ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
בימים אלו, שבהם עם ישראל נמצא במלחמה קשה עם חמאס ברצועת עזה, מצפון ארגון חיזבאללה חמוש עד צוואר ואיראן תומכת בהם תמיכה מלאה, ראוי לעיין בתרבות האסלאם, שכן שורשי המלחמה נעוצים בה. יותר ממאה שנים הערבים לוחמים בנו בארץ ישראל, ורוב ככל הערבים והמוסלמים תומכים באויבינו למרות שאין להם שום סיבה אחרת לסכסוך איתנו. חשוב לציין שגם בני התרבות המוסלמית שאינם מקפידים על חוקי הדת, התרבות המוסלמית משפיעה על תפיסתם, ולכן חשוב להבין אותה כדי להתמודד עם האויב ולנצחו. הזלזול בנחישות ובעוצמה של אויבינו גרם לנו צרות רבות, ומעתה כדי לנצחם ראוי לנו להתייחס אליהם במלוא הרצינות.
האסלאם - גבורת אללה
לפני כאלף וארבע מאות שנה, קרוב לשש מאות שנה לאחר היווסדות הדת הנוצרית, בחצי האי הערבי נוסדה הדת המוסלמית על ידי מוחמד נביא האסלאם. למרות שבהשראת אמונת ישראל האסלאם נקי מאלילות, מבחינה תודעתית יש בו הגשמה דקה, שכן לפי אמונת היהדות הטהורה אין להגדיר את האל בשום הגדרה, וכל המידות האלוקיות, כדוגמת חסד, גבורה ורחמים, הן הארה שמתגלה אלינו, אבל הוא עצמו מעבר לכל הגדרה. ואף שכעיקרון האסלאם מסכים לכך, בפועל הוא נוטה להגדיר את אללה על פי מידת הדין והגבורה, ומתייחס אליו כאל גיבור כול יכול, שהכול צריכים להיכנע לפניו ולקבל באופן מוחלט את מרותו.
רביבים (819)
הרב אליעזר מלמד
759 - גרש את בן האמה
760 - דע את האויב
טען עוד
מכיוון שההופעה העיקרית של אללה היא בגבורה, המאמין המוסלמי צריך להתאזר בגבורה ולהיות חייל בצבאו של אללה, כדי להכניע את יצרו הרע לפניו, וכדי ללחום בכופרים ולהכניעם לפניו. גם חמש המצוות העיקריות של האסלאם מביאות לידי ביטוי בעיקר את כבוד האל והכניעה לו: א) הצהרת האמונה באללה ובמוחמד נביאו. ב) התפילה אליו חמש פעמים ביום. ג) צום בכל ימי חודש הרמדאן כדי לחזק את האמונה ולהכניע את היצר הרע. ד) העלייה למכה שבערב הסעודית. ה) "זכאה" והיא מתן מס שנתי של שניים וחצי אחוזים מהרכוש לח'ליף כדי שיקיים בו את צו האל וייתן ממנו צדקה לעניים וינהיג את הג'יהאד להשלטת האסלאם בעולם.
מצוות התפילה יכולה לשמש דוגמה לאופיו המיוחד של האסלאם. בישראל עיקר התפילה היא תפילת העמידה, כי המתפלל צריך לעמוד לפני ה' במלוא קומתו ולבקש ממנו שיעזור לו להיות שותף בהבאת ברכת ה' לעולם. לשם כך הוא מבקש מה' חוכמה, רפואה, ברכה כלכלית, בניין ירושלים וגאולת ישראל. לעומת זאת, בנוסח התפילה המוסלמית אין בקשות אלא חזרה על נוסח קצר של הצהרת אמונים לאללה וקבלת שלטונו. והעיקר בה הכניעה לאל שמתבטאת בכריעות חוזרות, כאשר הפנים הצמודות לקרקע מבטאות את נכונותו של המאמין לבטל בפניו את אישיותו הייחודית. בכך האמונה המוסלמית מבטלת את הייחודיות והאוטונומיה שיש לכל נברא, ומשאירה לכוח הבחירה של האדם תפקיד אחד: לקבל את שלטונו של אללה ולהיכנע לו.
