ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
גדלותו בתורה נודעה ברבים, ובהמשך חייו שימש כרבן של הקהילות החשובות ביותר במרכז אירופה, ובהן פוזנן (פוזנא) שבפולין (פעמיים) וניקלשׂבורג שבבוהמיה (היום מיקולוב שבצ'כיה), וכמובן פראג. בין רבנותו בניקלשׂבורג לרבנותו בפראג חי עשרות שנים בעיר פראג בלי תפקיד רשמי (באמצען חזר לשנים ספורות לשמש כרב בפוזנן). הוא הקים בפראג בית מדרש, ולמדנים רבים מכל רחבי המדינה התאספו סביבו ולמדו ממנו. שם הוא החל להפיץ את שיטת לימודו, שהתנגדה בחריפות לפלפול הקיצוני שהיה נהוג אז בלימוד התלמוד ברוב הישיבות. בתקופה ההיא החל לכתוב את סדרת ספריו שעשתה לו שם גדול. הספר הראשון שהדפיס היה 'גור אריה' על פירוש רש"י על התורה, שעד היום נחשב לאחד הפירושים החשובים של פירוש רש"י. אחרי כמה שנים הדפיס את ספרו המחשבתי הראשון 'גבורות ה'', ומאז יצא שמו גם כמחדש גדול בענייני אמונה ומחשבה ופירוש אגדות חז"ל. באותן שנים נוצר קשר בינו ובין הקיסר הגדול רודולף השני מצד אחד וכמה מגדולי המדע של זמנו מצד שני, שמו התפרסם בכל העולם היהודי ואגדות רבות נקשרו סביבו. רק בזקנותו, בשנת שנ"ז (1597), מונה רשמית לרבה של פראג, ובתפקיד זה שימש תריסר שנים, עד שנפטר בן קרוב למאה בי"ח באלול שס"ט (1609).
בגנות הפלפול
נוסף על למדנותו, פעילויותיו הציבוריות להנהגת הקהילה, אלפי התלמידים שלמדו ממנו תורה, הספרים הרבים שכתב בכל מקצועות התורה ודמותו המיוחדת, נודע המהר"ל מפראג בגלל סדרה של סיפורים ואגדות שהמציאות והדמיון משמשים בהם בערבוביה. כך לגבי הסיפורים הרבים על מלחמתו נגד עלילות הדם שהיו נפוצות בימיו, וכך הסיפור הידוע על ה"גולם" שהיה משמש אותו ושהציל את הקהילה פעמים רבות, עד שהתחיל לסכן את בני הקהילה והמהר"ל היה צריך להוציא את שם הקודש מפיו כדי להפסיק את חייו, וגופו טמון עד היום בעליית הגג של בית הכנסת העתיק של פראג. אין ספק שהסיפור של הגולם כפי שהוא מסופר לא היה ולא נברא (הוא גם לא מוזכר כלל לא בכתבי המהר"ל הרבים ולא בכתבי תלמידיו ותלמידי תלמידיו), אולם ייתכן שחלקים ממנו מבוססים על מעשי מופתים להצלת יהודים שאכן התקיימו ואירעו, ואשרי היודע.
המהר"ל נהג להוכיח ברבים את אנשי הקהילה וגם את ראשיה, ותיקן תקנות רבות בעניינים שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. הוא גם ביקר בחריפות תלמידי חכמים שסומכים להוראה תלמידים שאינם ראויים לכך, וראשי ישיבות שמלמדים את תלמידיהם בדרך הפלפול שמרחיקה אותם מאמת התורה, ומשאירה אותם, לדבריו, עמי ארצות.
