גאון האמונה | הרב יואל קטן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
תולדותיהם של צדיקים
מאמרים נוספים

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מורנו הרב רבי לֵיווֵא (ליב; הכתיב ליווא הוא לפי ההגייה שהייתה נהוגה אז במרכז אירופה), ובכינויו הידוע המהר"ל מפראג, נולד בשם יהודה אריה ליב בפוזנן שבמערב פולין, בראשית תקופת האחרונים (סביב שנת ע"ר 1510), למשפחה שמוצאה מגרמניה. אביו, רבי בצלאל, היה תלמיד חכם חשוב שזכה להוליד ולגדל ארבעה בנים מגדולי הדור. נוסף על המהר"ל, שהיה בנו הקטן, נודע מאוד בנו הגדול רבי חיים, מחבר 'ספר החיים' והספר 'ויכוח מים חיים' ועוד, מבעלי הפלוגתא הגדולים בהלכה של הרמ"א, וגם הבנים רבי סיני ורבי שמשון היו תלמידי חכמים חשובים. המהר"ל הצעיר למד תורה בעיקר אצל אביו וגם בכמה ישיבות בפולין, אך נראה שלא היו לו רבנים מובהקים, ועיקר לימודו היה עם עצמו. ייתכן שאחת התוצאות של עובדה זו היא עצמאותו וחדשנותו בענייני הלכה, מחשבה והנהגה, כפי שיתואר בהמשך.
גדלותו בתורה נודעה ברבים, ובהמשך חייו שימש כרבן של הקהילות החשובות ביותר במרכז אירופה, ובהן פוזנן (פוזנא) שבפולין (פעמיים) וניקלשׂבורג שבבוהמיה (היום מיקולוב שבצ'כיה), וכמובן פראג. בין רבנותו בניקלשׂבורג לרבנותו בפראג חי עשרות שנים בעיר פראג בלי תפקיד רשמי (באמצען חזר לשנים ספורות לשמש כרב בפוזנן). הוא הקים בפראג בית מדרש, ולמדנים רבים מכל רחבי המדינה התאספו סביבו ולמדו ממנו. שם הוא החל להפיץ את שיטת לימודו, שהתנגדה בחריפות לפלפול הקיצוני שהיה נהוג אז בלימוד התלמוד ברוב הישיבות. בתקופה ההיא החל לכתוב את סדרת ספריו שעשתה לו שם גדול. הספר הראשון שהדפיס היה 'גור אריה' על פירוש רש"י על התורה, שעד היום נחשב לאחד הפירושים החשובים של פירוש רש"י. אחרי כמה שנים הדפיס את ספרו המחשבתי הראשון 'גבורות ה'', ומאז יצא שמו גם כמחדש גדול בענייני אמונה ומחשבה ופירוש אגדות חז"ל. באותן שנים נוצר קשר בינו ובין הקיסר הגדול רודולף השני מצד אחד וכמה מגדולי המדע של זמנו מצד שני, שמו התפרסם בכל העולם היהודי ואגדות רבות נקשרו סביבו. רק בזקנותו, בשנת שנ"ז (1597), מונה רשמית לרבה של פראג, ובתפקיד זה שימש תריסר שנים, עד שנפטר בן קרוב למאה בי"ח באלול שס"ט (1609).

