בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • הסוכה והלכותיה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

"קול צופייך" - גיליון 375

דיני סוכה

קישוטים; נפלו הדפנות ונשאר הסכך - אם יכול להחזירם; דופן "חיה"; רמז למספר הדפנות; סוכה על גבי טנדר, ובשבת; כל פחות משלשה כלבוד דמי; החייבים והפטורים מישיבה בסוכה; הסוכה - צילא דמהימנותא.

undefined

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

תשרי תשס"ז
7 דק' קריאה
קישוטים
א. זה אלי ואנוהו - על הפסוק "זה אלי ואנוהו" (שמות טו, ב), אמרו חז"ל "התנאה לפניו במצוות, יעשה לפניו סוכה נאה" וכו' (שבת קלג ע"ב). ועל כן נוהגים לקשט את הסוכה במיני קישוטים ופירות לשם הידור מצוה.

ב. יש להניח את קישוטי הסוכה שתלויים בסכך, תוך ד' טפחים (32 ס"מ) לסכך, שאם הניחם למטה מד' טפחים הסמוכיך לסכך, הם לא בטלים לסכך ואסור לשבת תחתם. וז"ל בעל הבא"ח זיע"א (האזינו אות ב):
"ולכן לא יתלה רימונים וכיוצא בסכך, אלא רק בפחות מארבעה טפחים ביניהם לבין הסכך, דאז אע"פ שהם מקבלים טומאה, כיון דהוא תולה אותם לנוי, בטלי לגבי סכך ולא מפסיל משום סכך פוסל. אבל אם יש ארבעה טפחים, לא בטלי לגבי סכך, והוי פירות אלו סכך פסול. ואע"ג דאין רחבים ארבעה טפחים, גזרינן אטו רחבים ארבעה", עכ"ל.

ג. תנאי על נויי הסוכה - קישוטי הסוכה אסורים בהנאה אפילו אם נפלו לרצפה, וכיון שאסורין בהנאה אסורים בטלטול בשבת ויו"ט משום מוקצה. אנו נוהגים לומר תנאי זה: "איני בודל מהם כל בין השמשות", ותנאי זה צריך להיות לפני השקיעה של ערב סוכות. ואם עשה תנאי זה מותר לו להשתמש בקישוטים שנפלו או אם נפלה סיכה על הרצפה בשבת וחושש שילד קטן יגע בה, יכול להוציאה כי עשה תנאי, אבל אם לא עשה תנאי, אסור (על הסכך והדפנות לא מועיל לעשות תנאי, והם אסורים בהנאה עד אחר החג כיון שהוקצו למצוה, ואפילו ליטול מהם קיסם לחצוץ שיניו אסור).

נפלו הדפנות ונשאר הסכך - אם יכול להחזירם
בעל הבא"ח זיע"א בספרו "רב פעלים" נשאל מה הדין אם נפלו הדפנות של הסוכה (או נפסלו במהלך החג) ורוצה להחזירם, אם יש בזה איסור של "תעשה ולא מן העשוי", וז"ל (ר"פ, ח"א, או"ח, סי' לד)
" שאלה. ראובן עשה סוכה כהלכתה בשלשה דפנות, ועשאה כדין שעשה הדפנות תחלה ואח"כ הסכך, ובערב סוכות נפלו הדפנות לגמרי, ולא נשאר בדפנות אפילו טפח לסכך, ורק הסכך נשאר לבדו עומד על עמודים, ובאותו יום ערב סוכות החזיר ראובן הדפנות, ולא הסיר הסכך קודם שלא ידע הדין, ובמועד ידע הדין, ובא לשאול אם צריך להסיר הסכך ולהניחו מחדש, או דילמא בדיעבד שרי, יורנו ושכמ"ה", עכ"ל.

והשיב מרן:
"תשובה. בדין הסכך שעשאו קודם הדפנות יש אוסרין גם בדיעבד, ויש מתירין בדיעבד, אך רבו האוסרין, וקי"ל כוותייהו. מיהו הפוסקים דברו בהיכא שעשה מתחלה את הסכך קודם לדפנות, אבל בנ"ד עשה תחלה הסכך בכשרות, ואח"כ נפלו הדפנות והחזירם, די"ל בכה"ג ליכא חשש תעשה ולא מן העשוי", עכ"ל.

