ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
סיפרה הבת את הדברים לאביה. אמר לה רבי שמואל: "דבר זה למד הצדיק מהתורה, מהנביאים ומהכתובים. מהתורה, שנאמר "ותצחק שרה", ואחר כך ילדה את יצחק. מהנביאים, שנאמר "רני עקרה". ומהכתובים, שנאמר "אם הבנים שמחה".
שאלה הבת: כיוון ששרה צחקה לשם סגולה, למה התרעם עליה הקדוש ברוך הוא?
השיב לה אביה: סגולה צריך לעשות רק כשהצדיק מבטיח, אבל כשהקדוש ברוך הוא בעצמו מבטיח, אין צורך בסגולות... (סיפורי חסידים, תורה, מס' 38).
תשובה זו נוגעת בקושיא גדולה, שמקשים המפרשים בפרשתנו. בתחילת הפרשה, ה' מבקר את שרה על שצחקה ולא האמינה להבטחה שיוולד לה בן מאברהם לעת זקנותם. והלא, בהמשך הפרשה מתברר ששרה היא נביאה, כפי שנאמר בפסוק (בראשית כא, יב) "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", ומכאן למדו חז"ל (מגילה יד) שאברהם היה טפל לשרה בנביאות, ולכן עליו לשמוע לשרה, "שמע בקולה – בקול רוח הקודש שבה" (רש"י שם).
והתקשו המפרשים – הכיצד שרה אימנו, שנביאה גדולה הייתה, לא האמינה לדבר ה'?
כמה מהראשונים ענו, שאברהם אבינו ראה את האורחים, וזיהה שהם מלאכים, וממילא ידע שזו הבטחה ישירה מה'. אך שרה חשבה שהם אנשים, ואולי חשבה שזו ברכה של נביא בלבד, ולא הבטחה של מלאך, ולכן צחקה ולא האמינה. (יש שמבארים, ששרה הייתה באוהל ולא ראתה אותם, לכן לא זיהתה שהם מלאכים).
לפי זה, שרה צדקה שלא האמינה, כי לא הבינה שיש כאן הבטחה מוחלטת מה'. ובכל זאת, ה' דקדק עימה כחוט השערה, ודרש ממנה שתאמין בצורה מוחטת או שתאמר 'אמן' על ברכת הנביא.
ולפי דברי רבי שמואל מקאמינקא, חטאה מצטמק עוד יותר. היא האמינה לברכת הנביא, וצחקה ושמחה, כדי שברכת הנביא תתקיים ותזכה לילד, וה' דקדק עימה ואמר לה שכאן לא צריך אפילו לסגולה זו.
אולם, דומה שאפשר למצוא כאן עומק נוסף. התורה מלמדת כאן על חלוקת התפקידים הנכונה בין הגבר והאישה בבית, ומעניקה לנו עצת זהב לזוגיות, (ולכל היחסים הנכונים בין בני אדם).
הפרשה מתחילה בהכנסת אורחים, המביאים עימם בשורה חדשה לילד, ועליית מדרגה בביתם של אברהם ושרה. בשלב זה, אברהם הוא המוביל השמח והמאמין, ושרה היא הצועדת אחריו.
לעומת זאת, בהמשך הפרשה, בעת שיצחק כבר נולד, וישמעאל מכניס רוחות זרות לבית, דווקא שרה היא שמזהה ראשונה את הסכנה לחינוכו של יצחק "ותרא שרה את בן הגר המצרית... מצחק". ומיד, היא המובילה, בהסכמתו של ה', "ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה...כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", היא הנביאה ואברהם טפל לה.
לכל אחד מבני הזוג יש תפקיד בהובלת הבית, והם משלימים זה את זה. אברהם, הגבר, הוא 'שר החוץ' ו'שר השינויים'. הוא קולט את האורחים, הבאים מבחוץ, ומעכל מיד את בשורת השינוי. אולם, שרה היא 'שרת הפנים', כשנדרשים להגן על החינוך הטהור של הבית והילד, היא שקולטת ראשונה את הסכנה.
תופעה מעט דומה יש גם לזוג נוסף בפרשה, לוט ואשתו. לוט מסוגל להתנתק מסדום ולברוח מהמקום, ואילו אשתו נדבקת למציאות הקודמת וממאנת לעזוב את ביתה, ובכך הופכת לנציב מלח.
יש כאן לימוד חשוב לחיי הזוגיות בפרט, ולימוד ליחסי בני אדם בכלל. בכל מערכת זוגית ומערכת יחסים, יש לכל אחד תפקיד ישוב שבו הוא המוביל, ואם ניתן לו את מקומו, הרי שהוא יתרום את חלקו ויקדם את המערכת. בזוגיות, פעמים רבות, תפקידו של הגבר להוביל את יחסי הבית כלפי חוץ, ותפקידה של האישה לטפח את פנים הבית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.


















