ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
רצף פיגועים קשים מטלטל את העם היושב בציון. מחבלים מתאבדים מפוצצים את עצמם בזה אחר זה באוטובוסים ובשווקים ברחבי הארץ, כשהם גובים מחיר כבד של המוני הרוגים הי"ד.
היו אלה הימים שאחרי יישום הסכמי אוסלו ב', כשמדינת ישראל נסוגה מערי יהודה ושומרון, והעם נחלק לשניים. אלה אמרו ההרוגים הם 'קרבנות השלום', ואילו הצד השני זעק שזוהי התוצאה המרה של הפקרת חבלי ארצנו לידי מרצחים.
והנה, לפתע נשמע קול צלול ומפתיע מהרבי מגור, בעל ה'פני מנחם' זיע"א, שבחר לצטט את דבריו של חסיד גור, הלא הוא גדול הדור בפולין בתקופת השואה, הגאון המופלא רבי מנחם זמבה הי"ד, שהתבטא בנוגע לתוכנית החלוקה של ארץ למדינה יהודית ומדינה ערבית:
"יש לנו ספר תורה קדוש אשר נאמר עליו 'תורת ה' תמימה', ואם חסרה אות אחת הרי זהו פסול מקדושתו, יש לנו גם ארץ קדושה אשר גם עליה נאמר כי קדושתה היא כשכל ישראל עליה... אנחנו שומרי התורה וחרדים על דבר ה'... מוסרים את נפשנו על כל אות ואות ועל כל מנהג שבישראל – בשום אופן לא נוכל להסכים לוותר אפילו על צעד ושעל אחד מארצנו הקדושה" (חידושי הגרמ"ז נד).
בשבוע הבא, נציין את יום ירושלים, ולמעשה את כל ניסי מלחמת ששת הימים, בה זכינו לשוב לרבים מחבלי ארצנו הקדושה. אך מלחמה זו גם פתחה פתח לדיון ציבורי בנוגע לחשיבות האחיזה והישיבה בכל חבלי ארצנו.
וכאן המקום להביא שדבריו של רבי מנחם זמבה הי"ד, מבוססים על פרשת בהר.
נצטווינו בפרשה על היובל והשמיטה ומצוות רבות נוספות. מצוות אלו לא נהגו בפועל ברוב תולדות ישראל, מפני שיש בהם גדר הלכתי מיוחד, כפי שפוסק הרמב"ם (שמיטה ויובל י, ח -ט) "משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות, שנאמר: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, בזמן שכל יושביה עליה, והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט אלא כולן יושבים כתקנן...
ובזמן שהיובל נוהג - נוהג דין עבד עברי, ודין בתי ערי חומה, ודין שדה חרמים ודין שדה אחוזה, ומקבלין גר תושב ונוהגת שביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מן התורה, ובזמן שאין היובל נוהג - אינו נוהג אחד מכל אלו חוץ משביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מדבריהם...".
למעשה, רשימת המצוות שהרמב"ם מביא כאן הם המצוות שבפרשת בהר, והוא מלמד אותנו שהם תלויים בכך שכל שבט ושבט ישב בנחלה שלו. וכאן אפשר לשאול – מדוע? מה הקשר בין ישיבת השבטים כל אחד ואחד בנחלתו, לציווי לקיים את רשימת המצוות הזו? ולמה כל המצוות הללו תלויות ביובל?
והתשובה, כפי שביאר ספר הכוזרי ב'משל הכרם', שכפי שלכרם ענבים יש קרקע המתאימה לגידול ענבים, ואם ישתלו את הגפנים באדמה זו הכרם יצליח הרבה יותר מהגפנים שצומחות בקרקע לא מתאימה. כך לעם ישראל יש מבחינה רוחנית את הקרקע המתאימה לו, וזוהי ארץ ישראל, ולכן כשעם ישראל נמצא בארץ ישראל, הוא גדל הרבה יותר מבחינה רוחנית.
ומצאנו במקורות שונים, שכשם שזהו העניין בנוגע לעם ישראל בארץ ישראל באופן כללי, כך גם לכל שבט ושבט בעם ישראל יש גוון רוחני מיוחד משלו, ולכן גם לכל שבט יש אזור מיוחד בארץ שמתאים לו, ולפיכך רק כשהעם כולו יושב מסודר לשבטיו בנחלות המיועדות לכל שבט, הוא מוציא לפועל את קומתו הרוחנית בשלמות, ומצווה בכל תרי"ג המצוות.
וזהו עניינה של מצוות היובל, שכל בני העם שבים לנחלת אבותיהם, כי באמת לא רק כל שבט ושבט מביא גוון רוחני ייחודי, אלא אפילו כל משפחה וכל אחד מביא נקודה רוחנית מיוחדת כחלק מהעניין הרוחני של כלל העם, ולכן גם כל יהודי צריך לגור דווקא בנחלת אבותיו, כי רק אז יוציא כל אחד מהעם את קומתו הרוחנית בשלימות, והעם יוציא את כוחו הרוחני בשלימות.
לכן ביובל גם כולם הופכים לבני חורין, כי רק בן חורין יכול להוציא את כוחותיו הרוחניים הייחודיים בשלמות, ללא ביטול לקול הרוחני של איש אחר, וביובל כולם מוציאים את כוחם הרוחני בשלימות. וזה בדיוק מה שפסק הרמב"ם: "וקראת דרור בארץ לכל יושביה", הדרור תלוי בארץ, ותלוי בכך שהעם כולו יושב בכל חלקי הארץ בשלימות.
ואלו דבריהם הקדושים של רבי מנחם זמבה הי"ד והרבי הפני מנחם זיע"א, ששלמות הארץ, שלמות העם ושלמות התורה שזורים זה בזה, כי רק כשנהיה שלמים בארץ, יופיע העם את כוחו הרוחני בשלימות, וממילא התורה תופיע במלוא זוהרה בכל תרי"ג מצוותיה.
ויהי רצון שנזכה לשוב לכל חבלי ארצנו בשלימות, ושנשוב כולנו – כל העם וכל פרטיו - בתשובה שלימה, ומתוך כך נזכה לשיבת התורה בשלימות, "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
