ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
א. מר ג' בנה כבש במקום שאמורה להיות הכניסה לחנייה של מר א' מה שמונע ממנו לקבל טופס 4. לטענת מר ג' מזכיר הישוב נתן לו אישור לבנות את הכבש שעלה המון כסף, ומדובר על אישור קבוע, כי זו עבודה שעושים לצמיתות, ולכן הוא זכאי להשאיר את הכבש. נציג הישוב אמר שהישוב לא אישר באופן קבוע למר ג', אבל אם יתברר שזה נכון, הוא יכבד את זה, ברוח דברים אלו העיד גם מר ט' מטעם הישוב.
ב. מר ג' חצב במצוק שליד המגרש שלו מערה קטנה ועשה בה שימוש, העובדים של מר א' פגעו במערה ומוטטו אותה, נגרם נזק לציוד של מר ג', בית דין בישוב ב' חייב את מר א' 12,000 ₪ על הציוד.
ג. החפירה שביצע מר א' פגעה במצוק וגרמה לחשש להתמוטטות סלעים שהצריכה יועץ קרקע בעלות של כ-4000 ₪, ובנוסף עבודה של קבלן בעלות כ-20 אלף ₪, שאותם הוא תובע ממר א' מעבר לסכום שנפסק לו על ידי בית הדין הראשון. בנוסף כדי לתקן את המצוק היה צריך לפרק פרגולה ישנה שלא היה ניתן להרכיבה מחדש. לטענת מר א' הוא נתן לו טרקטור לתיקון התקלה, ובנוסף להבנתו בית הדין הראשון כבר פסק בעניין זה ולא חייב פיצויים נוספים.
ד. למר א' היו טענות קיזוז: א. בניית קיר ביניהם של 10,000 ₪. ב. ההתנגדות של מר ג' לביצוע העבודות. ג. הפרעה לעבודות שהאריכה את העבודה ב-14 יום סך הכל עלות של 140 אלף ₪.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
273 - קונה דירה שאיבד את זכותו לתיקונים
274 - בנייה של שכן שגרמה לתביעות הדדיות
275 - תשלום דמי תיווך כשלא נחתם הסכם תיווך
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. היקף האישור שקיבל מר ג' מהיישוב לבניית כבש לחנייה
אין חולק שנציג הישוב אישר למר ג' להקים את הכבש בשטח הציבורי. כיון שמדובר בשטח ציבורי, על מר ג' להביא ראייה שהישוב נתן לו את השטח לצמיתות, וכיון שמר ג' לא הביא ראייה ברורה לכך, אין לקבל את טענתו שמדובר באישור לצמיתות. גם אם אכן נתנו לו אפשרות שימוש והוא השקיע כסף, אין להוכיח מהשקעת הכסף שהאישור הוא לצמיתות משום שהוא נהנה מהכבש כעשרים שנה, ובכך החזיר את ההשקעה בבניית הכבש.
ב. הנזקים שגרם מר א' למר ג'
לפני שנים רבות מר ג' חצב במצוק שליד המגרש שלו מערה קטנה ועשה בה שימוש. העובדים של מר א' שבנו את ביתו פגעו במערה ומוטטו אותה ונגרם נזק לציוד של מר ג'. בית דין בישוב ב' חייב את מר א' 12,000 ₪ על הציוד.
החפירה שביצע מר א' לצורך יישור המגרש שלו פגעה במצוק וגרמה לחשש להתמוטטות סלעים אל המגרש של מר ג'. בעקבות זאת מר ג' שכר את שירותיו של יועץ קרקע בעלות של כ-4000 ₪, ובנוסף שכר קבלן בעלות כ-20 אלף ₪ שיבצע את הוראות יועץ הקרקע. כעת צד ג' תובע ממר א' לפצות אותו על הוצאות אלה מעבר לסכום שנפסק לו על ידי בית הדין הראשון. בנוסף כדי לתקן את המצוק היה מר ג' צריך לפרק פרגולה ישנה שלא היה ניתן להרכיבה מחדש, והוא מבקש עך כך פיצוי נוסף.
לטענת מר א' הוא העמיד לרשות מר ג' טרקטור לתיקון המצוק, ובנוסף להבנתו בית הדין הראשון כבר פסק בעניין זה ולא חייב פיצויים נוספים.
רוב דייני בית הדין פסקו שפסק הדין הראשון כלל לא עסק בשאלה הזו, אלא רק בשאלת הפיצוי על התכולה.
לגופו של עניין בשולחן ערוך (חו"מ קנה, טו) נפסק שמכות בקרקע שגרמו להתמוטטות קיר אצל השכן מחייבות את המכה בפיצוי. אף שהנזק נגרם על ידי הפועלים ולא על ידי מר א' ישירות, הרי שיש לחייבו בגלל התחייבותו לפצות על כל נזק כלפי הישוב בעת שקיבל את המגרש. בית הדין דחה את טענת מר א' שהמצוק לא היה מספיק חזק עוד לפני כן שהוא החל את העבודות שלו משום שהדבר לא הוכח. בנוסף כיון שהטרקטור שהוא העמיד לרשות מר ג' לא פתר את הבעיה, הרי שהוא לא נפטר מחיובו.
לגבי עלות היועץ בית הדין מקבל את התביעה במלואה. לגבי עלות העבודה, אמנם, מר ג' לקח קבלן בעלות של כ-20 אלף ₪, אלא שהוא הודה שהסכים למחיר כולל לעבודה בגלל שההערכה שלו את זמן העבודה היתה מופרזת. בנסיבות אלו, בית הדין קבע כי עקרונית יש לשלם על פי מחיר השוק של תיקון הנזק (פסק דין ארץ חמדה גזית 73147) ולא לפי המחיר המופרז ששולם.
על כן, לדעת הרוב יש להכריע בדרך פשרה ולחייב את מר א' בסך 8000 ₪ בגין עלות התיקון הריאלית, בשקלול העובדה שיתכן שהמצוק היה רעוע קודם. לגבי הפרגולה גם בית הדין חייב סכום של 1,800 ₪ כפשרה, משום שיש אחריות למר א' על נפילת המצוק, וממילא הוא אחראי גם לעלויות שנדרשו כדי לאפשר את התיקון של הנזק.
לדעת המיעוט כיון שמדובר כאן רק על חשש סכנה רחוקה וכיוון שיתכן שהמצוק היה רעוע עוד לפני שמר א' ביצע עבודת, אין לחייב את מר א' על הנזק. בנוסף, מר א' העמיד לרשות מר ג' טרקטור ומפעיל, והסכמת מר ג' לעשות בו שימוש, היא כמחילה על כל התביעות לכן לדעת דעת המיעוט מר א' פטור. כך גם לגבי הפרגולה.
ג. דיון בטענות הקיזוז
מר א' ביקש לחייב את מר ג' בבניית קיר תמך בין המגרשים. בית הדין קיבל את עמדת מר ג' השני שאין חובה לבנות קיר תמך בין המגרשים, בנוסף מר ג' הוכיח שהוא שתל עציצים כהפרדה בין המגרשים.
מר א' ביקש לחייב את מר ג' בגין ההוצאות שגרם הפריע לעבודות של מר א'. בית הדין דחה את התביעה כיוון שמדובר על נזקים עקיפים ולכן אין לחייב עליהם אלא עם כוונה להזיק שלא היתה כאן.
דיינים: רב עדו רכניץ, הרב יעקב ידידיה לוי, הרב משה טוביאנה
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
נס חנוכה בעולם שכלי ?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אוצרות בלב הים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