ולאחר אריכות דברים מסיק מרן וז"ל:
"ונמצינו למידין שפיר מכל הנז"ל לנ"ד, כיון דנעשה בהכשר מתחילה, ואח"כ נפלו הדפנות, לית ביה משום תעשה ולא מן העשוי", עכ"ל.

ומחלק עוד הרב ואומר שיש הבדל אם הדפנות נפלו בערב החג שלא ישב בה בכשרות מעולם, או שנפלו אחרי שכבר ישב בה בכשרות יום אחד, וז"ל:
"מיהו אמרתי בס"ד, דכל זה הוא אם נפלו הדפנות אחר שנכנסו ימי סוכה, אך בנ"ד דנפלו הדפנות בערב סוכות, אע"ג דהסכך עשאו בתחלה קודם הדפנות, כיון דנפלו הדפנות קודם יו"ט, שעדיין לא חל על הסכך קדושת סוכה דלא ישב בה, וגם לא הגיע זמן הסוכה, אין עשיית הסכך בתחלה חשיבה כלום, ולא אמרינן בזה דין נעשה בכשרות, והפוסקים דמתירים משום דנעשה בכשרות, היינו שהיה בכשרות אחר שחל עליו קדושת המצוה. ונ"ל בס"ד שזה הוא חילוק נכון, ולכן לנידון השאלה דידן שנפלו הדפנות בערב יו"ט, אין לסכך זה דין נעשה בכשרות, ואין ללמוד לנ"ד מכל הנז"ל, וצריך לפסול בדיעבד, ויסיר הסכך ויחזירנו. ורק אם נפלו הדפנות אחר שנכנס יו"ט וישב בסוכה, דאז חל על הסכך קדושת המצוה, בזה יש ללמוד מכל הנז"ל דמהני, ואין לפסול בדיעבד. והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר", עכ"ל.

ולפי זה, יש ללמוד בענין "סוכה לנצח", שהיא סוכה הבנויה ממסגרת של ברזלים ובד, ועליהם מניחים את הסכך, שיש להזהר מאוד שלא להניח את הסכך לפני שבונה או מחזק את הדפנות כראוי, שלא יהיה "תעשה ולא מן העשוי", שהרי לא ישב בה בכשרות עדיין.

דופן "חיה"
אם נפלה דופן שלישית מהסוכה בחול המועד, ולא ניתן למצוא דופן שלישית, יכול לבקש מחברו (אם מסכים לכך, וכגון שבתמורה אומר לו חידוש יפה וכד') לעמוד או לשבת במקום הדופן החסרה, ובזמן זה יוכל לאכול את סעודתו, כיון שאדם נחשב לדופן כשרה לסוכה. כמו כן, ולהבדיל, יכול להעמיד בהמה במקום דופן, רק שתהיה קשורה היטב ולא תברח, ויכול להניח תחתיה קש למאכלה, וזה יחשב כמו דופן.

רמז למספר הדפנות
בדרך מליצה אמרו, בתורה כתובה המילה "סכה" בלי וא"ו, ללמדנו שהסוכה יכולה להיות כמו האות ס' עם ארבע דפנות, או כמו האות כ' - עם ג' דפנות או כמו האות ה"א - עם שתי דפנות ודופן שלישית רחוקה כמו האות ה' (משם הגאון מוילנא).

סוכה על גבי טנדר, ובשבת
סוכה "ניידת" הבנויה על גבי טנדר וכדומה - כשרה. המקור לדין זה מהמשנה במסכת סוכה (דף כב:)
"העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשרה, ועולין לה ביום טוב. בראש האילן או על גבי גמל כשרה ואין עולין לה ביום טוב", עכ"ל.

