ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
כאשר הגיע הרב קוק לעיר רחובות, שמירת השבת במרחב הציבורי לקתה בכפליים, בתי הקולנוע פעלו כהרגלם, בתי העסק והמסעדות היו פתוחים, והרב קוק במרץ בלתי נדלה נפגש עם כל חבר עירייה בנפרד, כמובן שגם עם ראש העיר, וביקש לדבר על ליבם שיחוקקו חוק עירוני שבשבת, שלפחות בטבורה של עיר, ירגישו את נועם השבת. נפגש הוא בנפרד עם בעלי בתי הקולנוע, ואכן, בדבריו שיצאו מלב טהור ובמסירות נפש של ממש, עלה בידו לסגור את מרב העסקים ואת בתי הקולנוע. וגם אלה שנשארו פתוחים, תדיר היה נכנס אליהם וממשיך להפציר באומרו כי אין ייאוש בעולם משום יהודי.
הרב קוק מחייב את הרבנים
תלמיד חכם, אסור שיימצא רבב על בגדו, אך הרב קוק נזהר אף מאבק של רבב. בכל חתונות ילדיו שיחיו היה מבקש מהזוג הצעיר שנישא שיראו לו את הצ'קים שקיבלו לחתונה, ואז היה שולף את הצ'קים שהזוג קיבלו מעסקים ומגופים שהרב מעניק להם כשרות, ומסיר אותם מהחבילה. ואף על פי שכידוע מותר לקבל בשעת שמחה, אך החסיד נזהר בזהירות יתרה לבל יהיה חלילה חילול השם. הצ'קים הללו שמורים בבית המשפחה - עדות לניקיון כפיו. וכן כאשר מחברי ספרים היו מעניקים לרב שי את חיבורם, היה הרב שולח להם צ'ק בדואר על השי שכיבדו אותו. פעם שח לי הרב זצ"ל שהוא ממעט לערוך חופה וקידושין, שכן אין הוא לוקח שכר עבור עריכת חופות, וזמנו יקר לו מלהסתובב באולמות שמחה.
"וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם". סוד ההשפעה על העם לקדש אותו ולרוממו הוא החיבור של הרב אל ההר – תורתנו הקדושה. ואכן הרב, למרות עיסוקיו הרבים, לא פסיק פומיה מגירסא. סדר יומו היה קבוע מאוד: היה פותח כל בוקר את יומו בשיעור בגמרא, ואחר כך מיד היה ספון על תלמודו. אחר הצהריים ובערב היו לו סדרות שיעורים קבועים, אם בספר הכוזרי לציבור הכללי, אם בנושא מחשבה במכון ויצמן, אם שיעורי תנ"ך נוסף על שיעוריו והרצאותיו בכל רחבי הארץ, שתמיד רצו לשמוע וליהנות משיח שפתותיו.
מחזה מרנין היה לראות את הרב נכנס בהדר ובכבוד ללשכת הרבנות, כשמדי יום ביומו ממתינים לו רבים מבני עירו ומכל הסביבה אשר מצודתו פרושה עליהם: הללו מחכים להיוועץ בענייני שלום בית, הללו לקבל ממנו עצה ותושייה בענייני חינוך הבנים או התלמידים, ואחרים כדי לשפוך את צקון ליבם. והרב היה שומע בקשב רב, וכל מועקה הייתה כאילו צרתו הפרטית, ומנסה להושיע בעצה ובמעשה. את כל קשריו הרבים היה מפעיל כדי לעזור לדך ולמדוכדך.
"צורבא מרבנן דאיכא במתא - כל מילי דמתא עליה רמיא" (מסכת מועד קטן). כך חש הרב קוק שכל ענייני העיר, עליו הם מוטלים. וכאשר שיחקו בשבת קבוצת הכדורגל המקומית, פנה הרב לקבוצה ולמנהליה וניסה להעביר את המשחקים ליום שישי. הם השיבו שהיו מוכנים, אך המממנים של הקבוצה עומדים על כך שישחקו בשבת. הרב קוק, שתמיד אמר לעצמו "עלֹה נעלה כי יכול נוכל לה" ולא נרתע משום משימה, גם בזה הבטיח להם שידאג להם למימון אחר. ואכן, אחרי מאמצים עילאיים קבוצת הכדורגל מרמורק רחובות העבירה את משחקיה ליום שישי בשעות הצהריים, כשהרב קוק דואג למימון הקבוצה.
כרב עיר ידע שמחויבותו לדאוג לכל בני העיר - חילונים כדתיים, ספרדים כאשכנזים. לא היה בית ספר, חילוני כדתי, שהרב לא פקד אותו לומר שם את דבר ה' זו הלכה. וכמו שנאמר על אסתר המלכה "מלמד שכל אחד נדמה לו כאומתו", שכן ידעה אסתר לדבר עם כל אומה ואומה - כך ידע הרב לדבר לכל קבוצה בלשונה שלה, והכיר היטב את אורחות חייה.
