ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
[והרמב"ם ממשיך שיש סוג אחר ושונה של רשע]. וכאשר יפקפק אדם ביסוד מאלו היסודות, הרי זה יצא מן הכלל [כלל ישראל] וכפר בעיקר, ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות. וחובה לשנאותו" וכו'.
מניין לקח הרמב"ם מקור לחילוק זה? איפה זה נמצא במקרא? [אין מקור לדין שנאה מהגמרא בע"ז דף כו ע"ב]. בס"ד מצאנו מקור אפשרי, כדלהלן.
יש לתמוה על המלך הצדיק, יהושפט מלך יהודה. הוא נשא לאשה את בתו של עמרי הרשע, אחותו של אחאב מלך ישראל.(דברי הימים ב' יח, א; תוספתא סוטה יב, יג), אפשר להצדיק התחתנות תמוהה זאת מפני אילוץ תכסיסי מלכות, כדי להשיג שלום עם מלכים השכנים ליהודה. אבל אח"כ כאשר אחאב פנה אליו לצאת למלחמה כדי לכבוש את רמות גלעד, כתיב "ויסיתהו (אחאב) לעלות אל רמות גלעד. ויאמר אחאב וכו' התלך עמי רמות גלעד? ויאמר לו כמוני כמוך, וכעמך עמי, ועמך למלחמה" (דבהי"ב יח, פסוקים ב-ג). הרי ביטוי לאחדות ואהבה עם הרשע. אחאב נהרג באותו קרב. כאשר חזר יהושפט לביתו, יצא נגדו יהוא בן חנני החוזה "ויאמר ליהושפט: הלרשע לעזור ולשונאי ה' תאהב? ובזאת עליך קצף מלפני ה'" (דהי"ב יט, ב). [עיין בתוספתא הנ"ל, כי מאותו יום ואילך נגזרה גזירה על יהושפט ליהרג, ולא מונים ממנו ואילך שנות מלכותו אלא על שם בנו.]
והנה אח"כ מלך יהואחז בן אחאב משך שנתיים על ישראל, והוא היה רשע (מל"א כב, נב-נג). ואח"כ מלך בן אחר, יהורם בן אחאב, רק שהוא לא הרשיע כאחיו יהואחז (מל"א כב, נג), כי אצלו כתוב "ויעשה הרע בעיני ה', רק לא כאביו וכאמו וכו' רק בחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל דבק, לא סר ממנה" (מלכים ב' ג, ב). אח"כ כאשר בקש יהורם לכוף את מואב להכנע לפניו, "וילך וישלח אל יהושפט וכו' מלך מואב פשע בי, התלך אתי אל מואב למלחמה? ויאמר כמוני כמוך, כעמי כעמך, כסוסי כסוסיך" (שם פסוק ז). כלום לא למד יהושפט הצדיק ממה שהוכיח אותו יהוא החוזה? והרי שוב הוא חוזר על אותו חטא הקודם "הלרשע לעזור ולשונאי ה' תאהב"? [והרי גם כאן הוא משתמש באותו ניב לשון, בו הגיב לאחאב, ואף מוסיף על כך ענין הסוסים]. יש כאן גם מעשה ["לעזור"] ויש כאן גם אהבה ["כמוני כמוך"]. ולמה כאן לא יצא איזה נביא להוכיח אותו קשות על שממשיך יהושפט לחטוא? ולמה הוא עצמו לא למד משגיאת העבר?
ונראה לומר שיש הבדל בין אחאב לבין בנו יהורם. על אחאב נאמר שאין לו חלק לעולם הבא (סנהדרין צ.) עליו כתוב "ויוסף אחאב לעשות להכעיס את ה' אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו" (מלכים א טז, לג) וביארו בגמרא כי היה כותב על דלתות שומרון "אחאב כפר באלהי ישראל" (סנהדרין קב ע"ב. והזכירו שם כי דוקא מפני זה אין לו חלק לעוה"ב). בזה מובן למה אחאב נקרא "שונא ה'", כלומר הוא רשע מוחלט כי הוא כופר בה', ואתו אסור לעשות שום השתתפות! [ואע"פ שחז"ל אמרו כי בימי אליהו הוא שב בתשובה, צריכים לומר כי אח"כ חזר לסורו].
אבל בנו יהורם היה רשע רגיל. רשמו עליו חז"ל שני חטאים. [א] לא היה מודה בנבואה (במדבר רבה כא, ו) [ב] היה מלוה ברבית (שמות רבה לא, ד). זאת אומרת לא היה רשע מוחלט. ולכן יהושפט דן בעצמו כי אותו איסור ההשתתפות עם רשע הוא רק לסוג מוחלט כמו אחאב. אבל רשע רגיל, אין דינו כן כי איננו "שונא ה'".
דומני שיש בכך מקור לחילוקו של הרמב"ם הנ"ל. ולכן לא מצאנו גערת ה' ביהושפט על כך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
