בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש ויקרא
  • בהר
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש ויקרא
  • בחוקותי
undefined
3 דק' קריאה
שנת תשנ"ו.
רצף פיגועים קשים מטלטל את העם היושב בציון. מחבלים מתאבדים מפוצצים את עצמם בזה אחר זה באוטובוסים ובשווקים ברחבי הארץ, כשהם גובים מחיר כבד של המוני הרוגים הי"ד.
היו אלה הימים שאחרי יישום הסכמי אוסלו ב', כשמדינת ישראל נסוגה מערי יהודה ושומרון, והעם נחלק לשניים. אלה אמרו ההרוגים הם 'קרבנות השלום', ואילו הצד השני זעק שזוהי התוצאה המרה של הפקרת חבלי ארצנו לידי מרצחים.
והנה, לפתע נשמע קול צלול ומפתיע מהרבי מגור, בעל ה'פני מנחם' זיע"א, שבחר לצטט את דבריו של חסיד גור, הלא הוא גדול הדור בפולין בתקופת השואה, הגאון המופלא רבי מנחם זמבה הי"ד, שהתבטא בנוגע לתוכנית החלוקה של ארץ למדינה יהודית ומדינה ערבית:
"יש לנו ספר תורה קדוש אשר נאמר עליו 'תורת ה' תמימה', ואם חסרה אות אחת הרי זהו פסול מקדושתו, יש לנו גם ארץ קדושה אשר גם עליה נאמר כי קדושתה היא כשכל ישראל עליה... אנחנו שומרי התורה וחרדים על דבר ה'... מוסרים את נפשנו על כל אות ואות ועל כל מנהג שבישראל – בשום אופן לא נוכל להסכים לוותר אפילו על צעד ושעל אחד מארצנו הקדושה" (חידושי הגרמ"ז נד).
בשבוע הבא, נציין את יום ירושלים, ולמעשה את כל ניסי מלחמת ששת הימים, בה זכינו לשוב לרבים מחבלי ארצנו הקדושה. אך מלחמה זו גם פתחה פתח לדיון ציבורי בנוגע לחשיבות האחיזה והישיבה בכל חבלי ארצנו.
וכאן המקום להביא שדבריו של רבי מנחם זמבה הי"ד, מבוססים על פרשת בהר.
נצטווינו בפרשה על היובל והשמיטה ומצוות רבות נוספות. מצוות אלו לא נהגו בפועל ברוב תולדות ישראל, מפני שיש בהם גדר הלכתי מיוחד, כפי שפוסק הרמב"ם (שמיטה ויובל י, ח -ט) "משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות, שנאמר: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, בזמן שכל יושביה עליה, והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט אלא כולן יושבים כתקנן...
ובזמן שהיובל נוהג - נוהג דין עבד עברי, ודין בתי ערי חומה, ודין שדה חרמים ודין שדה אחוזה, ומקבלין גר תושב ונוהגת שביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מן התורה, ובזמן שאין היובל נוהג - אינו נוהג אחד מכל אלו חוץ משביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מדבריהם...".
למעשה, רשימת המצוות שהרמב"ם מביא כאן הם המצוות שבפרשת בהר, והוא מלמד אותנו שהם תלויים בכך שכל שבט ושבט ישב בנחלה שלו. וכאן אפשר לשאול – מדוע? מה הקשר בין ישיבת השבטים כל אחד ואחד בנחלתו, לציווי לקיים את רשימת המצוות הזו? ולמה כל המצוות הללו תלויות ביובל?
והתשובה, כפי שביאר ספר הכוזרי ב'משל הכרם', שכפי שלכרם ענבים יש קרקע המתאימה לגידול ענבים, ואם ישתלו את הגפנים באדמה זו הכרם יצליח הרבה יותר מהגפנים שצומחות בקרקע לא מתאימה. כך לעם ישראל יש מבחינה רוחנית את הקרקע המתאימה לו, וזוהי ארץ ישראל, ולכן כשעם ישראל נמצא בארץ ישראל, הוא גדל הרבה יותר מבחינה רוחנית.
ומצאנו במקורות שונים, שכשם שזהו העניין בנוגע לעם ישראל בארץ ישראל באופן כללי, כך גם לכל שבט ושבט בעם ישראל יש גוון רוחני מיוחד משלו, ולכן גם לכל שבט יש אזור מיוחד בארץ שמתאים לו, ולפיכך רק כשהעם כולו יושב מסודר לשבטיו בנחלות המיועדות לכל שבט, הוא מוציא לפועל את קומתו הרוחנית בשלמות, ומצווה בכל תרי"ג המצוות.
וזהו עניינה של מצוות היובל, שכל בני העם שבים לנחלת אבותיהם, כי באמת לא רק כל שבט ושבט מביא גוון רוחני ייחודי, אלא אפילו כל משפחה וכל אחד מביא נקודה רוחנית מיוחדת כחלק מהעניין הרוחני של כלל העם, ולכן גם כל יהודי צריך לגור דווקא בנחלת אבותיו, כי רק אז יוציא כל אחד מהעם את קומתו הרוחנית בשלימות, והעם יוציא את כוחו הרוחני בשלימות.
לכן ביובל גם כולם הופכים לבני חורין, כי רק בן חורין יכול להוציא את כוחותיו הרוחניים הייחודיים בשלמות, ללא ביטול לקול הרוחני של איש אחר, וביובל כולם מוציאים את כוחם הרוחני בשלימות. וזה בדיוק מה שפסק הרמב"ם: "וקראת דרור בארץ לכל יושביה", הדרור תלוי בארץ, ותלוי בכך שהעם כולו יושב בכל חלקי הארץ בשלימות.
ואלו דבריהם הקדושים של רבי מנחם זמבה הי"ד והרבי הפני מנחם זיע"א, ששלמות הארץ, שלמות העם ושלמות התורה שזורים זה בזה, כי רק כשנהיה שלמים בארץ, יופיע העם את כוחו הרוחני בשלימות, וממילא התורה תופיע במלוא זוהרה בכל תרי"ג מצוותיה.
ויהי רצון שנזכה לשוב לכל חבלי ארצנו בשלימות, ושנשוב כולנו – כל העם וכל פרטיו - בתשובה שלימה, ומתוך כך נזכה לשיבת התורה בשלימות, "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים"!




סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il