למה 3000 דולר? | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חיי שרה

קטגוריה משנית

מדורים
מאמרים נוספים

3 דק' קריאה

פעם אחת הזמינו את רבי שלמה קרליבך, (שהשבוע חל יום פטירתו), להופיע כזמר חימום לפני הופעתו של זמר אחר. נענה רבי שלמה להזמנה, אך דרש שיתנו בשכרו 3000 דולר. המארגנים התמקחו עימו, ורצו לשלם לו רק 2000 דולר, ואף התפלאו על כך שהוא מתמקח איתם, שהרי רבי שלמה היה רחוק מענייני כספים, ופעמים רבות הסכים להופיע בחינם, כדי לקרב ליבות ישראל לאבינו שבשמיים.
ובכל זאת, בפעם הזו, חרג רבי שלמה ממנהגו ועמד על שלו, עד שהתרצו המארגנים והסכימו לשלם לו את מלוא הסכום. ואכן, מיד בתום ההופעה עמדו המארגנים בדיבורם, והביאו לו מעטפה ובה 3000 דולר במזומן.
תחב רבי שלמה את המעטפה בכיסו, ושוחח עם הזמר השני. והנה, מתקרבים אליהם זוג צעיר, והחלו לספר לרבי שלמה על מצבם הכלכלי הקשה. שלף רבי שלמה את המעטפה מכיסו... ונתן אותה בשלמותה לזוג הצעיר.
התפלא הזמר השני על רבי שלמה ושאל אותו: הרי חרגת הפעם ממנהגך, והתמקחת עימנו על גובה התשלום, וכעת אתה נותן בקלות את הכסף לאחרים?
ענה לו רבי שלמה: אכן, גם אני התפלאתי על עצמי, ולא הבנתי למה אני מתמקח על גובה התשלום, אך עכשיו אני מבין הכל. פשוט לזוג הצעיר לא הספיקו 2000 דולר, והוא היה צריך 3000 דולר... (שמעתי מידידי הרב יצחק אברהמי הי"ו).
בסיפור זה, מעבר למידת החסד המופלגת והמדהימה שהצטיין בה רבי שלמה, יש גם מוסר השכל חשוב נוסף ומרכזי, שהוא אבן יסוד לעלייה בעבודת ה'.
וכך אמר הבעל שם טוב הקדוש בתחילת צוואת הריב"ש: "כלל גדול: גול על ה' מעשיך ויכונו מחשבותיך, שכל דבר שיזדמן יחשוב שהוא מאתו יתברך. ויראה שיבקש מה' יתברך שיזמין לו תמיד מה שה' יתברך יודע שהוא לטובתו, ולא מה שנראה לבני אדם על פי שכלו, כי אפשר מה שבעיניו טוב הוא רע לו, רק ישליך הכל כל עניניו וצרכיו עליו יתברך".
אדם שרוצה להתקדם ולעלות בעבודת ה', (וזו גם עיצה טובה לחיים טובים, שמחים, רגועים ומאושרים), יחוש כל העת שהוא הולך בעולמו של ה', וכל מה שמזדמן לו הוא בהשגחה פרטית, וכך היה צריך לקרות לו, וזה הטוב בשבילו.
כחלק מאותו עניין, לא יחושב האדם תמיד ש"הדשא של השני ירוק יותר", ו"מה היה אילו הייתי עושה כך", אלא יחוש שמה שקורה לו, זה הטוב, וכך צריך היה לקרות, וה' ניהל כך את העניינים.
ומסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שפעם ראה אדם רץ ברחוב. שאלו: ר' יהודי, אחרי מה אתה רץ?
ענה לו האיש: אחרי הפרנסה!
אמר לו רבי לוי יצחק: יהודי יקר, ומניין לך שפרנסתך היא לפניך ואתה צריך לרדוף אחריה? אולי היא מאחוריך והנך בורח ממנה? אולי תעמוד במקומך ותצפה שתבוא אליך? (סיפורי צדיקים עמ' 303).
ומעניין לעניין באותו עניין, זו גם הסיבה שהבעש"ט היה מספר סיפורים, ולומד מוסר השכל מהמאורעות שקרו לו, כי כל מה שקורה לאדם, הרי ה' שלח לו זאת ללמד אותו עניין מסויים בעבודת ה'. כפי שנאמר בצוואת הריב"ש: "וכן אם שומע אחד מדבר, והוא מתפלל, יאמר - למה הביאו ה' הלום לדבר בתוך תפלתי? הלא כל זה בהשגחה פרטיות! אך הדיבור הוא השכינה. שרתה השכינה בפיו של זה האדם, כדי שאחזק את עצמי לעבודה. כמה יש לי לחזק את עצמי בעבודה היא תפלה...".
ובאמת, כל העניינים הללו שורשם בפרשת חיי שרה. בפרשתנו מופיע מספר הסיפורים הגדול הראשון, הלא הוא אליעזר עבד אברהם. אליעזר הוא הראשון שעליו נאמר בתורה "ויספר", "ויספר העבד ליצחק...". אליעזר הוא גם הראשון בתורה, שמסופר עליו שסיפר את סיפורו באריכות, (סיפורים קצרצרים יש קודמים לו שסיפרו).
וכבר אמר רבי אחא על גודל מעלת סיפור זה: "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה".
והנה, מספר הסיפורים הזה, הוא גם מי שמלמד אותנו פרק גדול בהלכות אמונה וביטחון בה', וכל כולו חי את התודעה שהישועה נמצאת בדבר שבא מולך. לא צריך לחפש במקומות רחוקים, ה' מזמן את הישועה במציאות שמופיעה לפניך.
עוד בטרם הוא מכלה לדבר, וכבר רבקה באה מולו. ואכן, הוא כל כך בטוח שה' שלח לו את מה שחיפש, שאף על פי שאברהם שולח אותו לקחת אישה ממשפחתו, בכל זאת הוא נותן לרבקה נזם וצמידים עוד לפני שהוא שואל אותה מאיזה משפחה היא.
וכל כך מקרין אליעזר את ההסתכלות המיוחדת הזו, עד שאפילו לבן ובתואל הרשעים, נאלצים להודות בפה מלא – "מה' יצא הדבר"!
תובנה זו היא עבודת חיים, ועלינו לשננה בלי גבול, עד שנזכה גם אנו לומר תדיר: מה' יצא הדבר!

מאמרים נוספים

חיי שרה