ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אבל באמת מצות א"י כן מוזכרת! כך כתוב: "כבד את אביך ואת אמך כאשר צווך ה' אלוקיך, למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך" (דברים ה, טז). הרי א"י מפורשת! וכבר כתב "העמק דבר" לנצי"ב (על שמות כ, יב) כי שכר מצווה זו מיוחד להינתן בא"י יותר מאשר בחו"ל, וכך הוא גם בכל שאר המצוות (רמב"ן על ויקרא יח, כה).
וצריך עיון, מה יש במצוות כבוד אב ואם שהתורה תזכיר דווקא בה עניין ארץ ישראל? ונראה כי בכוונה גדולה יש היקש בין העניינים. כי חז"ל (קידושין ל ע"ב) לימדו שהמכבד אביו ואמו מחשיבים אותו כאילו כיבד להקב"ה. זאת למה? נ"ל כי עיקר הכל הוא שידע האדם שהוא יצור ארעי, ולא נמצא כאן בקביעות ולנצח. הרמב"ם התחיל את ספרו בידיעה הבסיסית כי הקב"ה בלבד הוא המציאות האמתית, המציאות המוחלטת. כל דבר אחר בעולם הוא רק ארעי. הייתה תקופה שלא היה קיים בעולם כלל. ושוב תגיע תקופה אחר כך שכבר איננו בעולם, אלא חלף ועבר ונשכח זכרו. ידיעה זו חשובה ביותר כדי שהאדם יקבל יחס אמתי כמה ענינו הוא בר חלוף וללא חשיבות. האדם ישיג ענוה.
כאשר האדם מכבד את הוריו הוא מבטא בכך את ההכרה שאלמלא הם, הוא לא היה נולד כלל. אלמלא יוזמת אביו ואמו ללדת תינוק, אף בריה לא הייתה מכירה ויודעת על מציאות הוולד הזה. הבן או הבת מכירים כי כל אשר לו, גוף ואבריו, קבל מהם. לכן חשוב ביותר לקיים מצווה זו. ומכאן מגיע האדם למסקנה נוספת, כי אילולא הקב"ה לא היה לאדם לא שכל ולא נשמה, ולא הכרה ולא תודעה, וכו'. כי גם כל אשר העניקו לו הוריו לא יוכלו לעשות אם לא סייעתא דשמיא.
ר' יצחק אברבנאל קבע כי היו שני לוחות הברית אשר משה הביא בידו. חמש דברות ראשונות הם בעניינים שבין אדם למקום; וחמש אחרונות הן בעניינים בין אדם לחברו. ואיפה נמצא "כבוד אב ואם"? בלוח הראשון! כי הוא באמת בעניין בין אדם למקום, מחמת ההיקש הנ"ל.
הלימוד הזה נמצא גם בענייני ארץ הקודש. כך כותב ר' צדוק הכהן מלובלין:
"שכל עיקר קדושת הארץ היא הכרת הנותן 'אשר נתת לי ה'' (דברים כו, י), שמדבק טובות הארץ ופריה בנותנם. אבל כאשר מפריד הארץ מנותן הארץ, אז עושה מהארץ חוץ לארץ" ("ליקוטי מאמרים", עמ' 78).
ועוד:
"שקדושת א"י היינו שלוקח כל עוה"ז עם הנותן [הקב"ה]" (דף 79). "לא אירא רע" ודבר זה הוא עצם עניין קדושת הארץ, לידע 'כי אתה עמדי' (שם, דף 86) עכ"ל. ולכן אמרו "הדר בא"י כאילו יש לו אלוק" (כתובות קי ע"ב). "מבקש אתה לראות פני שכינה בעוה"ז? עסוק בתורה בא"י" (מדרש תהלים, קה).
אחת הסיבות הראשיות מדוע ארצנו נקראת "ארץ ה'" היא מפני ההשגחה הגדולה שהקב"ה משגיח בה תמיד. "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה" (דברים יא, יב) עיין דברי רבנו בחיי.
לכן דווקא במצווה זו ראוי והגון הדבר להזכיר את העניין הארצישראלי.
כן בפרשתנו הוזכרה המצווה לקרוא קריאת שמע (דברים ו, ו-ז). חז"ל (ירושלמי, ברכות פ"א ה"ה) אמרו כי כל עשרת הדברות נרמזו בפרשיות שמע, ופרטו כיצד. (והוזכר ע"י "משנה ברורה", תחילת סי' סא ס"ק ב). האם גם בקריאה יסודית זו הוזכר העניין העצום של א"י? בהחלט שכן. לשלילה ולחיוב. לשלילה כי אם נחטא "ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם" (דברים יא, יז). וכן לחיוב, "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם" (יא, כא). הרי שהיסוד הגדול הזה בא לביטוי גם בעשרת הדברות וגם בקריאת שמע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.













