ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- נתיבות עולם
- נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ענין הקדיש של יהא שמיה רבא בסמוך. הקדושה שאנו מקדשים את השם יתברך הם שלשה, ביוצר אור ובתפלת שחרית ובתפלת מוסף. והם מחולקים, כי ביוצר אור אין אומרים רק כלם אהובים כלם ברורים וכלם עושים באימה וביראה רצון קוניהם וכלם פותחים וכו', ואין אנו אומרים נקדש, אבל בתפלת שחרית ומנחה אומרים נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום, ובשבת ויום טוב במוסף אומרים נעריצך ונקדישך כסוד שיח שרפי קודש וכו'. אבל שחרית של שבת ושל יום טוב אף על גב שגם יש בקדושה תוספת, מכל מקום התחלת הקדושה שהוא עיקר הקדושה שוה ואנו אומרים נקדש את שמך כשם שמקדישים אותו בשמי מרום. ולפיכך אין כאן רק ג' קדושות שנתקנו ביוצר ובשחרית ובמוסף, והם כנגד ג' קדושות שאמר הכתוב (ישעי' ו') קדוש קדוש קדוש ותרגם יונתן קדיש בשמי מרומא קדיש על ארעא קדיש לעלם ולעלמי עלמיא. ולפי תרגום יונתן אלו ג' קדושות כנגד ג' עולמות, האחד עולם הזה התחתון, והשני עולם השמים, והשלישי עולם העליון. ותרגום אונקלוס קדיש בשמי מרומא קדיש לעלם ולעלמי עלמיא וזהו עולם העליון. ומה שתרגם קדיש הראשון בשמי מרומא דבר זה מפני כי יש לתת קדושה הראשונה אל עולם אשר הוא נראה לנו כי השמים נראים לנו, אבל עולם העליון אין נראה לנו. ובקדושה הראשונה תקנו והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול וכו', וזה מפני כי כתיב (יחזקאל א') וארא החיות והנה אצל החיות אופן אחד בארץ וגו', הרי זכר הכתוב ארץ אצל החיות ואצל האופנים. ואף כי בודאי פירשו המפרשים בארץ כמו שמבואר בפירוש שלהם מכל מקום אצל האופנים וחיות הקודש כתיב וראיתי אצל החיות והנה אופן אחד בארץ, ואנשי כנסת הגדולה שירדו לחדרי המרכבה הם הבינו הדבר כמו שראוי להבין והם תקנו ברכה זאת. ומפני שקדושה זאת היא כנגד שהוא יתברך קדיש בארעא, ולפיכך בקדושה זאת זכרו והאופנים וחיות הקודש, כי נראה מן הכתוב כי כחם מתפשט בארץ. ולכך בקדושה ראשונה אין צריך לומר כשם שמקדישים אותו בשמי מרום כי קדושה זאת נגד קדיש בארעא, וא"ל נקדש אותך כשם שמקדישים אותך בארץ, כי אדרבה בארץ עיקר הם ישראל לכן אין לתלות הקדושה בהם. קדושה שניה נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום, ולכך אנו אומרים נקדש את שמך כשם שמקדישים אותו בשמי מרום, קדושה שלישית היא במוסף אומרים נעריצך ונקדישך כסוד שיח שרפי קודש המקדישים את שמך בקודש, כי קדושה הזאת הוא כנגד עולם העליון, ולפיכך אמר נעריצך ונקדישך כסוד שיח שרפי קודש הם המלאכים, ודבר זה מבואר. ומה שנושא אדם עצמו למעלה בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש, דבר זה מפני כי כל קדושה שהוא ית' נבדל בקדושתו מן התחתונים ואין לו יתברך חבור וצרוף אליהם, לכן האדם ג"כ כאשר יאמר קדוש קדוש קדוש נבדל קצת מן הארץ ומתנשא כלפי מעלה:
ועוד תקנו ובא לציון לתרגם הקדושה כמו שאמרו בסוף סוטה (מ"ט ע"א) משחרב ב"ה אמר רבא וכל יום קללתו מרובה משל חברו שנא' בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר הי בקר אילימא בקר דלמחר מי ידע מאי הוה אלא דחליף ואזיל אלא עולם על מה קאי אסידרא דקדושה ויהא שמיה רבא דאגדתא שנא' ארץ עפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים וגו' הא איכא סדרים תופיע מאופל ע"כ. וביאור זה, כי העוה"ז הוא מקבל מן העולם העליון ודבר זה אין לו ביטול ולא יפול תחת הבטול כלל, ואף כי חרב ב"ה אין בטול אל מדריגה זאת העליונ'. ועל דבר זה קאי עלמא, כי כאשר בטל ב"ה שעל ידו היתה ברכה באה לעולם, אבל עדיין לא בטל דבר זה שעוה"ז מקבל מן עולם העליון, ולפיכך קאמר דקאי על סדרא דקדושה ואמן יהא שמיה רבא דאגדתא, כי עי"ז הברכה באה מעולם העליון לעולם הזה ובזה לא שייך הפסק כלל, ובשניהם אנו אומרים קדיש לעלם ולעלמי עלמיא וכן באמן יהא שמיה רבא אנו אומרים מברך לעלם ולעלמי עלמיא, ולא תמצא זה בשום שבח בעול' רק בשני שבחי' אלו, בעבור כי אלו שני שבחים בפרט משבחים הקדוש ברוך הוא מצד שהוא מברך לעלם ולעלמי עלמיא, ועל דבר זה העולם עומד ולא היה הפסק לזה מה שמקבל עוה"ז מן עולם העליון, ומ"מ כיון שבטל ב"ה שעל ידו בא הברכה לעולם והוא היה צנור להביא הברכה כמו שידוע לכך אין הברכה מצויה כ"כ, ומ"מ העולם קיים על זה.
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א (139)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
57 - נתיב העבודה - המשך פרק י'
58 - נתיב העבודה - פרק י"א
59 - נתיב העבודה - המשך פרק י"א
טען עוד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (12) - יט
שיעור מס' 123
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
