ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא את דברי הרב הקדוש רבי בונים מפשיסחה זי"ע, שפירש את הפסוק בתהילים (לט, ו) "הנה טפחות נתת ימי" באופן הבא - מי שמודד ומושך על ידו שבעים אמות חבלים, יש לו רק את הטפח שבתוך ידו, כי מה שכבר מדד- חלף ועבר ואינו נמצא בידו, ומה שעדיין לא הגיע לידו- עדיין לא מדד. כך ימי האדם הם רק ההווה.
והפירוש הפשוט בדבריו הוא לעודד את האדם שלא ידאג לא את דאגת העתיד ולא את מה שכבר עבר עליו. כי רוב הפעמים מה שמעכב את האדם מלהשתמש בזמנו לדברים טובים, הוא כי בימי הנעורים הוא מביט על העתיד ורואה לפניו הרבה שנים של עבודה, והיצר הרע מפחידו מגודל האחריות שיהיה עליו אם יקבל על עצמו ללכת בדרך הטוב לכל כך הרבה שנים.
ומנגד, כשאדם מגיע לימי העמידה, היצר הרע אינו מניח לו לשנות את דרכיו על ידי שמזכיר לו את כל מה שפגם בשנים עברו, ועל ידי זה מאבד ממנו תקוותו שאין שום טעם להיטיב את עצמו, וגם מראה לפניו את הקושי הגדול הנדרש לשנות הרגלים של כל כך הרבה שנים.
את דברי חז"ל (בראשית רבה כא, ו) "אין ועתה אלא לשון תשובה", מפרש רבי שלמה מראדומסק זי"ע בספרו 'תפארת שלמה' (פרשת ויגש), שהכוונה היא שבכדי שאדם יעשה תשובה הוא צריך לחשוב רק על הרגע הנוכחי - 'ועתה', כי בחושבו על העבר או על העתיד, הרי דברים אלו ימנעו ממנו דרכי התשובה.
וזה שאמר דוד המלך "הנה טפחות נתת ימי", היינו שיסתכל על ימיו כאדם המודד חבל ארוך, ויש להסתכל רק על הטפח הנוכחי שנמצא בידיו. ודבר זה נרמז גם במצוות ספירת העומר, לספור כל יום בפני עצמו, לדעת ולראות רק את היום שלפניו, ולדעת את החשיבות של כל יום כשלעצמו ולעשות בו רצונו של מקום.
ואלו דברי רבי נתן מברסלב זי"ע (ליקוטי הלכות פקדון הלכה ד): "ועיקר כוונת הספירה בפשיטות הוא שצריכין לדעת שימי האדם מנויים וספורים, והאדם יצטרך לתן דין וחשבון מכל יום ויום. ועל כן אסור לאדם לדחות את עצמו מיום ליום, רק לידע היטב שזה היום לא יהיה לו עוד כל ימי חייו, כי יום האחר הוא עניין אחר לגמרי והלוואי שיפרע בזמנו שיזכה למחר לצאת ידי חובתו מה שצריך לפרוע לה' יתברך חובת הזמן של מחר, אבל על כל פנים חלילה להטעות את עצמו לדחות מיום ליום".
ומוסיף בדבריו המתוקים: "וזה בחינת ספירת העומר שהוא התחלה והכנה לקבלת התורה, להורות שאי אפשר לקבל את התורה כי אם כשיודעין שהעיקר הוא היום הזה שהאדם עומד בו, שזהו בחינת 'היום אם בקולו תשמעו', היינו אם תרצו לשמוע בקולו ולקבל את התורה אי אפשר לכם לקבל כי אם על ידי בחינת 'היום', לידע שהעיקר הוא היום הזה דייקא. כי קודם קבלת התורה בעת שאנו צריכין לטהר עצמנו מטומאת מצרים, אנו צריכין לספור הימים בפה מלא כדי לזכור זאת היטב כי ימי האדם מנויים וספורים ושהיום הוא יום, כי הדיבור יש לו כוח גדול מאוד להזכיר את האדם".
ידוע בשם האריז"ל שבליל הסדר כל יהודי מקבל במתנה את כל 'המוחין' של מ"ט שערי קדושה, ובמוצאי החג נלקחים מהאדם כולם, על מנת שבימי ספירת העומר האדם יקנה קדושה זו בכוחות עצמו.
בחודש ניסן בליל פסח ירדו אורות גדולים, ואורות אלו הם למעלה מתפיסת האדם. האדם מרגיש באותה העת התקרבות אל האלוקות ואהבה גדולה מהקב"ה לעמו ישראל. לאחר מכן בעת שהאור עוזב אותו, אז נשאר האדם בבחינת 'נפשי חולת אהבתך'.
בפיוט ידיד נפש נאמר: "הדור נאה זיו העולם נפשי חולת אהבתך, אנא א-ל נא רפא נא לה בהראות לה נועם זיוך, אז תתחזק ותתרפא והייתה לה שמחת עולם". חודש אייר נקרא בנביא (מ"א ו, א) בשם זיו, אם כן, בחודש זה יש יכולת מיוחדת לרפא את האדם, כידוע ש'אייר' ראשי תיבות 'אני ה' רופאיך'.
כותב 'הלקח והלבוב': "בחודש אייר שהוא עיקר ימי ספירת העומר ניתן לכל אחד מישראל כוחות לקבל את האורות של חודש ניסן, כנרמז בספר 'בית שמואל' 'אייר' ראשי תיבות אברהם יצחק יעקב רחל, והוא סופי תיבות 'מקבל', כי חודש אייר נותן לאדם את היכולת לקבל את האורות של יציאת מצרים, ומתוך כך להתרפא ולהתחזק ולזכות לשמחת עולם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
