ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
וכך נאמר שם – "קולי קולות יחדלון, בעת שירי יגדלון... ואל יסיגו גבולי... ואל תשמשו בנזר שיר שפרה לי". כלומר, במקום לעסוק במעלת יום השבת, המחבר מבקש 'קרדיט' על השיר, ומבקש שלא יסיגו את גבולו. מה קרה שם? מי ניסה לגנוב את השיר?
על כך מסופר, שרבי יהונתן חיבר את השיר, אך לא השלים את הבית האחרון. והנה, יום אחד הוא מגלה, שאדם אחר לקח את השיר, והפיץ את השיר בציבור, כשהוא טוען שהוא מחבר השיר. תבע רבי יהונתן את הגנב הספרותי, והחל וויכוח גדול, עד שאמר רבי יהונתן – שימו לב! השיר הוא בסימן 'יהונתן חזק', כרגע חסר בו הבית האחרון, מי מאיתנו שיוכל לחבר בית שישלים את השיר, הוא המחבר האמיתי.
כמובן, שהגנב לא הצליח, ואילו רבי יהונתן חיבר את הבית העוסק בכך שזהו השיר שלו!
(השיר מופיע בזמירות השבת, אך רק מעטים שרים אותו. ומי יודע, אולי בגלל שהייתה מסביבו מחלוקת?)
סיפור זה מבטא מסר חשוב. זייפן יכול לקחת בעלות על דבר קיים, אך לא יכול לפתח ולקדם אותו. לעומתו, מי שיצר את העניין, הוא מחובר אליו בפנימיותו, הוא חי את המנגינה הפנימית של הדברים, וכשהאדם מחובר בפנימיות, הרי בכוחו לפתחו ולקדמו.
וכך מצאנו בפרשתנו, שהתורה מאריכה בסיפורו של אליעזר עבד אברהם, עד כדי כך שהיא חוזרת, כביכול, על הסיפור פעמיים. פעם ראשונה, היא מתארת את המקרה, ופעם שנייה היא מצטטת את אליעזר שמספר שוב את הסיפור למשפחתה של רבקה.
על כך אמרו חז"ל – "יפה שיחתן של עבדי אבות, יותר מתורתם של בנים", שהרי התורה תמצתה מצוות והלכות רבות, וכאן האריכה וציטטה את שיחתו וסיפורו של אליעזר, למרות שאנו הקוראים כבר מכירים את הסיפור מתוך שהתורה כבר סיפרה לנו.
כידוע, אם חסרה אות אחת בתורה, לפי רוב הפוסקים ספר התורה פסול. וכאן, אליעזר הוסיף אותיות רבות בתורה, נמצא שאליעזר ממש המשיך והוסיף והגדיל תורה בעולם, בבחינת "יגדיל תורה ויאדיר".
מחז"ל למדנו, שאליעזר זכה לכוח זה מתוך שהיה 'עבד' לאברהם, בטל לאברהם. ואכן, כשאליעזר מגיע לבית רבקה, מכבדים אותו כאיש עשיר ומכובד, והוא מכונה בתורה 'האיש', לשון מכובדת. אך כשהוא מתחיל לספר את סיפורו, הוא פותח מיד בהצהרה – "עבד אברהם אנוכי". ללמדך, שזו כל מהותו.
ולמרות שהוא עבד וגוי, ואברהם אף אומר לו שיצחק לא יכול לשאת את ביתו, כי יצחק הוא ברוך ואליעזר הוא ארור, בכל זאת אליעזר מוסיף פרשיה שלימה בתורה, כי הוא עבד של האבות הקדושים.
אליעזר בטל ודבוק לצדיק, ומכח זה הוא מחובר למנגינה הפנימית של התורה, ובכוחו להוסיף ולהמשיך תורת ה' בעולם. להוסיף בתים נוספים לשיר.
ויהי רצון שנידבק תמיד בצדיקים ותלמידי חכמים, ונזכה להתחבר למנגינה הפנימית של הופעת דבר ה' בעולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