נלוויתי פעם לרב כאשר הלך לדבר לפני החגים בקיבוץ גבעת ברנר. השתוממתי מהמראה, כיצד בני קיבוץ שותים בצמא את דברי הרב.
בימים שלפני ראש השנה היה הרב עורך מסע הרצאות בכל בתי הספר כדי לקרב בנים אל אביהם. פעם הרצה בבית ספר חילוני לפני ראש השנה, אך לא הספיק להרצות בפני כל בית הספר, והמנהל יעץ לו שידבר בפני שאר התלמידים בימים שבין יום הכיפורים לסוכות. הרב נטה להסכים לכך, אך למחרת חזר בו, שכן נזכר שבשנה שעברה ניגש אליו אחד התלמידים ואמר לו שהשנה הוא צם ביום כיפור הודות לשיחה שהשמיע הרב בפני הכיתה. לכן ביקש הרב להרצות בימים שבין כסה לעשור. אולי יצומו עוד נערים ביום הקדוש. אכן, הרב זירזני פעמים רבות לזכור שרב צריך לדעת שהוא רב של כולם ללא יוצא מן הכלל.
ואם הלל מחייב את העניים, ורבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, הרב שמחה קוק מחייב את הרבנים.
כל אדם שיש בו יראת שמיים, דבריו נשמעים
זכרוני כד הוינא טליא, מחזה מדהים. מאות תלמידי ישיבת בני עקיבא נתניה הולכים לטהר עצמם במקווה לפני תקיעת שופר, בשני ימי ראש השנה. הכול התרחש כתוצאה מדבריו של הרב קוק, שראוי לכל בן תורה לטהר את עצמו קודם השפעת קול השופר. אחר שנסתלק הרב קוק, שחו תלמידיו מישיבת בני עקיבא על שיחות שהעביר בישיבה לפני חמישים שנה ויותר. השיחות לא שקעו בתהום הנשייה, והתלמידים זכרו לא רק את נושאי השיחות, אלא אף את תוכנן.
הערגה והכיסופים שבהם דיבר תמיד על ירושלים, כמו הסיורים הרבים שהלך אליהם עם תלמידיו ברחובותיה של ירושלים של מטה, כשהוא מחברם בדבריו לירושלים של מעלה, הם הם שהולידו בקרב תלמידיו את עמותת 'עטרת כהנים', בראשות תלמידו של הרב, הרב מתי דן, שמטרתה ליישב יהודים בעיר העתיקה, והרב קוק היה שותף פעיל בכל תוכניות העמותה ובפדיון בתיה של ירושלים.
ראויה לציון מעורבותו הרבה מאוד של הרב בבניין בית הכנסת 'החורבה', ויתרה מכך, שותפותו במאבקים המשפטיים להפיכת בית הכנסת לבית מדרש פעיל, ולא להשאירו כמוזיאון, כפי שביקשו לעשותו.
כאשר רבן גמליאל הלך לפייס את רבי יהושע אמר לו רבי יהושע: "אוי לו לדור שאתה פרנסו ואוי לה לספינה שאתה קברניטה". הראי"ה בעין אי"ה ביאר את כפל התארים "קברניט" ו"פרנס", והסביר כי מנהיג צריך להיות כקברניט של ספינה, שיודע לנווט את הספינה לחוף מבטחים ומראה לה את כיוונה הנכון, אך יחד עם זאת צריך להיות גם כפרנס, הדואג לכל יחיד ויחיד. דומה שהנהגה זו הייתה ברב קוק: מחד גיסא ידע ונלחם על כיוונה של האומה לבל תאבד את דרכה. כך היה בעת ההתנתקות מגוש קטיף, כשנלחם בכל עוז לבל יתנתקו מחבל ארץ זה, וגם על הריסת בתי הכנסת הוא קידש מלחמה אף בפני בתי המשפט. תמיד העצים את המתיישבים בגוש קטיף, והיה להם למורה ולמשענת רוחנית.
אך יחד עם זה, דאג לכל יחיד ויחיד. כל בחור ישיבה שנקרה לדרכו, התעניין בו כדי לסייע לו. כל זוג שנקלע לקשיים, היה הוא להם למשיב נפש. כל בחור או בחורה שטרם מצאו את זיווגם, השתדל מאוד לסייע להם. שולחן השבת בביתו היה תמיד הומה מאורחים שחפץ לקרבם - גרים, בעלי תשובה, בני חו"ל שבאו לשהות בארץ, וכולם הרגישו שם בחמימות המשפחתית של משפחת הרב קוק.
הכותב הוא רב העיר נתניה
מתוך העיתון בשבע
הרב קלמן מאיר בר
הרב הראשי לישראל
ערב עיון לזכרו של הרב משה ארנרייך זצ"ל - תשפ"ה "מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה"
ערב עיון לזכרו של הרב משה ארנרייך זצ"ל
לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז "לא היה מרד אבשלום" — אף יהודי לא באמת מורד
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
