הילד למי?

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
הכנה לקראת לידה
הריון

קטגוריה משנית

283

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם" (גיטין מג, א). לטעויות מסוימות יש תפקיד חשוב במציאות. דווקא הכישלון מעורר לחשיבה ולתובנה חדשה לגבי מצבים מיוחדים. פרשת החלפת העוברים בבית החולים אסותא ייחודית ומעלה שאלות הלכתיות, פילוסופיות, משפטיות ואתיות חדשות שטרם נדונו, ובעצם נוגעת בשאלות יסוד המובילות לקומה חדשה של חשיבה.
האירוע הטרגי מערב זוגות שכל חלומם היה להפוך להורים ולהיקרא אבא ואמא, ובמקום זה נקלעו לסיטואציה מורכבת ומביכה כאחד. במקום לחבוק ילד שלו ציפו לאחר דרך מלאה בקשיים, הם צריכים לדון על חזקת הילדה שתיוולד (בהנחה שאכן יימצא הזוג שלהם שייכים גנטית הביצית והזרע). בשורות הבאות ננסה לעמוד על הזווית ההלכתית הנוגעת לפרשה זו. דברים חמורים מעין אלו צריכים להגיע לפתחם של גדולי הפוסקים, ואין בדברינו הכרעה אלא פתיח לדיון בלבד.

כשהנשמה מאירה
ראשית – הרגעה. אין כאן שאלת ממזרות. כידוע, על פי ההלכה כאשר גבר מקיים יחסים עם אישה נשואה לגבר אחר, ילד שייוולד מהקשר הזה נחשב ממזר. מה הדין כאשר מדובר על ולד שנוצר על ידי הזרעה של זרע מגבר אחר, שלא ביחסי אישות?
בעניין זה נחלקו הפוסקים לפני כמאה שנה. דעת האדמו"ר מסאטמר הייתה שהילד שייוולד מתרומת זרע ייחשב על פי ההלכה לממזר. אולם רוב הפוסקים חלקו עליו וטענו שלא ערבוב תאי הרבייה הזרים גורם למעמד של ממזרות, אלא עצם האיסור החמור של קיום יחסים עם אשת איש. כך מקובל לפסוק בבתי הדין הרבניים. במקרה של החלפת העוברים המצב נחשב אפילו קל יותר, כיוון שלא הוזרק לאישה זרע אלא עובר, כלומר ביצית מופרית.
הפוסק העיקרי שליווה מקרוב את מכון פועה היה הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שכבר לפני הרבה שנים פסק לנו במקרה של תרומת ביצית, שהאם שנושאת את ההיריון ויולדת אותו נחשבת אמו של העובר, ולא בעלת הביצית. כך פסקו רוב הרבנים לפני כעשרים וחמש שנים. הפסיקה שלהם מבוססת בעיקר על הסברה שביצית אינה אדם אלא רק פוטנציאל. מי שיוציא מהכוח אל הפועל את התאים הביולוגיים ליצור אנושי בעל תבונה היא האם שנושאת את ההיריון, בזכות מתן הדם שלה שמכיל חמצן, הורמונים, אנזימים וויטמינים שמאפשרים התפתחות תקינה של העובר. בלי המערכת המשוכללת הזאת הביצית הייתה מתפוררת ולא היו נוצרים חיים.
סיבה נוספת לחיזוק העמדה היא רגע כניסת הנשמה לעובר. לפי המסורת שלנו, הנשמה נכנסת לעובר ביום הארבעים להיריון. רק בשלב הזה העובר נחשב לאדם, ויש לעובדה הזאת השלכות הלכתיות בנושא של הפלת עובר, פדיון הבן ועוד נושאים. בתוך הביצית יש בוודאי חיים, אבל ברמה של חיים ביולוגיים ולא של חיים אנושיים. ומכאן שגם מותר על פי ההלכה להשליך ביציות ואפילו עוברים עודפים שלא הוחזרו לרחם, ואין כאן עניין של רצח אדם. לכן, האם שנושאת את ההיריון היא הגורמת להפיכת חיים ביולוגים לחיים אנושיים. אולם דעה זו אינה הדעה היחידה ויש פוסקים שפקפקו באפשרות לפתור את החידה מי האם ההלכתית של העובר. ישנם רבנים שטענו שבכל זאת לא ניתן למחוק לגמרי את מעמדה של בעלת הביצית שמסרה את המערכת הגנטית שלה לעובר, ויש רבנים שטענו שייתכן שיש כאן שתי אימהות.
המאמרים שהתפרסמו בימים האחרונים בעיתונות הכללית דנים בשאלה מי האמא, והיוצא מכך - מי אמורה לקבל את התינוק לאחר הלידה. אולם נראה לי שניתן לערער על כך. יש כאן גם אב שנתן את הזרע, ולכאורה אין כאן ספק שהוא אביו של התינוק (ברגע שנגלה מי הוא). לאם יש בוודאי מעמד חשוב, אבל אי אפשר להתעלם מתפקידו של האב. לפי ההלכה היהודית האב נושא בכל האחריות לילדיו, הן מבחינה הלכתית הן מבחינה סוציו־אקונומית: הוא חייב למול את בנו ולפדותו אם הוא הבכור; עליו מוטלת האחריות ללמד את בנו תורה ואף לתת לו הכשרה מקצועית כדי שיוכל לפרנס את עצמו ואת משפחתו בעתיד; הוא מחויב לפרנס את ילדיו ולדאוג לצרכים הבסיסיים שלהם כמו ביגוד, רפואה, דיור ועוד. האב אינו יכול להתנער מאחריותו כלפי ילדיו. מסיבה זו בתי הדין בארץ מטילים את דמי המזונות על האב בלבד כאשר הילדים קטנים.
לכן נראה שאם האבא של התינוק שהוחלף יבקש לקבל לחזקתו את הילד ולהעניק לו את מה שהתורה דורשת ממנו - אין אפשרות לגרוע זאת ממנו, ומעמדה של האם בלבד הינו ספק הלכתי. אולם אם כך יקבע בית הדין הרבני את העניין, הוא יצטרך לבקש מהאב הגנטי לשלם לאם שנשאה את העובר דמי פונדקאות כמקובל בארץ, סכום העולה בסביבות 160,000 שקלים.