דת לוחמת - ג'יהאד
יכול איש המערב לחשוב שהכניעה לאללה מולידה חולשה, אולם כניעה זו לפני הכול־יכול מעניקה למוסלמי גבורה עצומה במלחמתו ביצרו ובמלחמתו בכופרים, וכך כבשו המוסלמים ארצות גדולות.
יתר על כן, מכיוון שהצד הבולט באללה הוא הכוח והגבורה, המצווה הבאה בחשיבותה אחרי חמש המצוות שמבטאות את הכניעה האישית של האדם לאל היא מצוות הג'יהאד, כדי לבער את האלילות מהעולם ולהפוך את כל בני האדם למוסלמים, היינו נכנעים לאללה. לשם כך מצווה להילחם מלחמת קודש בעובדי האלילים ולהציב בפניהם את האפשרות להתאסלם או למות בחרב.
הלוחמים, שהם נציגיו ושליחיו של אללה, צריכים ללכת בדרכיו וללחום בגבורה עצומה כדי להכניע בכוח את מי שאינם נכנעים למרותו, והנהרג במלחמה נקרא "שהיד", שהעיד על ריבונותו של אללה במסירות נפש, ומובטח לו השכר הגדול ביותר בגן עדן. סביב רעיון זה הצליח מוחמד להכניע ולאחד את כל שבטי הערבים, והצלחתו הכבירה הוכיחה את אמיתות נבואתו למאמיניו. לאחר שמת, ממשיכיו יצאו בתנופה לכבוש את העולם ולהופכו למוסלמי. בשלושים שנה הצליחו הח'ליפים הראשונים לכבוש את כל ארצות המזרח התיכון וחלק מצפון אפריקה. בשישים השנים שלאחר מכן הם כבשו את כל צפון אפריקה וספרד במערב, ובמזרח הגיעו עד הודו.
החרב מבטאת את האמונה
לכוח ולחרב ישנו מעמד מרכזי בדת המוסלמית, כי הם מדגישים את כוחה הממשי של הדת ומעצימים את גדולתו ושלטונו של אללה. לכן הסיסמה המפורסמת "דין (דת) מוחמד בחרב" אינה בדיעבד אלא לכתחילה. לכן בעת שהאסלאם כובש עמים עובדי אלילים יש לתבוע מהם להתאסלם או להיהרג. גם כאשר ניתן לקוות שבמשך השנים הבאות ישתכנעו להתאסלם אין להמתין לכך, אלא צריך להשליט עליהם את האסלאם בכוח החרב, ולבטא בכך את ריבונותו המוחלטת של אללה.
גם בקריאות המואזין ביום ובלילה, מהצריח הצמוד למסגד שמתנשא מעל כל הסביבה, בנוסף לתפקידן העיקרי להזכיר את זמן התפילה, יש גם ביטוי להשלטת הדת על המרחב, כלפי המוסלמים וכלפי זולתם. בכוח אמונה זו הצליחו הערבים לייסד אומה של לוחמים גיבורים, מסורים ועיקשים, לכבוש ארצות רבות ולהשליט את האסלאם על עמים רבים למשך יותר מאלף שנה.
חובת המלחמה
על פי התפיסה המוסלמית, העולם מחולק לשני חלקים, "דאר אל־אסלאם" הוא החלק שכבר כבוש על ידי האסלאם, ו"דאר אל־חַרְבּ" הוא מקום המלחמה, שמצווה לכובשו ולאסלם את תושביו, ולאחר כיבושו הוא הופך לאדמת הקדש מוסלמית (וואקף), שאסור בשום תנאי לוותר עליה. וגם אם יכבשו אותה מידם למשך מאות שנים, היא עדיין נחשבת כאדמת הקדש שחובה עליונה להחזירה לשליטה מוסלמית. גם כאשר המוסלמים נחלשים אסור להם לוותר על אדמה שהייתה שייכת לאסלאם, כי אין למאמין להיכנע לשום אדם מלבד אללה. אומנם בשעת הדחק מותר למוסלמים לחתום על הפסקת אש זמנית, ועליהם להתחזק עד אשר יוכלו לשוב ולכבוש את השטחים שהיו שייכים לאסלאם ולהמשיך ללחום למען השלטת האסלאם על כל יושבי תבל.