הייחודיות של רוב כתבי המחשבה של המהר"ל נעוצה בשילוב של דברי חז"ל עם דברי קבלה בתוספת דברים מחוכמת הפילוסופיה בסגנון מיוחד במינו, שכולל חזרות רבות שכולן בעלות משמעות. הוא לא השתמש כלל בכתביו במושגים קבליים, ולהבדיל גם לא במושגים פילוסופיים, אך הם מוסתרים בתוך דבריו ובתוך סגנונו המיוחד. עיקר דבריו נסוב על פירוש דברי חז"ל, לפעמים באופן מקורי ומיוחד, ודבריהם משמשים תמיד בסיס לדיוניו, גם כאשר הוא עוסק בעניינים רוחניים מופשטים. בספריו קיימים הסברים שיטתיים ועקביים בעניינים רוחניים ומוסריים שונים, ורבים מהם שזורים כחוט השני במקומות רבים בספריו השונים.
הנה לדוגמה פסקה קצרה מדבריו בפרק העשירי של ספרו 'נצח ישראל':
"כאשר האדם שומע הדברים אשר הגיעו (קרו) לעם ה' אשר לא הגיעו לשום אומה בעולם, ורוב הצרות אשר באו עליהם, והשִפלות היתרה אשר הם ירודים עד עפר ויותר מזה, ותהרהר במחשבתך שאולי הוא יתברך עזב אותם, והם אליו כאומה אחרת חס ושלום ויותר פחותה מהם - אל יבוא בהרהור ליבך ובמחשבתך דבר כמו זה, כי מחייב הדעת והשכל שאינו כך, וגם המוחש לא יקבל זה, גם משה עבדו הנאמן וכל עבדיו הנביאים לא העידו עליהם כך. והנה מחייב זה הדעת והשכל בראיות מופתיות מחויבים מוכרחים, עד שכל אדם בן דעת יראה לפניו דבר זה יותר משמש בצהריים. וזה כי מן הדברים אשר נתבארו לך בפרקים הקודמים מסדר השתלשלות הריבוי מן האחד, וביארנו לך במופת ברור כי אי אפשר רק (אלא) שיש בבריאה דבר שהוא ראשית, שהוא קודם וראשית אל הריבוי אשר הוא אחריו, וכמו שהתבאר למעלה, ואם לא כן היה קשה איך יבוא הריבוי מן ה' יתברך אשר הוא אחד, וכמו שנתבאר למעלה. לכך אי אפשר רק שתהיה אומה אחת יחידה, והיא ראשית הריבוי מן האומות בעולם. ואם לא כן היה הספק הזה עומד במקומו, מאיזה צד יבוא הריבוי מן הסיבה הראשונה, שהסיבה הראשונה היא אחת. אבל האומה הזאת היחידה הם ישראל, שהם אומה אחת יחידה נקראת ראשית, וכדכתיב 'קודש ישראל לה' ראשית תבואתו'".
המהר"ל עוסק הרבה בספריו בהבדל התהומי שבין היהודי ובין הגוי, ובתפקיד המופלא שמחכה לעם ישראל בעידן הגאולה לתקן את כל העולם כולו, ומסביר בהרחבה את המאמצים הרוחניים והנפשיים והמעשיים הרבים שיידרשו לשם כך. המהר"ל הדגיש פעמים רבות את החשיבות של ארץ ישראל במילוי תפקידו העולמי והנצחי של עם ישראל, ואת הצורך לתת את המקום הראוי גם לחוכמות העולם בתוך תיקון העולם. בעניינים חינוכיים עמד המהר"ל על הצורך ללמד את התלמידים מגיל צעיר באופן שיטתי ומסודר כדי להגיע לתוצאות חיוביות ואמיתיות של ידיעת התורה ואהבת התורה, והדגיש את החשיבות לקיים את הדרכת חז"ל ללמוד באופן מדורג – "בן חמש למקרא ובן עשר למשנה ובן ט"ו לתלמוד" וכד', בניגוד לשיטה המקובלת (עד היום!) להקדים את העיון בתלמוד ולעשותו עיקר הלימוד כבר מגיל צעיר. במחשבתו המקורית הוא אף הציע להדפיס על דפי הגמרא במקום את פירושי בעלי התוספות - את פסקי הרא"ש, כדי לכוון את הלימוד להבנת הסוגיה ולידיעת המסקנה, במקום לעסוק כבר מגיל צעיר בקושיות ובתירוצים של בעלי התוספות.