והנה, יש היום אגודות שרוצים לזכות את עם ישראל ומסתובבים עם סוכה על גבי משאית וכדומה, ומזמינים כל דכפין לשבת בסוכה ולזכות במצוה (עם סעודה וברכה). וגם בשבת מתמקדים בכמה מקומות מרכזיים, ומזמינים את הבאים והשבים לעלות למשאית או לטנדר כדי להכנס לסוכה, ואין בזה איסור, כיון שהמשאית בטלה כלפי המצוה, אלא שיש להזהיר שלא יכנסו ילדים לתא הנהג וישחקו עם האור או הרדיו או כל דבר שיש בו חשש חילול שבת.

כל פחות משלשה כלבוד דמי
חז"ל אומרים "כל פחות משלשה כלבוד דמי" - אם גובה הדפנות מעל הקרקע הוא פחות מג' טפחים, הסוכה כשרה. ומעשה באדם אחד שבנה את סוכתו כנ"ל, וישב בסוכה ואכל עוף, והנה הוא נכנס לביתו להביא דבר מה, ונכנס חתול לסוכה ואכל את העוף. כשחזר אותו אדם לסוכה וראה מה שאירע אמר: איך נכנס החתול לסוכה הרי כל פחות משלשה כלבוד דמי? אמרו לו: החתול לא יודע את ההלכות.

הכלב אינו מאמין
ומעין זה מובא מעשה באדם אחד שלא היה מאמין בדברי התורה, וכשהיה שומע סגולות ועניינים שבחז"ל היה לועג ואומר על כל עניין ש"אינו מאמין". יום אחד הוא הלך בדרך וכמה כלבים התחילו לנבוח, והוא נזכר שרב אחד אמר שיש סגולה בדוקה לומר את הפסוק (שמות יא, ז) "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו", והכלב לא ינבח. אמר אותו אדם את הפסוק, אבל הכלבים המשיכו לנבוח והתחילו להתנפל עליו. רץ אותו הלץ לרב ולעג בפניו על הסגולה שלא הועילה לו כלום. אמר לו הרב שעל אותם כלבים לא תפסה הסגולה כיון שהם "לא מאמינים".

ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו
וכתוב (שמות יא, ז) "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו". אומרים חז"ל, שהמצרים העמידו כלבים על ידי כישוף בכל שערי היציאה ממצרים, וכל אימת שמישהוא יצא משערי מצרים, היו הכלבים נובחים. לכן יתרו שמח מאד "ויחד יתרו", ואמר "ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה" - כי אדם אחד אינו יכול לצאת ממצרים, ובפרט עם ישראל שהיו עבדים ופחדו אפילו מהכלבים, ואתם יצאתם ששים ריבוא גברים, וששים ריבוא נשים וילדים קטנים, ולא כגנבים בלילה אלא באמצע היום. וכשפרעה צעק "קומו צאו מתוך עמי" כולם שמעו זאת. ואומר חכם מנשה שלו זצ"ל, עם ישראל היו צריכים להשתעבד במצרים ארבע מאות שנה, אבל בפועל הם היו שם רק 210 שנים. ואומר משה רבנו לפרעה: אנחנו צריכים להשאר במצרים כדי להשלים את שנות השעבוד. וכשפרעה שמע זאת הוא התמלא פחד ואמר למשה: "קומו צאו מתוך עמי" - אני מוחל לכם על השלמת השעבוד של הארבע מאות שנה. אמר לו משה: הרי אמרת לי: "השמר לך אל תוסף ראות פני", ואני עומד מרחוק ולא רואה אותך, ואיני שומע מה שאתה אומר ולכן תגביר את קולך. ושוב חזר פרעה וצעק "קומו צאו מתוך עמי" עד שניחר גרונו, ואומרים חז"ל שנשמע קולו בכל ארץ גושן.

לכלב תשליכון אותו
כשיצאו בני ישראל ממצרים הכלבים לא חרצו את לשונם וע"כ קבלו שכר - "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו" (שמות כב, ל). ויש לשאול וכי לכלב יש שכל לדעת מתי לנבוח ומתי לא? ומדוע עליהם לקבל שכר? אלא בא הקב"ה ואמר להם שיש ביכולתו לסגור את פיהם שלא ינבחו, אבל הוא נותן להם בחירה חופשית להחליט בעצמם שלא לנבוח ואז ממילא יקיימו מצוה, ובזכות זה יקבלו שכר.

החייבים והפטורים מישיבה בסוכה
המשנה במסכת סוכה אומרת (פ"ב מ"ח):
"נשים ועבדים וקטנים פטורים מן הסוכה. קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה. מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן, ופחת את המעזיבה וסכך על גבי המטה בשביל הקטן".

ויש לשאול, מדוע עשה כן הרי תינוק פטור מסוכה? אלא היו לה עוד ילדים קטנים ועשה כן כדי לחנכם במצוות.

ילדים קטנים - קטן הצריך לאימו - פטור מהסוכה. קטן חריף בן שש או שבע - י"א שחייב בסוכה. כיום ב"ה הילדים הקטנים פקחים מאד בטרם הגיעם לגיל שש או שבע - והם חייבים בסוכה מדין חינוך.

הסוכה - צילא דמהימנותא
הסוכה היא "צילא דמהימנותא", ולכן יש לשמור על כבודה וניקיונה. בכניסה לסוכה שלנו אנו שמים מעל הסכך ניילון, כדי שבמקום זה לא תהיה קדושה של הסוכה, ובאותו מקום אנו מניחים את הדלי עם המים לנטילת ידיים וכל זה כדי לא לזלזל בכבודה. ומי שישן בסוכה גם עושה כן בנטילת ידיים.

פעם החליטו במשרד החוץ שכמה כומרים יבואו לבקרני בסוכה, וכיון שלא היתה לי אפשרות לסרב לכך, הנחתי לאורך הסכך במזרחה של הסוכה ניילון מלמעלה, והושבתי את הכומרים במזרח, והם שמחו שמחה גדולה. ישבנו ודברנו, ואמרתי להם: אתם בודאי יודעים שהאלוה שלכם היה יהודי (כוונתי על ישוע). פתאום עמדה הנזירה הראשית ואמרה: אלי הטוב תראה מה אומר עליך הרב של היהודים שאתה יהודי. ואומרים חז"ל (סוטה מ"ז ע"א) "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת וכו' ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לאחד מתלמידיו בשתי ידיו" (והכוונה על ישו"ו).

ויהי בשלם סוכו
י"א משם הרב קוק וי"א משם הרב חיד"א, כתוב (תהלים עו, ג) "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" - את מצוות סוכה אדם מקיים בכל גופו, שהרי הוא נכנס שלם לתוך הסוכה. גם את מצוות ישוב ארץ ישראל אדם מקיים בכל גופו.

ומסופר על רב גדול שהגיע מחו"ל לצפת, והיה יום גשום ורוח עזה, ומיד באו כמה אנשים והניחו מטריה מעל ראשו. אמר להם הרב: עד שאני זוכה שמי גשמים באר"י ישטפו את פני אתם מניחים מגן על ראשי?!

כי יצפנני בסוכו
פעם אחת בחג הסוכות בעת תקופת שלטון הבריטים בארץ, החליטו הבריטים על עוצר ואסרו לצאת מהבתים לסוכה. הרב אברהם ברזני - חתנו של הרה"ג המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה זצ"ל (זה שבנו נהרג על קידוש ה'), הלך וישב בסוכה והחל ללמוד. והנה עברו שוטרים בריטים ושמעו קולות מתוך הסוכה, ונכנסו לראות מי נמצא שם. הם נכנסו ולא ראו שום אדם - "קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול". הם שאלו: מי כאן? אך חכם אברהם לא ענה להם אלא המשיך ללמוד בקול רם. על זה נאמר (תהלים כז, ה) "כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתירני".

הזהיר במצוות סוכה
ואומר הרב בעל כה"ח, מי שזהיר במצות סוכה לעשות אותה כתיקונה, מובטח לו שלא תהיה מריבה בתוך ביתו כל אותה שנה.

אנחנו רוצים לראות בבנין בית המקדש, כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם, יראו ענינו וישמח לבנו בביאת הגואל ובבנין אריאל במהרה בימינו אמן .

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il