ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
ומפרש שמדברי הגמרא מובן שהקב"ה מכין תרופה למכה, ושאין הקב"ה מביא עבדות לאדם אם לא שיהיה לו קודם דרך שיכול לצאת לחירות. וכל הסתר שבא לאדם יאמין באמונה שלמה שה' יתברך נתן בו כוח לצאת ממנו ולהתגבר עליו כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, וכל ניסיון שבא לאדם הרי שטמונים בתוכו כוחות שיוכל להתגבר על הניסיון.
ועל פי זה פירש כאן מה שכתוב "לא יהיה לו גואל", היינו שאם נראה לו שאין לו דרך לצאת מצרתו, אז התורה אומרת "והשיגה ידו", כי אף שאבד שדה אחוזתו- אחוזתו בקדושה, חלקו בארץ ישראל שהיא מקום החיים, עדיין יש לו דרך לחזור להגיע לנחלתו ולשורשו.
והדברים אמורים בכל צרה שהיא בין ברוחניות בין בגשמיות, אם אדם מרגיש בעצמו שחטא כל כך עד שכביכול אין לו גואל, ולבו נשבר בקרבו עד שנדמה לו שאיבד חס ושלום שני עולמות, ואינו מוצא בעצמו שום דרך ואופן שיהיה ביכולתו לצאת מהמיצר, אז הכתוב מבטיח "והשיגה ידו" כי ידו פשוטה לקבל שבים.
אך התנאי הוא שיכיר האדם את מצבו שאין לו גואל, ואז ידע שכבר באה הישועה על ידי אמונה וודאית שתשיג ידו פתח רווחה והצלה.
בהמשך הפרשה נאמר "וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר, אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ".
רש"י מפרש ש"עקר" הכוונה לעבודה זרה, והתוספות (מסכת קידושין כ, א) הסבירו מדוע עבודה זרה נקראת בשם "עקר" כי סופה להיעקר- שלעתיד לבוא הקב"ה יעקור את כל סוגי העבודה זרה.
ונשאלת השאלה למה דווקא כאן נקראת העבודה זרה "עקר" על שם שסופה להיעקר ולא במקומות נוספים בתורה?
עונה בעל "הלקח והלבוב": "הנה עבד שנמכר לעקר משפחת גר, הרי נפל הוא לדיוטא התחתונה, שרוי הוא במ"ט שערי טומאה, וכמו שמביא רש"י שהוא סובר שכבר הותרה הרצועה ואין לו עוד תקווה לשוב להיות בן חורין בדרך התורה.
ולכן דייקא כאן אמרה התורה שעבודה זרה נקראת עקר, כי יש פעמים שאופן ההצלה של אדם מכוחות הרע, הוא רק על ידי שנתמלא סאתו של הרע וצריך להיעקר, ועל ידי זה מציל הקב"ה את בני ישראל, ולכן אמרה התורה שבכל מצב שהוא יש גאולה ואופן לצאת מן המיצר.
ועוד יותר מזה, דבר שסופו להיעקר הרי כבר עכשיו נקרא שהוא נעקר, כי אין לו נצחיות, וכאילו כבר נעקר ובטל מן העולם. וזאת ללמד שביכולת האדם להתגבר נגד הרע בכל מצב שהוא, כי הרי כל הרע כולה כעשן תכלה, וכולה סופה להיעקר.
וכל דבר שסופו להיעקר הרי הוא כבר עכשיו נעקר ואין בו ממש, ויש ביכולת בני ישראל שהם נצחיים ואינם עומדים להיעקר לנצח את כוחות הרע, ולעולם יש להם כוח וחוסן להתגבר על הרע".
בימים הקרובים אנו מציינים את ההילולה הגדולה בל"ג בעומר, ומובא שרבי שמעון בר יוחאי זי"ע הסתלק בפסוק "כי שם ציוה ה' את הברכה", ולא סיים את המשך הפסוק "חיים עד העולם".
רשב"י הוא הכוח של הדורות שלנו שלא נלך לאיבוד חס ושלום, בכוחו של ר' שמעון יש לנו כוח להישאר בחיים רוחניים, כי הוא הממשיך חיים עד העולם, חיים נצחיים לכל הדורות.
צוה ה' את הברכה, ברכה היא מלשון "בריכה- חיבור", כי רשב"י פעל שיהיה חיבור לכל הדורות עם הדורות הקודמים להמשיך לכולם חיות אמתי, חיים של תורה וקדושה.
עבודת דורנו היא לראות שלא תשכח התורה מפי זרענו ומפי ישראל, בגמרא (שבת) ר' שמעון אומר "כי לא תשכח מפי זרעו" ובתחילת ליקוטי מוהר"ן מביא רמז נפלא שהסופי תיבות הוא "יוחאי", היינו על ידי זרעו של יוחאי שהוא ר' שמעון בעצמו יש הבטחה שלא תשכח התורה מישראל ובלי שידח ממנו נדח.
וזהו כוחו של ר' שמעון שהבטחתו נתקיימה וברכתו פעלה לכל הדורות שנוכל להתפלל עלינו ועל זרענו ועל כלל נשמות ישראל שלא תמוש התורה מפינו עד עולם.
והזמן מסוגל שהאדם יקבל על עצמו לקרב נפשות ישראל שלא ישכח מהם הניצוץ היהודי, ולפעול עם אלו הצריכים סיוע גדול שלא יפלו לבאר שחת ולקרב אליו יתברך את החפצים לחזור לשורשם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















