ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הכשרת כלים וכשרות לפסח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כמובן, לגבי הרבה מן הכלים הללו ישנם דיונים בין הפוסקים, ויש דעות מחמירות יותר או מקילות יותר מן המופיע כאן.)
תנור
לנקות לכלוכים ושומנים, ופירורים שלא נשרפו (עשויים להימצא גם בין השכבות בדלת התנור).
(לכלוכים שרופים אין צורך לקרצף, ולפיכך גם לא צריך להשתמש בחומרים מיוחדים וחריפים, אלא די באמצעים רגילים כמו סקוץ' וסבון.)
להפעיל לחצי שעה בחום הגבוה (250) או שעה בחום של 200 מעלות.
הרשת של התנור - כנ"ל, לנקות ולהכשיר באותה הפעלה של התנור. בפסח אין להניח עליה מאכלים במישרין, אלא רק בתוך תבניות. (גם אם במשך השנה הניחו על הרשת מאכלים במישרין, עדיין מותר להשתמש בה על ידי הכשרה כנ"ל, כאשר בחג לא יניחו עליה מאכלים במישרין.)
התבניות – לא ניתן להכשיר. להשתמש בתבניות של פסח או חד פעמיות.
אם זקוקים לתבניות המקוריות בתור מחזיקים (התבניות של פסח אינן מותאמות לתנור, ואין מספיק רשתות) - אפשר להכשיר את התבניות כמו הרשת, לעטוף אותן בנייר כסף, ולהשתמש בהן כמחזיקים לתבניות של פסח.
תנור פירוליטי
להפעלה הפירוליטית אין בהכרח יתרון הלכתי על פני הפעלה רגילה, ולפיכך ההכשרה של התנור יכולה להיות בהפעלה רגילה בחום הגבוה כנ"ל, ואין צורך להפעיל הפעלה פירוליטית כדי להכשיר.
[הסבר:
מצד הליבון - הדעה העיקרית היא שלהכשרת התנור מספיק ליבון קל, ולדרגה זו אפשר להגיע גם בהפעלה הרגילה בחום הגבוה כנ"ל. ולסוברים שלהכשרת התנור נדרש ליבון חמור, לא מוסכם שההפעלה הפירוליטית אכן מגיעה לדרגה זו.
מצד הניקיון - הניקיון הנוסף שמתבצע על ידי ההפעלה הפירוליטית, אינו נדרש על פי גדרי ההלכה, כאמור לעיל, שלכלוכים שרופים אינם מעכבים את ההכשרה.]
אם מעוניינים בכל זאת בהפעלה הפירוליטית, ההפעלה הזו מכשירה את התנור עצמו, אבל הרשתות והמסילות אינן יכולות להיות בתנור בזמן ההפעלה הפירוליטית, ולפיכך צריך להכשיר אותן אחר כך בהפעלה רגילה בחום הגבוה כנ"ל.
פלטה
לנקות את הפלטה, ולהפעיל אותה למשך כשעה-שעתיים כאשר היא מכוסה בנייר כסף. לאחר מכן להסיר את הנייר, ולהשתמש בימי החג ללא נייר כסף.
[הכיסוי בנייר כסף מגביר את החום ועלול לגרום לדליקה, לכן לא מומלץ להשתמש במשך כל החג כאשר הפלטה מכוסה בנייר כסף. אבל בזמן ההכשרה הפלטה נמצאת בהשגחה, כך שאין חשש, והכיסוי מגביר את החום ומביא את הפלטה לדרגת חום של "ליבון קל".]
במשך החג ניתן להניח סירים וכדומה על הפלטה ללא חציצה, אולם אין להניח מאכלים במישרין על הפלטה. (גם אם במשך השנה הניחו מאכלים במישרין, עדיין מותר להשתמש בפלטה על ידי הכשרה כנ"ל, כאשר בחג לא יניחו עליה מאכלים במישרין.)
כיור
לספרדים – מעיקר הדין אפשר להקל בכיור בניקוי בלבד. ויש שהחמירו גם להגעיל (כמתואר להלן), אבל מתירים להגעיל גם כיור חרסינה.
לאשכנזים:
כיור מנירוסטה או חומרים פלסטיים - לנקות, ולשפוך עליו מים רותחים.
לפני ההכשרה יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בחמץ חם (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
את ההגעלה יש לעשות כאשר הכיור יבש. להתחיל מן הקרקעית, ואז לעלות אל דפנות הכיור.
