בית המדרש
  • שבת ומועדים
  • בין המצרים
  • תשעה באב
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה 6 דק' צפיה
שלום וברכה. היום אנחנו נדבר על הלכות של מוצאי תשעה באב, על הלכות מוצאי התענית. הגמרא במסכת תענית, דף כ"ט, מספרת לנו שבזמן שחרב המקדש, נכנסו הגויים, האויבים, למקדש ביום שבעה באב (בז' באב), ואכלו ושתתו וקלקלו, עברו עבירות חמורות, ביזזו את המקדש בשבעה, ובשמונה, ובתשעה באב. ובתשעה באב, לקראת סוף היום, הציתו את המקדש באש, והיה המקדש בוער כל יום עשרה באב. עד כדי כך שהגמרא אומרת, שאמר רבי יוחנן: "אם אני הייתי באותו דור, הייתי קובע שיום התענית לא יהיה בתשעה באב, אלא יהיה ביום עשרה באב", כיוון שלמעשה עיקר שריפת המקדש הייתה ביום עשרה באב. אלא מה? שואלת הגמרא: למה חכמים קבעו את התענית ביום תשעה באב? כיוון שהוא תחילת הפורענות, אז תחילת הפורענות זה עיקר השבר. משם הכל התחיל, ולכן להלכה ולמעשה, תענית תשעה באב חלה ביום תשעה באב, אבל יש כמה וכמה הלכות שמציינות את הצער על החורבן ביום עשרה באב. מנהגי בני ספרד לבני ספרד, כותב — יש הרבה כמה מנהגים, אבל למעשה כותב מרן השולחן ערוך בסימן תקנ"ח סעיף א' — שהמנהג הכשר הוא שלא לאכול בשר ולא לשתות יין כל יום עשרה באב, כל היום. למה? כיוון שבו עיקר שריפת המקדש, אנחנו מציינים את הצער על זה שאין לנו לא קורבנות ולא נסכים, לכן איננו אוכלים — לא אוכלים בשר ולא שותים יין כל יום עשרה באב. כותב הרב החיד"א, מרן החיד"א (זכותו תגן עלינו), שגם ראוי שלא לברך "שהחיינו" כל יום עשרה באב. זה לגבי בני ספרד. מנהגי בני אשכנז בני אשכנז — המנהג של בני אשכנז מופיע ברמ"א. הרמ"א כותב שכל ההלכות של בעצם שבוע שחל בו תשעה באב, חלות גם ביום עשרה באב עד חצות היום, שזה בערך היום בערך בשעה 12:45. דהיינו: אסור לכבס, לא ללבוש בגדים מכובסים, אסור להסתפר, ולא לרחוק (לרחץ), לא לאכול בשר ולא לשתות יין — אבל עד חצות היום. לאחר חצות היום, הכל מותר. זה ההבדל בין בני ספרד לבני אשכנז: שבני ספרד לא אוכלים בשר ולא שותים יין כל יום עשרה באב, ובני אשכנז נוהגים את כל מנהגי האבלות אבל רק עד חצות היום. כאשר עשרה באב חל בערב שבת (יום שישי) השנה, יום עשרה באב חל ביום שישי. ולכן, מפני כבוד השבת, יש כמה שינויים בדין: בני אשכנז: כותב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך בשמירת שבת כהלכתה (כך גם נפסק בשמירת שבת כהלכתה בפרק מ"ב), שמותר לכבס כבר מיד בצאת התענית לכבוד השבת. אומר הרב אוירבך: כיוון שאנחנו מכבסים במכונת כביסה, ומכונת כביסה לא מפעילים אותה עבור מעט בגדים, אלא ממלאים את המכונה — אז אם הוא שם שמה את כל הכביסה שהוא צריך לשבת ויש עוד מקום, אז מותר למלאות את המכונה גם בשאר כביסה שגם לא לצורך השבת. כיוון שהכל הפעלה אחת ובלחיצת כפתור אחת הוא מסיים את זה, אז לכן מותר לו לכבס את הבגדים של לכבוד השבת ולמלאות את המכונה גם בשאר — ואם כמה מכונות — למלאות את המכונות בשאר בגדים שאינם לכבוד השבת. אם הוא מכבס רק בגדים שלא לכבוד השבת, בסדר, זה מותר רק אחר חצות היום. אבל אם הוא מכבס בגדים של לכבוד השבת, ויש בדרך כלל הרבה כביסה לכבוד השבת, אז באותה מכונה כבר מותר למלאות גם כביסה שאינה לכבוד השבת. זה לגבי כביסה — מיד בצאת התענית. תספורת: אם אדם אין לו שום פנאי ביום שישי להסתפר לכבוד שבת, אז אנחנו נתיר לו להסתפר מיד בצאת התענית. אבל אם יש לו פנאי ויכול להסתפר ביום שישי, אז מסתפר ביום שישי ולא מיד בצאת התענית. זה לגבי תספורת. רחיצה: אין הבדל, כי הרחיצה מותרת היא רק אחר חצות היום, ובדרך כלל הרחיצה לכבוד שבת היא אחר חצות היום, אז אין בזה שינוי בדין. בני ספרד: אמרנו שהמנהג הוא רק לא לאכול בשר ולא לשתות יין כל יום עשרה באב (גם ראוי שלא לברך "שהחיינו") — בזה אין כל שינוי. גם השנה ביום שישי לא אוכלים בשר ולא שותים יין כל יום עשרה באב. אלא מאי? שטעימה של טעימת תבשילי השבת, את זה מותר לעשות. אדם, הגברת בעלת הבית או מי שמבשל, הם מותר להם לטעום טעימה קטנה לבדוק את תבשילי השבת שמתוקנים כראוי בטעמם, אז מותר לעשות את הטעימה הזאת גם בתבשילי בשר. מעבר לזה, אכילת בשר ושתיית יין אסורה כל יום עשרה באב. סיכום השנה, יום עשרה באב חל ביום שישי: בני ספרד: לא אוכלים בשר ולא שותים יין כל יום עשרה באב, למעט טעימת תבשילי השבת לכבוד השבת לבדוק שמתוקנים. בני אשכנז: כיבוס: לכבוד השבת מותר מיד בצאת הצום. ואם יש מקום במכונה, מותר להוסיף גם בגדי חול. תספורת: אם לאדם יש פנאי והוא יכול להסתפר ביום שישי — מסתפר ביום שישי. ואם אין לאדם פנאי — אז מותר לו להסתפר כבר בצאת הצום. זה הכל. יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לראות במהרה בגאולת ישראל!
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il