ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
תיאור המקרה: התובע השכיר דירה לנתבע. הנתבע איחר מספר פעמים בתשלום דמי השכירות. כמו כן, הנתבע השכיר (ברשותו של התובע) חדר מהדירה לאדם שלישי, על מנת שישמש כמכבסה. ההסכם היה, שהנתבע ישלם עבור החדר שהוא משכיר 'כראות עיניו'. בפועל, שילם הנתבע רק עבור חודש אחד, ואחר כך הפסיק לשלם, אף על פי שהמשיך להשכיר את החדר. יש לציין, שבדרך כלל היה בא עם הפועל אדם נוסף מהחברה, שתפקידו להסדיר את העניינים הכספיים, ובפעם האחרונה, שבה הפועל המפוטר לקח את הכלים, לא בא אותו אדם.
התביעה: (א) התובע טוען, כי האיחור בתשלומים הוא הפרה יסודית של החוזה, ולכן הוא דורש לבטל את חוזה השכירות בינו ובין הנתבע, ואם הנתבע מעוניין להמשיך לגור בשכירות - עליהם לערוך חוזה חדש. (ב) התובע תובע תשלום עבור השכירות שהשכיר הנתבע את החדר לאדם השלישי.
פסק הדין : (א) איחור בתשלומים, כאשר ברור שהתובע השכיר משום שהיה זקוק לכסף בזמן, הוא עילה לביטול החוזה. (ב) לאחר ששילם הנתבע פעם אחת עבור החדר שהשכיר, גילה דעתו מה נחשב אצלו 'כראות עיניו' ושוב הופך סכום זה לחלק בלתי נפרד מדמי השכירות.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
30 - זכות מכירת ספרים בישיבה
31 - הפרת חוזה שכירות
32 - סיום שכירות בית לפני המועד שנקבע בחוזה
טען עוד
הנימוקים: הגמרא (בבא מציעא עז:) אומרת, שאם אדם מכר לחברו שדה, ונתן הקונה מקצת הדמים, והיה התובע חוזר ותובע ממנו את שארית התשלום, לא נקנה השדה. וביאר רש"י, שהסיבה היא, כי היות שהמוכר חוזר ותובע כל הזמן את הקונה על שארית הדמים, הרי זו ראיה שלא מכר את השדה אלא מפני שהיה זקוק לכסף; ומכיוון שהקונה אינו משלם בזמן, הרי אדעתא דהכי לא מכר לו. בנדון דידן, ברור לכול, כי התובע לא השכיר את הדירה אלא על מנת לשלם עבור שהיית אמו בבית אבות, והוא זקוק לכסף בזמן. ולכן, איחור בתשלום השכירות מבטל את חוזה השכירות.
מבואר בנמוקי יוסף (בבא קמא ט. מדפי הרי"ף), שכשמדברים על שוכר שהשכיר את הבית ששכר לאדם אחר, יש להבדיל בין שכירות ברשות ובין שכירות שאינה ברשות. במקרה של שכירות שאינה ברשות, פשוט שהרווח הולך למשכיר הראשון. לעומת זאת, במידה ומדובר על שכירות ברשות, כותב הנמו"י שברור שהרווח שייך לשוכר. הנמו"י נותן שתי דוגמאות לשכירות ברשות: (א) כגון שהתנה במפורש עם המשכיר, שיוכל להשכיר לאדם אחר. (ב) כגון שלשוכר השני אין יותר בני בית מאשר לשוכר הראשון, שאז מן הדין כופה השוכר את המשכיר להשכיר לאדם אחר.
הרמ"א (חו"מ סימן שסג סעיף י) מביא את דברי הנמוקי יוסף, אבל רק את הדוגמא השניה. ואולי הוא סובר, שרק במידה שיש לשוכר זכות מן הדין להשכיר את הנכס לאחר, דמי השכירות הולכים לשוכר, אבל אם הזכות מוקנית רק מכח הסכם, אין דמי השכירות הולכים לשוכר, אלא למשכיר. בימינו, המנהג המקובל הוא, שאין השוכר רשאי להשכיר את הדירה לאחר בלי רשות מפורשת. וממילא, השאלה האם השכר הולך לשוכר או למשכיר הראשון, תלויה בשאלה איך להבין את דברי הרמ"א - האם גם במקום שרק מחמת הסכמת המשכיר רשאי השוכר להשכיר את הנכס, הולך שכר הדירה לשוכר. למרות שמדברי קצות החושן (שם סק"ח) משמע שהבין כדברי הנמו"י, קבע בית הדין שזהו ספקא דדינא. ובנידון דידן, היות שהנתבע מוחזק בדמי השכירות, אי אפשר להוציא אותם ממנו. אמנם, היות שהתובע התנה עם הנתבע, שאם ירצה להשכיר לאחר חדר, יצטרך להוסיף בדמי השכירות, אין כאן זכות השכרה הקנויה לשוכר, אלא זכות זו תלויה ועומדת - אם יעמוד בדבריו ויוסיף שכר לתובע, תיקנה לו הזכות, ואם לא - לא. ומכיוון שבסופו של דבר לא שילם הנתבע לתובע עבור הזכות להשכיר, ממילא איבד את זכותו, ולכן גם לדעת הנמוקי יוסף דמי השכירות של החדר שהשכיר הנתבע, צריכים להגיע לידי התובע.
לגבי חישוב גובה דמי השכירות; במקום שלא פירשו כלל את גובה דמי השכירות, הרי אומרת המשנה בבבא מציעא (פג.) שהכל כמנהג המדינה. וכתב הרי"ף, שאם יש כמה שערים לשכר, אין למשכיר אלא הפחוּת שבהם, משום המוציא מחברו עליו הראיה. בנדון דידן, היות שהצדדים הסכימו שהנתבע ישלם 'כפי ראות עיניו', הרי פשוט שהכל תלוי ברצונו הטוב של הנתבע, בלי קשר לשכר המקובל בעיר במקרים דומים. אמנם, מאחר שהנתבע גילה מהו 'ראות עיניו' שהתחייב בחוזה, נתגלה הדבר, שעל סכום זה הייתה ההתחייבות, והוא חייב בו כחיובו בעיקר השכירות שפורש בחוזה. כמובן, שאם התובע גובה ישירות מהשוכר השני את דמי השכירות עבור החדר, עליו לנכות חלק מדמי השכירות שהוא גובה מהנתבע.

הלכה פסוקה חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הלכות שטיפת כלים בשבת

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

האם מותר לפנות למקובלים?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

פריחת הגאולה!

מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















