ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם ספר 'תפארת עוזיאל' שמפרש 'ביום השלישי' שהכוונה לבית המקדש, כפי שמפרש רש"י את הפסוק (הושע ו, ב) "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
וכתב ה'חתם סופר' זי"ע: "כי בגלות הזה שאנו מקוים בו ליום השלישי, הבית השלישי שיבנה במהרה בימינו אמן, והציץ והביט בעווונתינו הרבים, כי המקום עדיין מרחוק, ואין זה כי אם התחברותינו באומות העולם ויתערבו בגוים, ואין תקנה אלא בהפרד מהם. על כן אמר אל ישמעאל ואליעזר שבו לכם פה עם הדומה לחמור מבלי שתתחברו עמנו, ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה אל ה' בהר בית ה'".
כלומר, עיקר הכח להביא הגאולה הוא על ידי המחיצות בין ישראל לעמים, שלא נהיה מושפעים מהם ומדרכיהם.
חז"ל מפרשים על הנאמר 'שבו לכם פה עם החמור' - 'עם הדומה לחמור' (יבמות סב ע"א). שואל 'הלקח והלבוב': וכי כך מתאים לאברהם אבינו שהיה כולו מדת החסד לומר עליהם?
ועונה: שצפה אברהם אבינו את הניסיונות של דורנו האחרון דור 'עקבתא דמשיחא', ורצה אברהם אבינו לפעול עבורנו עצה - שנזכור ונראה שדרכם של הגוים מבוזים בהנהגתם כמו חמור.
בדורות הקודמים היה נסיון גדול מהרחוב, הגוים היו מלאים חכמה, והיו עוסקים בפילוסופיא, ועל ידי כך העבירו הרבה בני אדם מדרך הישר רח"ל. אבל היום הלא ניכר לכל הרואה את מעשיהם, כי אינם מתנהגים כבני אדם. הם חיים בלי בושה, ועושים הכל בריש גלי כמו בהמות וחיות השדה. את 'החכמה' שלהם הכניסו ביצירת כלים שונים אשר משחיתים כל האנושיות והצלם של בני אדם.
וכל זאת לתועלת לבני ישראל, שמי שרק רוצה לראות את האמת, ולא ייתן לדמיון של עולם הזה להטעות אותו, יראה את החשיבות והיקרות של עם ישראל, ירגיש את המתיקות והנעימות של התורה ועבודת ה', ויראה בחוש מאמר חז"ל שאמרו על עם ישראל 'אתם קרוים אדם', ורק בני ישראל הם מתנהגים כבני אדם.
ועל ידי הבנה זו שאנו לא רוצים להידמות להם ושלא יהיה לנו שייכות לפחיתות דרכיהם, יכולים להתחזק ולהתרחק מהם כמטחוי קשת.
ואת כוח ההבחנה הזו אנו שואבים מעבודת אברהם אבינו כמו שנאמר 'מעשה אבות סימן לבנים', שפעל עבורנו שנזכה לדעת וחכמה אמיתית, להסתכל בעין האמת ולעשות מסך המבדיל בינינו לבין אומות העולם. שיהיה ניכר שמעשיהם בהמיים ומגושמים כמו חמורים, ואילו אנו עם קודש 'ישראל אשר בך אתפאר', מעשיינו לקדש ולרומם שמו יתברך, ושכל רצונינו ומהווינו לראות את מלכנו ולהשתחוות לפניו בבניין בית המקדש השלישי.
ראיתי בספר 'ויואל משה' (על ראש השנה) ששואל מדוע שרה נפטרה מהבשורה על העקדה, שהיינו חושבים שלגודל דרגתה הרוחנית העצומה (שאין לנו שום השגה והבנה בזה) הייתה צריכה להאמין כמו שהאמין אברהם אבינו שהכל נעשה מציווי ה', ולמה כאב לה כל כך עד שפרחה נשמתה?
ומתרץ, ששרה אמנו הבינה שכל עניין מעשה העקדה הוא רק בשביל שיהיה 'זכות אבות' עבור עם ישראל בדור 'עקבתא דמשיחא'. שמהכוח של העקדה יהיה לעם ישראל קיום ופתחון פה לתפילה שהקב"ה 'יעמוד מכיסא דין וישב על כסא רחמים' ויגאל אותנו.
לשרה אמנו כאב ש'אם הקב"ה מנסה אותנו בנסיון כזה קשה כמו עקדת יצחק כדי שיהיה לעם ישראל זכות, הרי מוכח מכך שעם ישראל יעברו ניסיונות וקשיים ברוחניות ובגשמיות', ומהצער הזה פרחה נשמתה.
וכך כתוב בהמשך פרשת העקידה: "והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו". שואל הרבי מלובלין זי"ע, מה הכוונה שכתוב 'איל אחר' איפה היה עוד איל? והוא עונה חיזוק עצום - כל פעם שיהודי מתמודד מול היצר הרע שרוצה להפיל אותו לתוך עומק הרע ולתוך הבוץ של העוונות, הוא 'נאחז בסבך בקרניו'.
כשיהודי לא מוכן להשלים עם יצרו הרע ולא הולך אחר תאוות ומידות רעות הרי הוא כעוקד את עצמו ורצונותיו למען שמו יתברך כמו בעקידת יצחק.
זה מה שאברהם אבינו ראה 'איל אחר נאחז בסבך בקרניו' - כל ניסיון שיהודי מתמודד 'בסבך' הנורא מול היצר הרע, ואף אם ח"ו גם נפל ונכשל, אבל אף על פי כן הוא לא מתייאש ולא נכנס לעצבות, אלא מרים את עצמו מחדש וממשיך הלאה בעבודת ה', הרי שזה ממש מסירות נפש כמו עקידת יצחק.
'וירא את המקום מרחוק'- הקב"ה נקרא מקומו של עולם, אברהם אבינו צפה וראה את הדור האחרון, את ההסתר פנים שכביכול ה' יתברך יהיה רחוק, יהיה קשה מאוד לעבוד את ה', ועם זאת הוא הנחיל לנו את הכוח של 'והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו'.
שנזכה! שבת שלום!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
