בין ארצנו לתורתנו | הרב הלל מרצבך | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
בהר

קטגוריה משנית

116

2 דק' קריאה

פרשת בהר פותחת בסמיכות בין הר סיני לציווי על מצוות השמיטה : "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: ... וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'"

רש"י על פי חז"ל מבאר את משמעות הסמיכות: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני? ... - מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני ".
בעל "אור החיים " שואל על הסברו של רש"י: מדוע זכתה דווקא מצוות שמיטה לשמש דוגמה לכל המצוות: "למה לא לימד זה אלא במצוה זו בדיוק?" ומתרץ: "ואולי ... שעל מנת התורה נתן ה' את הארץ ".
אור החיים מחדש כאן חידוש מדהים, שכדי לקיים את התורה והמצוות חייבים את הארץ . ובנוסף, שהזיקה של עם ישראל לארץ ישראל יונקת דווקא מתוך ציווי ה' בתורה.
וצריך להבין למה החיבור בין עם ישראל לארץ ישראל חייב לינוק דווקא מתוך תורה? לכאורה, ישנם הרבה חילונים שמחוברים לארץ ואוהבים אותה מאוד?
ברצוני לנסות להציע שני הסברים, לסיבת הזיקה בין הארץ לתורה:

א. מצוות התורה בלא ארץ ישראל - חסרים לחלוטין.
כדברי המדרש ספרי (עקב מג) שקיום המצוות בחו"ל הם רק זכר לקיומם בארץ:
"אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ - היו מצויינין במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים... וכן אמר ירמיה: 'הציבי לך ציונים' אלו המצות שישראל מצוינין בהם ".
ב. "ארץ ישראל בלי תורה - כגוף בלא נשמה "
כשעם ישראל בארץ ללא חיבור לתורה ודבר ה', הוא יכול להגיע לטעויות רבות. ארץ ישראל יכולה להפוך לערך עצמאי של ונדליזם, ואיבוד ערכה המדויק. ומאידך יכולה להפוך לפיסת נדל"ן שאפשר לוותר עליה עבור דברים אחרים. רק כאשר יונקים מהתורה ומקשיבים לדבר ה' מהר סיני, אפשר לזכות לרשת את הארץ.

הטיב לתאר זאת הרב קוק בספרו אורות (ארץ ישראל א):
"אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּהּ דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי לָאֻמָּה, רַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת הַכְּלָלִית וְהַחְזָקָת קִיוּמָהּ הֶחָמְרִי אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא חֲטִיבָה עַצְמוּתִית קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר חַיִּים עִם הָאֻמָּה , חֲבוּקָה בִּסְגֻלוֹת פְּנִימִיּוֹת עִם מְצִיאוּתָהּ".
נישא תפילה שנצליח להקשיב לדבר ה' ששמענו בסיני, ומתוך כך נהיה ראויים לרשת את ארצנו הקדושה.

בהר