ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
יראת השמים של מרן הגר"א שפירא הייתה מיוחדת במינה. לא רק בימים הנוראים, שאז בכלל היה שקוע כל כולו ביראת הדין, אלא בכל ימי השנה, תמיד הוא חי בתודעה של יראת שמיים, את כל צעדיו שקל לפי המחשבה "מה הקב"ה היה רוצה שאעשה".
פעם ניגש אליו תלמיד בשמחת תורה, והתחיל לדבר איתו על מצוות כבוד תלמידי חכמים, וכבוד התורה, והלכות שונות המסתעפות מכך. תוך כדי הדברים סיפר לו ר' אברום בכאב: "אני מאוד סובל מכל הכבוד הזה שעושים לי" והרחיב על כך... שאל אותו התלמיד: מה הכוונה? הרי זה לא כבוד אישי לרב, זה כבוד התורה! והרב השיב מיד: זה אתה אומר, אבל מה יגידו בשמיים...
תולדות חייו:
פרק שמיני: "עד שלא שקעה שמשו של זה זרחה שמשו של זה", לימדו חז"ל. התקופה הכאובה של המאבק על סיני, בה עמד ר' אברום לראשונה, בהוראת הרצי"ה, בחזית ההנהגה הציבורית, הייתה מעין העברת שרביט רוחני. עם דמדומי שקיעת שמשו של הרצי"ה - החלה זריחת הנהגתו של ר' אברום, כשהרצי"ה מעביר לו ברטט את המושכות...
אך לא רק בהנהגה הציבורית. גולת הכותרת של חיי ר' אברום הייתה הישיבה. עם כל עיסוקיו בשלל תפקידיו – תמיד ראה כעיקר חייו את כהונתו בה, ומסר נפשו עליה ועל גידול תלמידיה. הרצי"ה, שידע זאת, מסר לידיו בחרדת קודש את הפיקדון שהפקיד בידו אביו הגדול, מרן הרב: את הישיבה. "לכל מראה עיני הכהן", ציווה למנהל הישיבה, והורה על העברת סמכות הנהגת הישיבה לידי ר' אברום. להמשיך ולהנהיגה - ודרכה את עולם התורה, את הציבור, ואת העם כולו - לאור התורה הגואלת.
כעבור שנה, הגר"ע יוסף והגר"ש גורן סיימו את כהונתם כרבנים ראשיים, והיו שפעלו כדי למנוע מהם לכהונה נוספת. לר' אברום כאב העניין מאוד, והוא ניסה לפעול למענם, אך מאמציו לא הצליחו ונמנע מהם להמשיך. אך כשראו אחרים את אצילותו ועוצמתו, התחילו ללחוץ עליו שיגיש בעצמו מועמדות. בתחילה ניסה בצניעותו לסרב, אך הבקשות גברו, והוא הגיש מועמדות, וכצפוי – נבחר ברוב עצום, וכמעט בעל כרחו נעשה הרב הראשי לישראל.
וכך, בתוך כשנה בלבד, הוכתר ר' אברום לשני תפקידים בכירים אלו והפך ליחיד שישב על שתי כסאותיו של מרן הרב זצ"ל - ראש הישיבה המרכזית העולמית ורבה של ארץ ישראל.
דברים שבלב:
'חייבים יראת שמיים' 'מה פתאום, זה רק מרחיק' 'זו מצווה מהתורה' 'זה דבר גלותי! אנחנו דור של אהבה'...הרוחות בכיתה סערו. הכל התחיל כשהמחנכת לימדה על מצוות מורא אב ואם, ואחת הבנות בכיתה, שירה, שאלה: איזה מין מצווה זו לפחד מאבא ואמא? הם ההורים האוהבים שלי, לדבר על מושגים של פחד לא 'מקלקל' את הקשר שלנו? את הכנות והטבעיות שלו?
הצלצול בדיוק הגיע והשיעור הסתיים. אבל השאלה 'תפסה' את הבנות שהתחילו לדון עליה בהפסקה. מהר מאוד השאלה התפתחה לנושא היראה בתורה באופן כללי, והדעות הושמעו בלהט. כך מצאה המחנכת את הכיתה כשחזרה לשיעור הבא. וכשהצליחה להשקיט את הכיתה היא ביקשה מהבנות להשמיע בצורה מסודרת את הטיעונים לשני הצדדים.
אחרי ששמעה את הטענות מכל הכיוונים, סיפרה המחנכת: "בעלי למד בישיבת מרכז הרב, אצל ר'ב אברום שפירא. פעם אחד מהתלמידים אמר לר' אברום על אחד מגדולי הדור ש'רואים שהוא ירא שמים, הוא תמיד רציני כזה...' ר' אברום מיד קפץ: ככה רואים יראת שמיים? אתה חושב שיראת שמיים היא עצבות?"
"אז מה היא כן?" שאלה שירה, "אם אדם פוחד, הוא מתנהג מפוחד, קודר כזה, לא?", "לא!" ענתה המורה, "בדיוק זה מה שלימד ר' אברום, הוא היה אדם שתמיד שאל את עצמו: מה ה' יגיד? תמיד חי במחשבות של יראת שמיים, אבל הוא היה כל כך שמח! זכינו שהוא ערך את החופה שלנו, ולנצח אני לא אשכח את הפרצוף המחויך שלו"
כשאדם פוחד מאסון, הוא יהיה מפוחד ומודאג. כשמישהו מפחד מאדם שרוצה לעשות לו רע, הוא אכן ירגיש מרוחק ומנוכר מאותו אדם. אבל יראת שמיים היא אחרת לחלוטין. הקב"ה רוצה לעשות לנו טוב, הוא אוהב אותנו! היראה ממנו היא דווקא מתוך אהבה, אנחנו פוחדים לעשות בניגוד לרצונו של מי שכל כך אוהב אותנו ואנחנו אוהבים אותו, אנחנו פוחדים לצער אותו! וכן, אנחנו גם יודעים שאם נחטא הוא יצטרך 'לנקות' אותנו, כמו אמא שמנקה בחמלה את הילד שלה שהתלכלך, ולפעמים זה כואב לו...
חז"ל הסבירו שצריך גם אהבה וגם יראה 'שאין הירא מבעט', לפעמים, כשבנויים רק על אהבה, עלולים לחפף קצת, לעגל פינות פה ושם... כאן היראה עוזרת לנו: היא מזכירה לנו שאנחנו מחוייבים למישהו, מישהו שאנחנו אוהבים ושרוצה בטובתינו, ושומרת עלינו שלא נברח.
מתורתו:
בברכת החודש אנו מבקשים "חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא", ורגע אחר כך אנו מבקשים שוב: "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמיים". ולכאורה תמוה – מדוע מבקשים את אותה בקשה שוב?
ביאר מרן הגר"א שפירא, שאין זאת כפילות של אותה בקשה, אלא בפעם השניה המשפט הוא אחד - חיים שתהא בנו אהבה של: תורה, ויראת שמים. שנאהב יראת שמיים.
והדברים הם בהתאם למשנתו הקבועה, שיראת שמיים אינה עצבות ועצבנות, כי אלו הם ההיפך מיראת שמים! יראת שמיים אמיתית היא מרוממת ובריאה. היא מכוונת את האדם להיטיב את דרכיו, מתוך אמונה והתרוממות, יראת שמיים כזו היא אהובה, ולא דחויה ומרחיקה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