בגנות הפלפול
נוסף על למדנותו, פעילויותיו הציבוריות להנהגת הקהילה, אלפי התלמידים שלמדו ממנו תורה, הספרים הרבים שכתב בכל מקצועות התורה ודמותו המיוחדת, נודע המהר"ל מפראג בגלל סדרה של סיפורים ואגדות שהמציאות והדמיון משמשים בהם בערבוביה. כך לגבי הסיפורים הרבים על מלחמתו נגד עלילות הדם שהיו נפוצות בימיו, וכך הסיפור הידוע על ה"גולם" שהיה משמש אותו ושהציל את הקהילה פעמים רבות, עד שהתחיל לסכן את בני הקהילה והמהר"ל היה צריך להוציא את שם הקודש מפיו כדי להפסיק את חייו, וגופו טמון עד היום בעליית הגג של בית הכנסת העתיק של פראג. אין ספק שהסיפור של הגולם כפי שהוא מסופר לא היה ולא נברא (הוא גם לא מוזכר כלל לא בכתבי המהר"ל הרבים ולא בכתבי תלמידיו ותלמידי תלמידיו), אולם ייתכן שחלקים ממנו מבוססים על מעשי מופתים להצלת יהודים שאכן התקיימו ואירעו, ואשרי היודע.
המהר"ל נהג להוכיח ברבים את אנשי הקהילה וגם את ראשיה, ותיקן תקנות רבות בעניינים שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. הוא גם ביקר בחריפות תלמידי חכמים שסומכים להוראה תלמידים שאינם ראויים לכך, וראשי ישיבות שמלמדים את תלמידיהם בדרך הפלפול שמרחיקה אותם מאמת התורה, ומשאירה אותם, לדבריו, עמי ארצות.
הייחודיות של רוב כתבי המחשבה של המהר"ל נעוצה בשילוב של דברי חז"ל עם דברי קבלה בתוספת דברים מחוכמת הפילוסופיה בסגנון מיוחד במינו, שכולל חזרות רבות שכולן בעלות משמעות. הוא לא השתמש כלל בכתביו במושגים קבליים, ולהבדיל גם לא במושגים פילוסופיים, אך הם מוסתרים בתוך דבריו ובתוך סגנונו המיוחד. עיקר דבריו נסוב על פירוש דברי חז"ל, לפעמים באופן מקורי ומיוחד, ודבריהם משמשים תמיד בסיס לדיוניו, גם כאשר הוא עוסק בעניינים רוחניים מופשטים. בספריו קיימים הסברים שיטתיים ועקביים בעניינים רוחניים ומוסריים שונים, ורבים מהם שזורים כחוט השני במקומות רבים בספריו השונים.
הנה לדוגמה פסקה קצרה מדבריו בפרק העשירי של ספרו 'נצח ישראל':
"כאשר האדם שומע הדברים אשר הגיעו (קרו) לעם ה' אשר לא הגיעו לשום אומה בעולם, ורוב הצרות אשר באו עליהם, והשִפלות היתרה אשר הם ירודים עד עפר ויותר מזה, ותהרהר במחשבתך שאולי הוא יתברך עזב אותם, והם אליו כאומה אחרת חס ושלום ויותר פחותה מהם - אל יבוא בהרהור ליבך ובמחשבתך דבר כמו זה, כי מחייב הדעת והשכל שאינו כך, וגם המוחש לא יקבל זה, גם משה עבדו הנאמן וכל עבדיו הנביאים לא העידו עליהם כך. והנה מחייב זה הדעת והשכל בראיות מופתיות מחויבים מוכרחים, עד שכל אדם בן דעת יראה לפניו דבר זה יותר משמש בצהריים. וזה כי מן הדברים אשר נתבארו לך בפרקים הקודמים מסדר השתלשלות הריבוי מן האחד, וביארנו לך במופת ברור כי אי אפשר רק (אלא) שיש בבריאה דבר שהוא ראשית, שהוא קודם וראשית אל הריבוי אשר הוא אחריו, וכמו שהתבאר למעלה, ואם לא כן היה קשה איך יבוא הריבוי מן ה' יתברך אשר הוא אחד, וכמו שנתבאר למעלה. לכך אי אפשר רק שתהיה אומה אחת יחידה, והיא ראשית הריבוי מן האומות בעולם. ואם לא כן היה הספק הזה עומד במקומו, מאיזה צד יבוא הריבוי מן הסיבה הראשונה, שהסיבה הראשונה היא אחת. אבל האומה הזאת היחידה הם ישראל, שהם אומה אחת יחידה נקראת ראשית, וכדכתיב 'קודש ישראל לה' ראשית תבואתו'".
המהר"ל עוסק הרבה בספריו בהבדל התהומי שבין היהודי ובין הגוי, ובתפקיד המופלא שמחכה לעם ישראל בעידן הגאולה לתקן את כל העולם כולו, ומסביר בהרחבה את המאמצים הרוחניים והנפשיים והמעשיים הרבים שיידרשו לשם כך. המהר"ל הדגיש פעמים רבות את החשיבות של ארץ ישראל במילוי תפקידו העולמי והנצחי של עם ישראל, ואת הצורך לתת את המקום הראוי גם לחוכמות העולם בתוך תיקון העולם. בעניינים חינוכיים עמד המהר"ל על הצורך ללמד את התלמידים מגיל צעיר באופן שיטתי ומסודר כדי להגיע לתוצאות חיוביות ואמיתיות של ידיעת התורה ואהבת התורה, והדגיש את החשיבות לקיים את הדרכת חז"ל ללמוד באופן מדורג – "בן חמש למקרא ובן עשר למשנה ובן ט"ו לתלמוד" וכד', בניגוד לשיטה המקובלת (עד היום!) להקדים את העיון בתלמוד ולעשותו עיקר הלימוד כבר מגיל צעיר. במחשבתו המקורית הוא אף הציע להדפיס על דפי הגמרא במקום את פירושי בעלי התוספות - את פסקי הרא"ש, כדי לכוון את הלימוד להבנת הסוגיה ולידיעת המסקנה, במקום לעסוק כבר מגיל צעיר בקושיות ובתירוצים של בעלי התוספות.