כיור חרסינה – הדרך העיקרית היא שאין אפשרות להכשיר אותו בהגעלה. ולפיכך הפיתרון הוא אחד משנים:
א. להשתמש בקערת פלסטיק או כיור פלסטיק שמונחים בתוך הכיור וחוצצים בין הכלים לבין הכיור (יש כיורים ייעודיים שנמכרים לצורך כך לקראת פסח).
ב. להשאיר את הכיור כפי שהוא (לאחר ניקוי כמובן), ובימי הפסח להקפיד שלא לשפוך מים חמים (שהיד סולדת בהם) כאשר יש בכיור כלים. דהיינו שכאשר שופכים לכיור מים חמים (כגון מבישול של ביצים וכדומה) להוציא לפני כן את הכלים מן הכיור.
(אם בטעות שפכו בפסח מים חמים כאשר יש כלים בכיור, אין זה אוסר את הכלים.)
שיש
לספרדים – כנ"ל: מעיקר הדין אפשר להקל בניקוי בלבד, ויש שהחמירו גם להגעיל (כמתואר להלן).
לאשכנזים:
לנקות, ולהגעיל בשפיכה של מים רותחים מקומקום. לפני ההכשרה יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בחמץ חם (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
את ההגעלה יש לעשות כאשר השיש יבש. להתחיל את ההכשרה מהחלקים שסמוכים לכיור, ואחר כך לעבור לחלקים הרחוקים יותר.
אם מדובר ב"שיש קיסר", אין לשפוך מיד מים רותחים, כיוון שזה עלול לגרום נזק. יש לשפוך מים חמימים, לנגב, ואז לשפוך מים רותחים.
אפשרויות חליפיות, במקום ההכשרה:
א. לכסות את השיש בכיסוי כלשהו (נייר כסף / יריעות פלסטיק וכדומה).
ב. במקום לכסות את השיש כולו - להקפיד בימי הפסח לא להניח על השיש דברים חמים שהיד סולדת בהם. דהיינו שהנחה של סירים חמים וכדומה תהיה תמיד על גבי תחתיות ולא על השיש עצמו. (אם בטעות ישימו סיר חם על השיש עצמו, או ייפול מאכל חם על השיש, הם לא ייאסרו.)
מדיח
להמתין 24 שעות אחרי השימוש האחרון (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
לנקות היטב (חלל המדיח הוא נקי בדרך כלל, אבל במקום המפגש של הדלתות עם ה"משקופים" לא).
לפרק את המסננת בפירוק המקסימלי האפשרי, ולנקות היטב.
לשפוך למסננת אקונומיקה, ולהפעיל כך בחום המקסימלי (ללא סבון). (לא כדאי להשתמש באקונומיקה שעושה קצף – זה עלול לשבש את פעולת המדיח.)
להפעיל שוב בחום המקסימלי, עם סבון.
אם אפשר - להוציא את הרשתות ולשפוך עליהן מים רותחים מקומקום.
כיריים גז
החצובות - שתי אפשרויות:
א. ליבון קל - להעביר את החצובות על האש, כך שכל חלק ישהה באש כמה שניות (הרבה פעמים יש לחצובה רגליות מגומי – יש להסיר אותן לפני הליבון).
ב. לעטוף בנייר כסף (עדיף נייר כסף עבה, או כמה שכבות של נייר רגיל).
(שתי האפשרויות הן חליפיות, או ליבון או עטיפה - אין צורך בשתיהן יחד. וכמובן בשתי האפשרויות יש לנקות קודם.)
המבערים - לנקות ולהדליק לזמן קצר.
המשטח שמתחת לחצובות – בשביל עצם השימוש בכיריים אין חובה להכשיר את המשטח הזה, שאינו בא במגע עם הסירים. אבל אם ייפול לשם בפסח מאכל חם או כלי חם (כף וכד'), למנהג האשכנזים הוא עלול להיאסר. לפיכך כדאי לכסות את המשטח בנייר כסף (עם חורים בשביל המבערים).
כיריים חשמליות (מן הסוג הישן, עיגולי מתכת מוגבהים)
לנקות, ולהדליק בחום הגבוה לכעשר דקות.
לאשכנזים כדאי גם לצפות את המשטח התחתון בנייר כסף, כדי שאם ייפול לשם מאכל חם או כלי חם הוא לא ייאסר.