לחזק את ההשגחה
בימים האחרונים התברר שלא ידוע מי הם ההורים הביולוגיים של התינוקת. הזוג שחשבו שהם בעלי המטען הגנטי של העובר אינם ההורים שלו. ולכן במקרה זה נראה שיש לחזור לפסיקה של הרב מרדכי אליהו זצ"ל ולהחשיב את האישה הנושאת את ההיריון כאמא של התינוקת, ולכן זכותה לגדלה. נראה גם שאין צורך לערוך בדיקות גנטיות נרחבות לכל הזוגות שעשו טיפולים באותו בית חולים בעשרים השנים האחרונות כדי לגלות מי הוא אביו. אולם אם אדם מסוים יבקש לברר את העניין ויש סבירות גדולה שהוא אכן אביו של הוולד - לא ניתן לסרב לו. בינתיים הילדה תיחשב "שתוקית" – מעמד של ילדה שלא ידוע מי אביה – והיא תוכל להתחתן בעתיד אחרי פסיקה מיוחדת של בית הדין הרבני.
הנושא בוודאי יגיע לפתחו של בית המשפט העליון. נראה שבית המשפט יצטרך להביא בחשבון את דברי חוק יסודות המשפט: "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש - יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל". לא נראה לי שיהיה פתרון הולם שבו כל הצדדים יצאו שמחים מהמקרה המורכב הנדון.
סיפור החלפת העוברים חידד את הצורך בהשגחה הלכתית סביב טיפולי פוריות. כאשר הומצאו טיפולי הפריה חוץ־גופית, לפני כחמישים שנה, הרבה פוסקים התנגדו להם. אחת הטענות הייתה שיש כאן חשש שעוברים יוחלפו וזה יגרום לאנדרלמוסיה בעולם. ההלכה היהודית הקפידה מאוד על נושא הייחוס, עד כדי כך שאישה שהתאלמנה או התגרשה אינה יכולה להתחתן עד שייוודע באופן ברור שהיא אינה בהיריון מבעלה הקודם. זהו 'דין הבחנה'. יש בוודאי השלכות הלכתיות חמורות מעצם אי־ידיעת הייחוס של האדם, כגון שעלול להתחתן עם אחותו. בנוסף ישנן השלכות לגבי דיני כיבוד הורים, ירושה ועוד.
מסיבה זו הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה, קידם את נושא ההשגחה במעבדות הפוריות של בתי החולים. הרב מרדכי אליהו, הרב משה הלברשטם והרב מאיר בראנדסדרופר זכר צדיקים לברכה קבעו את הסטנדרטים של ההשגחה, מה שאפשר לזוגות רבים לקבל היתר מרבם לגשת לטיפולים ולזכות בילדים. הרב בורשטין תמיד מדגיש כי הדרישה ההלכתית להשגחה אינה מבוססת על חששות של רשלנות רפואית מכוונת ופושעת, אלא היא דרישה הלכתית שתפקידה לקיים את דין ההבחנה שעליו דיברנו קודם, והיא מאשרת בצורה ברורה שבני הזוג הם הורי הילד, ומכך מסתעף קיום המצוות ופרטי הדינים הנובעים מכך.
יש לציין שיש זוגות רבים שפונים למכון פוע"ה ומזמינים השגחה שלא מטעמים הלכתיים אלא מטעמים רגשיים יותר. הידיעה שקיימת השגחה הלכתית נותנת להם רוגע לגשת לטיפולים. רבני מכון פוע"ה מתפללים עבור הזוגות ומאחלים לכולם הרבה ברכה והצלחה בטיפולים. תפקידנו אינו לערער על אמינות המערכת, אלא להוסיף עוד קומה לטובת המטופלים והמערכת כולה.

מתוך העיתון בשבע
הכותב הוא רב פוסק ויועץ במכון פוע"ה

הריון

דוד בנימין

הריון
הילד למי?
חשוון תשפ"ג

הריון

רביבים
דין דימום שנגרם מהנחת התקן תוך־רחמי
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"א
הריון
הריון
חוברת הכנה לקראת לידה
הרב עודד מילר | תמוז תשפ

הריון

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב ש. יוסף וייצן
הרב שמואל אליהו
הרב אליהו ברין
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרה"ג דוב ליאור
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב חיים אביהוא שוורץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו