ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- נתיבות עולם
- נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אמנם הפרש יש בין אותם שזכר ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא ובין אלו ח' שבחים שביהללוך וביתברך, כי אותם לא נזכר בהם רק שיש לשבח את הש"י, וכן ישתבח וכן כולם שאין נזכר בהם שבח פרטי ולכך לא שייך לומר בזה סיימת לכולה שבחיה דמרך כיון שלא הזכיר שבח פרטי כלל, אבל זה שאמר שבח פרטי העזוז והגבור שייך בזה סיימת לשבחיה דמרך. ובאולי יאמר האדם א"כ משה עצמו למה הזכיר אותם והרי יאמרו סיימת לשבחיה דמרך. אין זה קשיא, כי דברי משה מפי הש"י ולא אמר משה מעצמו, ולכך כיון שאמרם משה ותקנו אנשי כנה"ג בתפלה הוא מותר. ואי לא תקנו אף על גב דאמר משה לא היה רשאי האדם לומר, דסוף סוף נראה כאלו בא לספר כל שבח המקום, אבל השתא דתקנת סדר התפלה כך הוא אין שייך לומר שבא לסיים שבחיה דמריה. ומ"מ אי לא דאמרם משה לא היו רשאים אנשי כנסת הגדולה לתקן אותם בתפלה כי נראה שקבעו לסיים השבח, אבל השתא דמשה אמרינהו מפי הש"י ואנשי כנה"ג תקנו סדר התפלה כמו שאמר משה לא שייך בזה לומר סיימת לשבחיה דמרך. ועוד כי מרע"ה כיון באלו ג' שבחים, כי בא להגיד להם שישמרו המצות ולא יעברו עליהם, כי הלא הוא ית' גדול וכפי גדלו וטובו נותן שכר למי שמקיים המצות ולמי שהוא חוטא הוא גבור לשלם בגבורתו לעוברי רצונו ולכך לא יעברו מצותיו. ואמר הנורא כי שנים הראשונות הזכיר כנגד השכר והעונש זכר והנורא, כי מביא הש"י עונש שיקחו ישראל מוסר ויעשו המצות ולא יחטאו כמו שעשה לישראל שהיה מביא פורעניות ליראם ולפחדם שלא יחטאו. וזה כתיב בכל מקום שהש"י מביא פורעניות כדי שייראו ישראל מן הש"י ויהיה להם השכר הטוב שיש לצדיקים ויהיו נצולים מן העונש שיש לרשעים. לכך זכר משה אלו שלשה. וכיון שזכר אותם משה בתורה ובתורה הם שייכין להזכיר, לכך תקנו אותם אנשי כנסת הגדולה ג"כ בתפלה ואין כונתו לסיים שבחיה דמריה, אבל אם יאמר שאר שבחים שייך לומר סיימת לשבחיה דמרך. וכל זה תוך התפלה שיש לספר שבחו של הקדוש ברוך הוא, אבל אח"כ אסור לספר בשבחו של מקום יותר מדאי, והמספר בשבחו של מקום יותר מדאי נעקר מן העולם:
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א (139)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
63 - נתיב העבודה - פרק י"ב
64 - נתיב העבודה - המשך פרק י"ב
65 - נתיב העבודה - המשך פרק י"ב
טען עוד

נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק י"ז (2)
שיעור מס' 110

נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (11)
שיעור מס' 122

פיתרון יוסף לחלומו של פרעה

מהי אמונה?

מה המשמעות הנחת תפילין?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך לקשור את הסכך?

פריחת הגאולה!

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

חכמת התורה ומדעים

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















