ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
בשנות קום המדינה, כשהגיעו העולים החדשים והתיישבו בערי הפיתוח בנגב, הסכימו המפלגות השונות על הכיוון הרוחני אליו ינותבו ילדי כל אחת מהערים השונות.
לפי ההסכם, בנתיבות הוקם בית ספר דתי, ואילו באופקים הוקם בית ספר חילוני. תושבי אופקים, שהיו ברובם בני עדות המזרח, דתיים ומסורתיים, לא קלטו בתמימותם את הכיוון של בית הספר, ושלחו את ילדיהם לבית הספר היחיד החילוני שהיה במקום.
אבי, כך סיפר הרב, התגורר באופקים, ונבחר ליו"ר הועד, ואף הוא שלח את ילדיו לבית הספר. המורות בבית הספר הגיעו מקיבוצי הסביבה, והנחילו לילדים חינוך חילוני.
והנה, הגיע חנוכה, וההורים הוזמנו עם ילדיהם למסיבת חנוכה בבית הספר, שהתקיימה... בשבת. עקרונית, מבחינה הלכתית, אין בעיה לחגוג מסיבת חנוכה בשבת, וההורים הגיעו למסיבה.
במהלך המסיבה, הביאו המורות נרות חנוכה, וכבדו את אביו, ראש הועד, להדליק (!) נרות חנוכה בשבת. האב הנדהם, קלט לפתע את המציאות, ומיד הכריז שהילדים יעזבו את בית הספר.
ואכן, למחרת, יצאו ביוזמתו עגלות רתומות לסוסים, שלקחו את הילדים לבית הספר הדתי בנתיבות. התעורר רעש גדול, שבעקבותיו הוקם בית ספר דתי גם באופקים.
והנה, סיים אותו תלמיד חכם, ברוך ה', בזכות מסירות הנפש והחינוך של אבי, זכיתי ברוך ה' להמשיך את הדרך...
פרשתנו מתחילה במילים "...אמור אל הכוהנים בני אהרון, ואמרת אליהם: לנפש לא יטמא...". על פסוק זה דורשים חז"ל (רש"י): "אמור – ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים". מפסוק זה בצירוף פסוקים נוספים, למדו חז"ל לכל התורה כולה שאסור להאכיל ילדים קטנים מאכלות אסורים, וכן אסור להגיד לילד קטן לעבור על איסור תורה, שהרי הגדולים מוזהרים גם על הקטנים (משנה ברורה שמג, ד).
נמצאנו למדים, שיסודות דיני חינוך מבחינה הלכתית נלמדים מפרשתנו. ואכן, ניתן למצוא בפרשתנו, רמזים לכמה יסודות חינוכיים מרכזיים.
א.היסוד בו פתחנו. הגדול מצווה לחנך ולוודא, שהקטן הולך בדרך התורה. החינוך הטוב ביותר הוא הדוגמא האישית. כשהילד מרגיש שלהורים שלו חשוב משהו, זה נספג בעצמותיו. בסיפור שבו פתחנו, שמירת השבת הייתה חשובה מאוד לאב, והילד ספג זאת.
כחלק מאותה אכפתיות וחשיבות, חשוב להקדיש תשומת לב לחינוך הילדים לתורה (באהבה, ובלי עצבנות), וכשזה חשוב להורים, גם הילדים קולטים את המסר.
ב. הכוהנים מכונים כאן "בני אהרון". הם חלק משושלת ומשפחה, משפחת בני אהרון. פעמים רבות, ילדים ממשיכים ללכת בדרך ה', כי יש להם שייכות חזקה למשפחה ולמסורת הדורות, וחשוב להם להמשיך מסורת זאת.
לכן, כחלק מחינוך הילדים לתורה ולקדושה, חשוב להשקיע גם בתחושת החמימות והאהבה המשפחתית, (כמובן, שזה חשוב מאוד גם מסיבות רבות נוספות), ולטעת בהם גאווה חיובית על כך שהם נושאי הלפיד בדורות הבאים, וממשיכי המשפחה.
לשם כך, לדוגמא, חשוב לספר לילדים על מעשיהם הטובים של הסבים והסבתות, ושאר בני המשפחה הקדומים. וכמובן, להשקיע בגיבוש ובאווירה הטובה המשפחתית, ועוד ועוד.
ג. על הכהן הגדול נאמר" "ומן המקדש לא יצא", עליו להישאר תמיד במקום קדוש ופנימי.
בתחום החינוכי, אפשר ללמוד מכך, שעל ההורים להסתכל תמיד על המקדש הפנימי של הילד. רצוני לומר, לעיתים הילד שוגה ונופל, ועושה גם מעשים שאינם ראויים, ובכל זאת ההורים צריכים תמיד להביט על הטוב המקודש שבפנימיותו של הילד.
כתבתי בכוונה, שלעיתים הילד 'שוגה', ולא כתבתי שלעיתים הוא עושה מעשים רעים במזיד, מפני שההורה צריך להסתכל על הילד במבט הרואה את פנימיותו הטובה של הילד, וממילא להסתכל גם על המעשים הרעים הנעשים במזיד, כשגגות ולא כזדונות.
הילד זקוק לכך. הוא צריך את המבוגר שיאמין בטוב הפנימי שבו, גם כשהוא נופל, והרי בעומק העומקים כל יהודי הוא טוב וטהור בפנימיותו. לא צריך להיות תמים, אך גם אסור לנקוט במבט שיפוטי, שיקטלג את הילד כרע, ויקבע אותו, חלילה, ברובד הנפילה שלו.
אם ההורה יקיים בעצמו, "ומן המקדש לא יצא", ויביט תמיד על הילד כמקודש בפנימיותו, יזכה בעזרת ה' שהמקדש הפנימי שבילד יגלוש על כל סביבותיו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