כיריים קרמיות
לנקות את המשטח ולהמתין 24 שעות.
להדליק את כל ה"להבות" למשך כעשר דקות.
בשאר השטח, שבין ה"להבות", לשפוך מים רותחים.
(לספרדים שנוהגים להקל בכלי זכוכית, אפשר להסתפק בניקוי בלבד.)
כיריים אינדוקציה
לנקות את המשטח ולהמתין 24 שעות.
להניח על כל אחת מן ה"להבות" סיר רחב ככל האפשר ולהפעיל למשך עשר דקות (אפשר לעשות זאת בסיר כשר לפסח, כיוון שהכיריים נקיות ולא השתמשו בהן במשך 24 שעות; וכן אפשר בסיר חמץ, בתנאי שהוא נקי ולא השתמשו בו לחמץ ביממה האחרונה).
בשאר השטח, שבין העיגולים הללו שהוכשרו, לשפוך מים רותחים.
(אפשרות נוספת - לנקות ללא הכשרה, ולהניח על גבי הכיריים משטח חוצץ ייעודי מסיליקון. יש בכך יתרון הלכתי, אבל אפשר גם לסמוך על ההכשרה כנ"ל.)
(לספרדים שנוהגים להקל בכלי זכוכית, אפשר להסתפק בניקוי בלבד.)
מיקרוגל
לנקות היטב (לא פעם יש נקודות שומניות על הדפנות – יש לנקות אותן), ולהרתיח בתוכו קערת מים עד שיצטברו הרבה טיפות על תקרת המיקרוגל.
לפני ההכשרה יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בחמץ חם (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
את הצלחת של המיקרוגל - להגעיל (בתוך סיר גדול). (לספרדים שנוהגים להקל בכלי זכוכית, אין צורך להגעיל את הצלחת.)
בנוסף, לכתחילה עדיף להשתמש במשך החג כאשר המאכלים מכוסים (לא צריך כיסוי הרמטי, מספיק מכסה על גבי קערת האוכל).
מיחם
את המיחם עצמו לנקות, למלא לגובה המקסימלי ולהרתיח.
המכסה: אם לא הניחו עליו חמץ, הוא מוכשר באותה הרתחה. אם במשך השנה הניחו עליו חמץ במישרין (לא בתוך כלי): לפי חלק מהדעות אפשר להגעיל את המכסה (בתוך סיר גדול), ואם רוצים לצאת ידי כל הדעות אפשר לוותר בפסח על המכסה ולכסות בנייר כסף (במצב כזה יש להיזהר מאד מבחינה בטיחותית, שהמיחם לא יעמוד במקום שהוא עלול ליפול).
מנגל גז
את הרשת לא ניתן להכשיר בהפעלה הרגילה של המנגל. צריך להשיג רשת אחרת, או ללבן את הרשת בברנר ("כלב גז").
בשאר גוף המנגל - יש לראות שאין שאריות ממשיות או שומנים שאינם שרופים, בפרט לא בנקודות שעליהן יושבת הרשת. לסגור את המכסה ולהפעיל לחצי שעה בחום הגבוה. לכלוכים שרופים או לכלוכים שיישרפו לגמרי במהלך ההכשרה, אינם מפריעים להכשרה. אם לאחר ההכשרה נשארו עדיין לכלוכים שלא נשרפו לגמרי, להפעיל לזמן נוסף.
מיקסר ומעבד מזון
הקערה - בהנחה שהשתמשו במיקסר רק לאוכל קר או פושר ולא לאוכל חם (שהיד סולדת בו), אין צורך להגעיל, אבל צריך לנקות היטב.
הסכינים - יש להגעיל בתוך סיר עם מים רותחים.
שאר גוף המכשיר: יש לנקות היטב. הבעיה הגדולה היא במיקסרים שבהם המנוע נמצא מעל המאכל - בזמן הפעולה של המיקסר עפים פירורים כלפי מעלה ונכנסים בפתח המנוע, וקשה לנקות אותם באופן מלא, והם עלולים ליפול אל המאכלים בפסח.
אם פתח המנוע נמצא מלמטה, מתחת לקערת המאכל, בדרך כלל אפשר לנקות בצורה שפירורים לא יגיעו אל המאכל. (אם נשארים פירורים תקועים במנוע למטה, ואין חשש שהם יגיעו אל המאכל, זה לא מעכב.)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
