ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הכשרת כלים וכשרות לפסח
כמובן, לגבי הרבה מן הכלים הללו ישנם דיונים בין הפוסקים, ויש דעות מחמירות יותר או מקילות יותר מן המופיע כאן; והבוחר יבחר.
תנור
לנקות (לא צריך לקרצף ממש, לכלוכים שרופים אינם מעכבים במקרה זה; ולפיכך גם לא צריך להשתמש בחומרים מיוחדים וחריפים, אלא ניקוי נורמלי).
להפעיל לחצי שעה בחום הגבוה.
הרשת של התנור – כנ"ל. להכשיר באותה הפעלה של התנור. בפסח אין להניח עליה מאכלים במישרין, אלא רק בתוך תבניות. (אם הניחו במשך השנה מאכלים במישרין, זה לא מעכב מלהכשיר ולהשתמש כנ"ל בפסח.)
התבניות – לא ניתן להכשיר. להשתמש בתבניות של פסח או חד פעמיות.
אם זקוקים לתבניות בתור מחזיקים (התבניות של פסח לא מותאמות לתנור, ואין מספיק רשתות) - אפשר להכשיר את התבניות כמו הרשת, לעטוף בנייר כסף, ולהשתמש בהן כמחזיקים לתבניות של פסח.
פלטה
לנקות את הפלטה, ולהפעיל אותה למשך כשעה-שעתיים כאשר היא מכוסה בנייר כסף. לאחר מכן להסיר את הנייר, ולהשתמש בימי החג ללא נייר כסף. (שימוש עם נייר כסף מגביר את החום ועלול לגרום לדליקה. לכן לא מומלץ להשאיר לכל החג עם נייר כסף. אבל בזמן ההכשרה הפלטה בהשגחה, כך שאין חשש. הכיסוי מגביר את החום ומביא את הפלטה לדרגת חום של "ליבון קל".)
במשך החג ניתן להניח סירים וכדומה על הפלטה ללא חציצה, אולם אין להניח מאכלים במישרין על הפלטה. (גם אם במשך השנה הניחו מאכלים במישרין, עדיין מותר להשתמש בפלטה על ידי הכשרה כנ"ל, כאשר בחג לא יניחו עליה מאכלים במישרין.)
כיור
לספרדים – מעיקר הדין אפשר להקל בכיור בניקוי בלבד. ויש שהחמירו גם להגעיל, אבל מתירים להגעיל גם כיור חרסינה.
לאשכנזים:
כיור נירוסטה או חומרים פלסטיים (סיליגרניט וכדומה) – לנקות, ולשפוך עליו מים רותחים. (לשפוך בתחילה על הקרקעית, ואז לעבור לדפנות הכיור.)
לפני ההכשרה יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בחמץ חם. (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
כיור חרסינה – הדרך העיקרית היא שאין אפשרות להכשיר בהגעלה. אז הפתרון הוא אחד משנים:
א. להניח משטח על הקרקעית, או כיור פלסטיק שיושב בתוך הכיור וחוצץ בין הכלים לבין הכיור.
ב. להשאיר את הכיור כרגיל, ובימי הפסח להקפיד שלא לשפוך מים חמים (שהיד סולדת בהם) כאשר יש כלים בכיור. (אם בטעות ישפכו כשיש כלים, זה לא יאסור אותם.)
שיש
לספרדים – כנ"ל, מעיקר הדין אפשר להקל בניקוי בלבד, ויש שהחמירו גם להגעיל.
לאשכנזים:
לנקות, ולשפוך מים רותחים מקומקום. לפני ההכשרה יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בחמץ חם. (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
אם מדובר ב"שיש קיסר", אז אין לשפוך מיד מים רותחים, כי זה עלול לגרום נזק. לשפוך מים חמימים, לנגב, ואז לשפוך מים רותחים.
לחילופין, אפשר לכסות את השיש, במקום להכשיר.
מדיח
להמתין 24 שעות אחרי השימוש האחרון (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
לנקות היטב (חלל ההמדיח הוא נקי בדרך כלל, אבל במקום המפגש של הדלתות עם ה"משקופים" לא.)
לפרק את המסננת עד כמה שניתן, ולנקות היטב.
