ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא את דברי הרב הקדוש רבי בונים מפשיסחה זי"ע, שפירש את הפסוק בתהילים (לט, ו) "הנה טפחות נתת ימי" באופן הבא - מי שמודד ומושך על ידו שבעים אמות חבלים, יש לו רק את הטפח שבתוך ידו, כי מה שכבר מדד- חלף ועבר ואינו נמצא בידו, ומה שעדיין לא הגיע לידו- עדיין לא מדד. כך ימי האדם הם רק ההווה.
והפירוש הפשוט בדבריו הוא לעודד את האדם שלא ידאג לא את דאגת העתיד ולא את מה שכבר עבר עליו. כי רוב הפעמים מה שמעכב את האדם מלהשתמש בזמנו לדברים טובים, הוא כי בימי הנעורים הוא מביט על העתיד ורואה לפניו הרבה שנים של עבודה, והיצר הרע מפחידו מגודל האחריות שיהיה עליו אם יקבל על עצמו ללכת בדרך הטוב לכל כך הרבה שנים.
ומנגד, כשאדם מגיע לימי העמידה, היצר הרע אינו מניח לו לשנות את דרכיו על ידי שמזכיר לו את כל מה שפגם בשנים עברו, ועל ידי זה מאבד ממנו תקוותו שאין שום טעם להיטיב את עצמו, וגם מראה לפניו את הקושי הגדול הנדרש לשנות הרגלים של כל כך הרבה שנים.
את דברי חז"ל (בראשית רבה כא, ו) "אין ועתה אלא לשון תשובה", מפרש רבי שלמה מראדומסק זי"ע בספרו 'תפארת שלמה' (פרשת ויגש), שהכוונה היא שבכדי שאדם יעשה תשובה הוא צריך לחשוב רק על הרגע הנוכחי - 'ועתה', כי בחושבו על העבר או על העתיד, הרי דברים אלו ימנעו ממנו דרכי התשובה.
וזה שאמר דוד המלך "הנה טפחות נתת ימי", היינו שיסתכל על ימיו כאדם המודד חבל ארוך, ויש להסתכל רק על הטפח הנוכחי שנמצא בידיו. ודבר זה נרמז גם במצוות ספירת העומר, לספור כל יום בפני עצמו, לדעת ולראות רק את היום שלפניו, ולדעת את החשיבות של כל יום כשלעצמו ולעשות בו רצונו של מקום.
ואלו דברי רבי נתן מברסלב זי"ע (ליקוטי הלכות פקדון הלכה ד): "ועיקר כוונת הספירה בפשיטות הוא שצריכין לדעת שימי האדם מנויים וספורים, והאדם יצטרך לתן דין וחשבון מכל יום ויום. ועל כן אסור לאדם לדחות את עצמו מיום ליום, רק לידע היטב שזה היום לא יהיה לו עוד כל ימי חייו, כי יום האחר הוא עניין אחר לגמרי והלוואי שיפרע בזמנו שיזכה למחר לצאת ידי חובתו מה שצריך לפרוע לה' יתברך חובת הזמן של מחר, אבל על כל פנים חלילה להטעות את עצמו לדחות מיום ליום".
ומוסיף בדבריו המתוקים: "וזה בחינת ספירת העומר שהוא התחלה והכנה לקבלת התורה, להורות שאי אפשר לקבל את התורה כי אם כשיודעין שהעיקר הוא היום הזה שהאדם עומד בו, שזהו בחינת 'היום אם בקולו תשמעו', היינו אם תרצו לשמוע בקולו ולקבל את התורה אי אפשר לכם לקבל כי אם על ידי בחינת 'היום', לידע שהעיקר הוא היום הזה דייקא. כי קודם קבלת התורה בעת שאנו צריכין לטהר עצמנו מטומאת מצרים, אנו צריכין לספור הימים בפה מלא כדי לזכור זאת היטב כי ימי האדם מנויים וספורים ושהיום הוא יום, כי הדיבור יש לו כוח גדול מאוד להזכיר את האדם".
ידוע בשם האריז"ל שבליל הסדר כל יהודי מקבל במתנה את כל 'המוחין' של מ"ט שערי קדושה, ובמוצאי החג נלקחים מהאדם כולם, על מנת שבימי ספירת העומר האדם יקנה קדושה זו בכוחות עצמו.
בחודש ניסן בליל פסח ירדו אורות גדולים, ואורות אלו הם למעלה מתפיסת האדם. האדם מרגיש באותה העת התקרבות אל האלוקות ואהבה גדולה מהקב"ה לעמו ישראל. לאחר מכן בעת שהאור עוזב אותו, אז נשאר האדם בבחינת 'נפשי חולת אהבתך'.
בפיוט ידיד נפש נאמר: "הדור נאה זיו העולם נפשי חולת אהבתך, אנא א-ל נא רפא נא לה בהראות לה נועם זיוך, אז תתחזק ותתרפא והייתה לה שמחת עולם". חודש אייר נקרא בנביא (מ"א ו, א) בשם זיו, אם כן, בחודש זה יש יכולת מיוחדת לרפא את האדם, כידוע ש'אייר' ראשי תיבות 'אני ה' רופאיך'.
כותב 'הלקח והלבוב': "בחודש אייר שהוא עיקר ימי ספירת העומר ניתן לכל אחד מישראל כוחות לקבל את האורות של חודש ניסן, כנרמז בספר 'בית שמואל' 'אייר' ראשי תיבות אברהם יצחק יעקב רחל, והוא סופי תיבות 'מקבל', כי חודש אייר נותן לאדם את היכולת לקבל את האורות של יציאת מצרים, ומתוך כך להתרפא ולהתחזק ולזכות לשמחת עולם".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
