הראי"ה החיה את תורתו
כמה מגדולי החסידות התעמקו בכתבי מהר"ל ונטלו מהם מלוא חופניים של תובנות וידיעות, אבל בעולם הישיבות היה לימוד המהר"ל נדיר למדי עד הדור הקודם. רבנו הראי"ה קוק זצ"ל נודע בין השאר בכך שעשה את המהר"ל לאחד מהבסיסים של המחשבה היהודית, והעביר את שיטתו זו לתלמידיו. אחד מהם, רבי יצחק הוטנר זצ"ל, הפך במשך השנים לאחד מגדולי התורה של הציבור הליטאי, ובשיעוריו הרבים, ובסדרת ספריו 'פחד יצחק', ובעזרת תלמידיו הרבים, העביר את החיבה לתורת המהר"ל ואת ההכרה בחשיבות לימודה לרבים מהמשגיחים וגדולי הרוח בעולם הישיבות, כך שהלימוד בספרי המהר"ל הפך היום לנפוץ הרבה יותר מאי פעם. להבדיל, גם באקדמיה תופס היום המהר"ל מקום חשוב במחקרים על התרבות היהודית במאות השנים האחרונות, ואלפי מחקרים ומאות ספרים נכתבו עליו ועל תורתו.
את ספריו החל המהר"ל להוציא לאור בגיל מאוחר יחסית, בן 66. הראשון, כאמור, היה הספר 'גור אריה' על פירוש רש"י על התורה, ובהמשך הוציא לאור את סדרת ספריו בהתאם לפסוק (דברי הימים א כט, יא) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמיים ובארץ": ספר 'הגדולה' על בריאת העולם והשבת, 'גבורות ה'' על יציאת מצרים וכל מה שסביבה, 'תפארת ישראל' על התורה ועל מתן תורה, 'נצח ישראל' על הגאולה, 'ההוד' על סוכות ובית המקדש, 'שמיים וארץ' על הימים הנוראים, ובנוסף לכך 'נתיבות עולם' על ענייני מוסר ומידות, 'באר הגולה' על התורה והיהדות, 'נר מצווה' על חנוכה ו'אור חדש' על פורים, 'דרך חיים' על אבות, חידושי אגדות על התלמוד, דרשות על התורה ועוד (שלושת הספרים 'הגדולה', 'ההוד' ו'שמיים וארץ' לא נדפסו ואינם, ולא ברור אם לא הושלמה כתיבתם או שהם אבדו לפני הדפסתם). כמו כן חיבר פירוש על הטור וחידושים על המסכתות, שרק חלקם יצאו לאור. בדורנו יצאו לאור ספרי המחשבה של המהר"ל בכמה מהדורות משוכללות, וכן נדפסו ביאורים לרבים מספריו, ליקוטים מתוך ספריו בנושאים שונים, קיצורים של משנתו וכמובן ספרים רבים שמבוססים על תורתו.
חלק מתלמידיו הגדולים של המהר"ל היו מגדולי הדור הבא. המפורסם שבהם הוא רבי יום טוב ליפמן הלר, מחבר הפירוש המפורסם 'תוספת יום טוב' על המשנה וספרים נוספים, ואחריו הרב, האסטרונום וההיסטוריון הידוע רבי דוד גנז, הפוסק והמקובל רבי אליהו לואנץ מוורמייזא, רבי יצחק כ"ץ חתנו שהיה מגדולי דורו, בנו רבי בצלאל שהיה ראש ישיבה בפראג, רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל 'כלי יקר' על התורה שמילא את מקומו ברבנות פראג, ועוד רבים.
הפרסום הגדול של המהר"ל בעולם כולו מתקיים ללא ספק בזכות האגדה המופרכת הנ"ל על הגולם מפראג; אולם אצל אנשי התורה המהר"ל הוא מגדולי התורה והאמונה שבכל הדורות, שחלק ניכר מההבנה של רבותינו ושלנו על מהלכי הקץ המגולה שאנו חיים ממש בתוכו נובעים מדבריו המאירים בספריו הגדולים, ואשרינו שזכינו. תנצב"ה.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
