ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- נתיבות עולם
- נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אמנם הפרש יש בין אותם שזכר ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא ובין אלו ח' שבחים שביהללוך וביתברך, כי אותם לא נזכר בהם רק שיש לשבח את הש"י, וכן ישתבח וכן כולם שאין נזכר בהם שבח פרטי ולכך לא שייך לומר בזה סיימת לכולה שבחיה דמרך כיון שלא הזכיר שבח פרטי כלל, אבל זה שאמר שבח פרטי העזוז והגבור שייך בזה סיימת לשבחיה דמרך. ובאולי יאמר האדם א"כ משה עצמו למה הזכיר אותם והרי יאמרו סיימת לשבחיה דמרך. אין זה קשיא, כי דברי משה מפי הש"י ולא אמר משה מעצמו, ולכך כיון שאמרם משה ותקנו אנשי כנה"ג בתפלה הוא מותר. ואי לא תקנו אף על גב דאמר משה לא היה רשאי האדם לומר, דסוף סוף נראה כאלו בא לספר כל שבח המקום, אבל השתא דתקנת סדר התפלה כך הוא אין שייך לומר שבא לסיים שבחיה דמריה. ומ"מ אי לא דאמרם משה לא היו רשאים אנשי כנסת הגדולה לתקן אותם בתפלה כי נראה שקבעו לסיים השבח, אבל השתא דמשה אמרינהו מפי הש"י ואנשי כנה"ג תקנו סדר התפלה כמו שאמר משה לא שייך בזה לומר סיימת לשבחיה דמרך. ועוד כי מרע"ה כיון באלו ג' שבחים, כי בא להגיד להם שישמרו המצות ולא יעברו עליהם, כי הלא הוא ית' גדול וכפי גדלו וטובו נותן שכר למי שמקיים המצות ולמי שהוא חוטא הוא גבור לשלם בגבורתו לעוברי רצונו ולכך לא יעברו מצותיו. ואמר הנורא כי שנים הראשונות הזכיר כנגד השכר והעונש זכר והנורא, כי מביא הש"י עונש שיקחו ישראל מוסר ויעשו המצות ולא יחטאו כמו שעשה לישראל שהיה מביא פורעניות ליראם ולפחדם שלא יחטאו. וזה כתיב בכל מקום שהש"י מביא פורעניות כדי שייראו ישראל מן הש"י ויהיה להם השכר הטוב שיש לצדיקים ויהיו נצולים מן העונש שיש לרשעים. לכך זכר משה אלו שלשה. וכיון שזכר אותם משה בתורה ובתורה הם שייכין להזכיר, לכך תקנו אותם אנשי כנסת הגדולה ג"כ בתפלה ואין כונתו לסיים שבחיה דמריה, אבל אם יאמר שאר שבחים שייך לומר סיימת לשבחיה דמרך. וכל זה תוך התפלה שיש לספר שבחו של הקדוש ברוך הוא, אבל אח"כ אסור לספר בשבחו של מקום יותר מדאי, והמספר בשבחו של מקום יותר מדאי נעקר מן העולם:
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א (139)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
63 - נתיב העבודה - פרק י"ב
64 - נתיב העבודה - המשך פרק י"ב
65 - נתיב העבודה - המשך פרק י"ב
טען עוד
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יז - יח(1)
שיעור מס' 112
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