לשפוך למסננת אקונומיקה, ולהפעיל כך בחום המקסימלי (ללא סבון). (לא כדאי להשתמש באקונומיקה שעושה קצף – זה עלול לשבש את פעולת המדיח)
להפעיל שוב בחום המקסימלי, עם סבון.
אם אפשר - להוציא את הרשתות ולשפוך עליהן מים רותחים מקומקום.
כיריים גז
החצובות - שתי אפשרויות:
א. ליבון קל - להעביר על האש, שכל חלק ישהה כמה שניות (הרבה פעמים יש לחצובה רגליות מגומי – אם כן צריך להסיר אותם).
ב. לעטוף בנייר כסף (עבה, או כמה שכבות).
(שתי האפשרויות הן חליפיות, או ליבון או עטיפה, לא צריך את שניהם. וכמובן בשתי האפשרויות יש לנקות קודם.)
התחתית שמתחת לחצובות - מצד הדין לא חייבים להכשיר, אבל אם ייפול לשם בפסח מאכל או כלי חם (מזלג וכד') תהיה בעיה, בפרט לאשכנזים. אז כדאי לכסות בנייר כסף (עם חורים בשביל המבערים).
המבערים - לנקות ולהדליק לזמן קצר.
כיריים קרמיות
לנקות את המשטח
להדליק את כל ה"להבות" למשך כעשר דקות.
בשאר השטח, שבין ה"להבות", לשפוך מים רותחים.
(לספרדים שמקילים בכלי זכוכית, אפשר להסתפק בניקוי בלבד.)
כיריים חשמליות
(מן הסוג הישן, עיגולי מתכת מוגבהים)
לנקות, ולהדליק בחום הגבוה לכעשר דקות.
לאשכנזים כדאי גם לצפות את המשטח התחתון בנייר כסף, כדי שאם ייפול לשם כלי חם או אוכל חם הוא לא ייאסר.
כיריים אינדוקציה
לנקות את המשטח.
להניח על כל אחת מן ה"להבות" סיר רחב ככל האפשר ולהפעיל למשך עשר דקות. (אפשר לעשות את ההכשרה גם עם סיר חמץ, בתנאי שהוא נקי ולא השתמשו בו לחמץ ביממה האחרונה).
בשאר השטח, שבין העיגולים הללו שהוכשרו, לשפוך מים רותחים.
(יש שמחמירים להניח משטח חוצץ על גבי הכיריים. לאשכנזים יש בזה מעלה, אבל אין חיוב לקנות את זה, אפשר גם להכשיר כנ"ל.)
(לספרדים שמקילים בכלי זכוכית, אפשר להסתפק בניקוי בלבד.)
מיקרוגל
לנקות היטב, ולהרתיח במיקרוגל קערת מים עד שיצטברו הרבה אדים על תקרת המיקרוגל.
לפני ההכשרה יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בחמץ חם. (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
את הצלחת של המיקרוגל - להגעיל (בתוך סיר גדול).
בנוסף, לכתחילה עדיף להשתמש במשך החג כאשר המאכלים מכוסים (לא צריך כיסוי הרמטי, מספיק מכסה על קערת האוכל).
מיחם
את המיחם עצמו לנקות, למלא לגובה המקסימלי ולהרתיח.
המכסה: אם לא הניחו עליו חמץ, הוא מוכשר באותה הרתחה. אם במשך השנה הניחו עליו חמץ במישרין (לא בתוך כלי): לחלק מהדעות אפשר להגעיל את המכסה (בתוך סיר גדול), ואם רוצים לצאת ידי כל הדעות אפשר לוותר בפסח על המכסה ולכסות בנייר כסף.
מנגל גז
את הרשת לא ניתן להכשיר בהפעלה העצמית של המנגל. צריך למצוא רשת אחרת, או ללבן את הרשת בברנר ("כלב גז").
בשאר גוף המנגל - יש לראות שאין לכלוכים בכמות משמעותית, בפרט לא בנקודות שעליהן יושבת הרשת. לסגור את המכסה ולהפעיל לחצי שעה בחום הגבוה. לכלוכים שרופים לא מפריעים להכשרה, וכן לכלוכים שלא היו שרופים לגמרי אבל אחרי הליבון נשרפו לגמרי זה בסדר. אם רואים שנשארו עדיין לכלוכים שלא נשרפו לגמרי, להפעיל לזמן נוסף.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