הראי"ה החיה את תורתו
כמה מגדולי החסידות התעמקו בכתבי מהר"ל ונטלו מהם מלוא חופניים של תובנות וידיעות, אבל בעולם הישיבות היה לימוד המהר"ל נדיר למדי עד הדור הקודם. רבנו הראי"ה קוק זצ"ל נודע בין השאר בכך שעשה את המהר"ל לאחד מהבסיסים של המחשבה היהודית, והעביר את שיטתו זו לתלמידיו. אחד מהם, רבי יצחק הוטנר זצ"ל, הפך במשך השנים לאחד מגדולי התורה של הציבור הליטאי, ובשיעוריו הרבים, ובסדרת ספריו 'פחד יצחק', ובעזרת תלמידיו הרבים, העביר את החיבה לתורת המהר"ל ואת ההכרה בחשיבות לימודה לרבים מהמשגיחים וגדולי הרוח בעולם הישיבות, כך שהלימוד בספרי המהר"ל הפך היום לנפוץ הרבה יותר מאי פעם. להבדיל, גם באקדמיה תופס היום המהר"ל מקום חשוב במחקרים על התרבות היהודית במאות השנים האחרונות, ואלפי מחקרים ומאות ספרים נכתבו עליו ועל תורתו.
את ספריו החל המהר"ל להוציא לאור בגיל מאוחר יחסית, בן 66. הראשון, כאמור, היה הספר 'גור אריה' על פירוש רש"י על התורה, ובהמשך הוציא לאור את סדרת ספריו בהתאם לפסוק (דברי הימים א כט, יא) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמיים ובארץ": ספר 'הגדולה' על בריאת העולם והשבת, 'גבורות ה'' על יציאת מצרים וכל מה שסביבה, 'תפארת ישראל' על התורה ועל מתן תורה, 'נצח ישראל' על הגאולה, 'ההוד' על סוכות ובית המקדש, 'שמיים וארץ' על הימים הנוראים, ובנוסף לכך 'נתיבות עולם' על ענייני מוסר ומידות, 'באר הגולה' על התורה והיהדות, 'נר מצווה' על חנוכה ו'אור חדש' על פורים, 'דרך חיים' על אבות, חידושי אגדות על התלמוד, דרשות על התורה ועוד (שלושת הספרים 'הגדולה', 'ההוד' ו'שמיים וארץ' לא נדפסו ואינם, ולא ברור אם לא הושלמה כתיבתם או שהם אבדו לפני הדפסתם). כמו כן חיבר פירוש על הטור וחידושים על המסכתות, שרק חלקם יצאו לאור. בדורנו יצאו לאור ספרי המחשבה של המהר"ל בכמה מהדורות משוכללות, וכן נדפסו ביאורים לרבים מספריו, ליקוטים מתוך ספריו בנושאים שונים, קיצורים של משנתו וכמובן ספרים רבים שמבוססים על תורתו.
חלק מתלמידיו הגדולים של המהר"ל היו מגדולי הדור הבא. המפורסם שבהם הוא רבי יום טוב ליפמן הלר, מחבר הפירוש המפורסם 'תוספת יום טוב' על המשנה וספרים נוספים, ואחריו הרב, האסטרונום וההיסטוריון הידוע רבי דוד גנז, הפוסק והמקובל רבי אליהו לואנץ מוורמייזא, רבי יצחק כ"ץ חתנו שהיה מגדולי דורו, בנו רבי בצלאל שהיה ראש ישיבה בפראג, רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל 'כלי יקר' על התורה שמילא את מקומו ברבנות פראג, ועוד רבים.
הפרסום הגדול של המהר"ל בעולם כולו מתקיים ללא ספק בזכות האגדה המופרכת הנ"ל על הגולם מפראג; אולם אצל אנשי התורה המהר"ל הוא מגדולי התורה והאמונה שבכל הדורות, שחלק ניכר מההבנה של רבותינו ושלנו על מהלכי הקץ המגולה שאנו חיים ממש בתוכו נובעים מדבריו המאירים בספריו הגדולים, ואשרינו שזכינו. תנצב"ה.
מתוך העיתון 'בשבע'

מאמרים נוספים

הרב יואל קטן

מנהל מכון "שלמה אומן" שבישיבת שעלבים, חוקר בנושאים רפואה והלכה, ר"מ בישיבה תיכונית.

1:04
היתר המכירה
אוצר בית דין והיתר מכירה - דעת הרב קוק והחזון אי"ש זצ"ל
י"ד אייר התשע"ד
49 דק'
מנהגים
מקומם של מנהגים ביהדות
מנהג - דין או גיהנם?
כ כסלו תשע"ו
הרב מרדכי אליהו
לשמור על העטרה
סיון תשפ"א
32 דק'
חידושים ברפואת נשים תש"ע
אמצעי מניעה ע"פ ההלכה
מתוך כנס מכון פוע"ה תש"ע
כ' טבת תש"ע

מאמרים נוספים

מאמרים נוספים
מידת המלכות של ר' אורי זוהר
הרב ישעיה שטיינברגר | סיון תשפ"ב
מאמרים נוספים
מעמיד התלמידים
הרב נתנאל יוסיפון | כסלו תשפ"ג
מאמרים נוספים
שכל של תורה
הרב חגי לונדין | טבת תשפ"ג
מאמרים נוספים
הילולת רבי נחמן מברסלב
הרב יוסף נווה | תשרי תשפ"ד

מאמרים נוספים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב חיים דרוקמן
הרב יעקב שפירא
הרב שבתי סבתו
הרב חנן פורת ז"ל
הרב מרדכי הוכמן
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו