ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
שבת הגדול הוא יום שנקבע לדורות, לזכר הנס שהיה בעת שבני ישראל קיימו ציווי ה' יתברך- 'משכו וקחו', כמובא בטור (אורח חיים סימן תל): "שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול. והטעם, לפי שנעשה בו נס גדול, שפסח מצרים מקחו בעשור, כדכתיב (שמות יב, ג) 'בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית'... ונמצא, שעשרה בחודש היה שבת".
ונשאלת השאלה, מדוע נקבע שדווקא בשבת יהיה זכר לנס הגדול של 'משכו וקחו', אמנם הפעם הראשונה אכן קרתה בי' ניסן שחל בשבת, אך זה לא בהכרח התאריך של שבת הגדול בכל שנה.
כותב ה'חידושי הרי"מ' זי"ע (ספר הזכות לשבת הגדול) שי' בניסן הוא כמו י' תשרי שהוא יום הכיפורים למחילת עוונות ישראל. וזה טעם המנהג לומר בשבת הגדול את נוסח ההגדה עד 'לכפר על כל עונותינו'. כלומר, שבת הגדול הוא זמן לעשות תשובה מאהבה, זמן להתחזק בפעולות כדי להיטיב את מעשינו.
כדי לעשות תשובה, נדרשת יגיעה ועבודה בהדרגה, עבודה של התבוננות. אולם, 'גדול' לשון 'דילוג', ובשבת זו יש כוח לעשות תשובה באופן של דילוג, להגיע מ'משכו' עד 'וקחו' בלי ריווח ביניהם, רק עם ו' החיבור. רוצה לומר, כשיהודי מקיים 'משכו'- שמושך ומנתק עצמו מהרע, מיד הוא מגיע ל'וקחו', נלקח והופך למהות של קניין לבורא עולם.
בעבודת ה' באופן של 'דילוג' עלולות להיות נפילות, כיוון שעדיין אין קיום בנפש האדם למה שזכה בו. אבל, על ידי כוחה של השבת שהיא 'קביעא וקיימא'- קבועה וקיימת לדורות, יש לעבודת ה' קיום תמידי.
לכן, קבעו חז"ל את 'ציון' לקיחת השה בשבת דווקא ולא בי' ניסן שחל במשך השבוע, כי בימות החול אין לדברים כוח של קיום ויציבות, אבל בשבת יש כוח של נצחיות, היא נותנת לאדם את המעמד של 'משכו וקחו' בקביעות שתשאר אצלו ולא תאבד.
בשבת זו יש את היכולת לעשות ברגע אחד 'משכו', למשוך את הידיים מכל נגיעה בדברים זרים, לטהר את המידות ולטהר את המעשים. 'משכו' כפשוטו, הוא קנין משיכה, שעל ידי הפרישה מעבודה זרה וכל דבר שהוא הפך קדושת ישראל, ממילא מתקרבים אל הקב"ה בקירבה יתירה, ונקנים לו בקנין משיכה להיות לו לעבדים.
וזוהי תכלית של יהודי- לשעבד את עצמו לגמרי לה' יתברך כדברי ה'שפת אמת' זי"ע (מסעי תרל"ג) בשם ה'חידושי הרי"מ': "כי צריך האדם לקבל על עצמו להיות מיוחד לה' יתברך, עד שלא יהיה נשכח ממנו אף רגע אחד".
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "שה תמים הוא ענין של תמימות. על עבודת ה' בתמימות צריכים להתחנן לפני ה' בחודש ניסן, שבו זמן להתעוררות למסירת נפש, כמו שה לקרבן פסח. צריכים לצעוק לפני הקב"ה 'תעיתי כשה אובד בקש עבדך' (תהילים קיט, קעו). בכל ימות השנה תעיתי כשה אובד, אבל הקב"ה מקיים כל התורה כולה, וגם הקב"ה כביכול מפריש שה בעת הזאת שנאמר 'משכו וקחו', ועל זה מבקשים 'בקש עבדך', היינו, שיפריש אותנו ויקדיש אותנו שנהיה השה תמים של הקב"ה".
ועוד יש להוסיף טעם למה קבעו חז"ל זכרון לדורות רק בשבת ולא בי' ניסן, כי על שבת אנו מברכים בתפילה 'באהבה וברצון'- הרצונות שיכולים לעורר בשבת אי אפשר לעורר בימות החול, ובלי השבת לא היה ביכולת בני ישראל לעורר רצון עז ופנימי להיות עבדי ה' באמת.
מובן מכך, שרק בשבת יכולים לעורר רצון זך ונקי, רצון שיקיף את כל האדם בשלמות. ולכן נקבע הדבר לדורות זכר לנס דווקא בשבת שיש בה תגבורת הרצון, וזו סגולת 'שבת הגדול'.
ומשבת זו אנו מתחילים לקבל ולהמשיך עלינו את אורות החג. אמרו חז"ל (ברכות יז, ע"א) "'רצוננו לעשות רצונך' אלא שאור שבעיסה ושעבוד מלכויות מעכב". בליל פסח אין שאור שבעיסה, לא העיסה החומרי של המצה ולא חמץ בעיסה של גוף האדם. בליל פסח יש חירות לגלות את הפנימיות של יהודי, שבתוכו רוצה לעשות רצון אביו שבשמים.
כתוב בתהילים (מ,ט) 'לעשות רצונך אלוקי חפצתי ותורתך בתוך מעי'. והרבי ה'לב שמחה' זי"ע אמר ש'ותורתך בתוך מעי' הכוונה למצה שנכנסת לתוך האדם עצמו, ואז ממילא מתקיים בו 'לעשות רצונך אלוקי חפצתי'- לעשות רצון ה'. כי בליל פסח מבערים את הרע ובאים לידי רצון אמת לעשות רצונו יתברך בלבב שלם.

קול צופיך - הרב שמואל אליהו הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ
פרשת ויקרא תשפ"א – שבת הגדול
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.














