ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
סיפרה הבת את הדברים לאביה. אמר לה רבי שמואל: "דבר זה למד הצדיק מהתורה, מהנביאים ומהכתובים. מהתורה, שנאמר "ותצחק שרה", ואחר כך ילדה את יצחק. מהנביאים, שנאמר "רני עקרה". ומהכתובים, שנאמר "אם הבנים שמחה".
שאלה הבת: כיוון ששרה צחקה לשם סגולה, למה התרעם עליה הקדוש ברוך הוא?
השיב לה אביה: סגולה צריך לעשות רק כשהצדיק מבטיח, אבל כשהקדוש ברוך הוא בעצמו מבטיח, אין צורך בסגולות... (סיפורי חסידים, תורה, מס' 38).
תשובה זו נוגעת בקושיא גדולה, שמקשים המפרשים בפרשתנו. בתחילת הפרשה, ה' מבקר את שרה על שצחקה ולא האמינה להבטחה שיוולד לה בן מאברהם לעת זקנותם. והלא, בהמשך הפרשה מתברר ששרה היא נביאה, כפי שנאמר בפסוק (בראשית כא, יב) "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", ומכאן למדו חז"ל (מגילה יד) שאברהם היה טפל לשרה בנביאות, ולכן עליו לשמוע לשרה, "שמע בקולה – בקול רוח הקודש שבה" (רש"י שם).
והתקשו המפרשים – הכיצד שרה אימנו, שנביאה גדולה הייתה, לא האמינה לדבר ה'?
כמה מהראשונים ענו, שאברהם אבינו ראה את האורחים, וזיהה שהם מלאכים, וממילא ידע שזו הבטחה ישירה מה'. אך שרה חשבה שהם אנשים, ואולי חשבה שזו ברכה של נביא בלבד, ולא הבטחה של מלאך, ולכן צחקה ולא האמינה. (יש שמבארים, ששרה הייתה באוהל ולא ראתה אותם, לכן לא זיהתה שהם מלאכים).
לפי זה, שרה צדקה שלא האמינה, כי לא הבינה שיש כאן הבטחה מוחלטת מה'. ובכל זאת, ה' דקדק עימה כחוט השערה, ודרש ממנה שתאמין בצורה מוחטת או שתאמר 'אמן' על ברכת הנביא.
ולפי דברי רבי שמואל מקאמינקא, חטאה מצטמק עוד יותר. היא האמינה לברכת הנביא, וצחקה ושמחה, כדי שברכת הנביא תתקיים ותזכה לילד, וה' דקדק עימה ואמר לה שכאן לא צריך אפילו לסגולה זו.
אולם, דומה שאפשר למצוא כאן עומק נוסף. התורה מלמדת כאן על חלוקת התפקידים הנכונה בין הגבר והאישה בבית, ומעניקה לנו עצת זהב לזוגיות, (ולכל היחסים הנכונים בין בני אדם).
הפרשה מתחילה בהכנסת אורחים, המביאים עימם בשורה חדשה לילד, ועליית מדרגה בביתם של אברהם ושרה. בשלב זה, אברהם הוא המוביל השמח והמאמין, ושרה היא הצועדת אחריו.
לעומת זאת, בהמשך הפרשה, בעת שיצחק כבר נולד, וישמעאל מכניס רוחות זרות לבית, דווקא שרה היא שמזהה ראשונה את הסכנה לחינוכו של יצחק "ותרא שרה את בן הגר המצרית... מצחק". ומיד, היא המובילה, בהסכמתו של ה', "ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה...כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", היא הנביאה ואברהם טפל לה.
לכל אחד מבני הזוג יש תפקיד בהובלת הבית, והם משלימים זה את זה. אברהם, הגבר, הוא 'שר החוץ' ו'שר השינויים'. הוא קולט את האורחים, הבאים מבחוץ, ומעכל מיד את בשורת השינוי. אולם, שרה היא 'שרת הפנים', כשנדרשים להגן על החינוך הטהור של הבית והילד, היא שקולטת ראשונה את הסכנה.
תופעה מעט דומה יש גם לזוג נוסף בפרשה, לוט ואשתו. לוט מסוגל להתנתק מסדום ולברוח מהמקום, ואילו אשתו נדבקת למציאות הקודמת וממאנת לעזוב את ביתה, ובכך הופכת לנציב מלח.
יש כאן לימוד חשוב לחיי הזוגיות בפרט, ולימוד ליחסי בני אדם בכלל. בכל מערכת זוגית ומערכת יחסים, יש לכל אחד תפקיד ישוב שבו הוא המוביל, ואם ניתן לו את מקומו, הרי שהוא יתרום את חלקו ויקדם את המערכת. בזוגיות, פעמים רבות, תפקידו של הגבר להוביל את יחסי הבית כלפי חוץ, ותפקידה של האישה לטפח את פנים הבית.

למה ללמוד גמרא?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מה המשמעות הנחת תפילין?

בריאת העולם בפרשת לך לך

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















