידת האפשר, דבר שהוא חשוב לבריאות הנפש, ולהתמגן לפי הכלל של 'הכי מוגן שיש', ואם אדם בנסיעה, הרי שאין באפשרותו ללכת למקלט, אלא יוצא ונמצא בצד הדרך.
ויהי רצון, שיתגדל ויתקדש שם ה' בעמים רבים, בראות כל גויי הארץ, שאלוקי ישראל מוחץ ראש אויביו, ומגן על עם הקודש בארץ הקודש, ומתוך כך לגאולה שלימה במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