היחס ליהדות
מתוך קבלה פשוטה של יסודות האמונה, השכר והעונש שבתנ"ך, ביקר מוחמד את היהודים בחריפות וטען כנגדם איך העזו למרוד באל שבחר בהם מכל העמים, הוציאם ממצרים באותות ובמופתים, קרע להם את הים, נתן להם את התורה והנחיל להם את הארץ הטובה. וכמה שהענישם וחזר למחול להם חזרו לבגוד בו, עד שהביא עליהם את כל העונשים הקשים הכתובים בתורה ובנביאים, והענישם בעונש החמור מכול - גלות והשפלה.
מתחילה קיווה מוחמד שהיהודים יקבלו את בשורתו ויכתירו בכך את האסלאם כדת הממשיכה את הגילויים האלוהיים שבתורה. אולם כשסירבו לכך, ראה בכך המשך למרד שלהם באל והפך להיות להם לשונא, וסבר שרצון אללה שיענישום בחומרה וישפילום על שמרדו בו.
ככלל ההלכה המוסלמית מחלקת בין עובדי אלילים, שאם לא יתאסלמו צריך להורגם, ובין היהודים והנוצרים, שהם עמי הספר ומאמינים באל אחד, שגם אם לא יתאסלמו אין להורגם, אולם יש להענישם ולהשפילם על שלא קיבלו את האסלאם. פוגרומים רבים אירעו בארצות האסלאם בעקבות מה שנתפס בעיני המוסלמים כהפרת חוקי ההשפלה המוטלים על היהודים. אף שכעיקרון הנוצרים והיהודים במעמד שווה, היחס ליהודים קשה יותר, כי לדעת האסלאם היהודים מרדו באללה ורצונו שייענשו.
המלחמה במדינת ישראל
לאחר שבדורות האחרונים ראה ה' בעוני עמו, ונתן כוח ביד העולים להיאחז בארץ, והגלויות החלו להתקבץ, ובחסדי ה' זכינו להקים את מדינת ישראל, התעורר זעם רב בעולם המוסלמי על ישראל ועל היהודים. העיקרון המוסלמי מחייב להשפיל את היהודים ולהוכיח בכך שהאסלאם ירש את היהדות, וחזרת היהודים להתנהג כאדונים נחשבת כהתרסה נגד האסלאם. לא זו בלבד, אלא שמדינת ישראל קמה על אדמה שנכבשה על ידי המוסלמים אלף ושלוש מאות שנים לפני כן, ומאז נחשבת לתפיסתם כאדמת הקדש מוסלמית, וחובה עליהם להחריב את מדינת ישראל ולהחזיר את אדמתה לאסלאם.
מכוח עמדה זו קבעו חכמי דת מוסלמים רבים שחובה על כל מוסלמי ללחום במדינת ישראל ולהחריבה, והתבטאו בשנאה עזה לכל היהודים וייחלו להשמדתם. מנגד היו חכמים מוסלמים שהכירו בכוחה של מדינת ישראל, והסכימו שכל עוד אין בידי המוסלמים כוח לנצח את מדינת ישראל החובה אינה להילחם בישראל אלא לפעול להחלשתה, וכאשר הדבר יתאפשר תחזור החובה להילחם במדינת ישראל ולהחריבה. על כך מחנכים את הילדים מקטנות, שגם אם יעברו מאה שנה שהמוסלמים לא יוכלו לכבוש את מדינת ישראל, לא יוותרו על שאיפתם להחריב את מדינת ישראל ולהעניש את היהודים על שכבשוה מהמוסלמים.
הדרך למניעת מלחמה
הדרך היחידה למניעת מלחמה עם המוסלמים היא להביס אותם באופן מוחלט, עד שיהיה להם ברור שאין להם סיכוי לנצח אותנו, כי אז אפילו לפי הדת המוסלמית הם פטורים מחובת המלחמה, שכן מן השמיים רומזים להם שלא הגיעה השעה לקיים את חובת הג'יהאד.
או אז אולי יש לקוות שיתגברו הקולות הטובים שבאסלאם, שמפרשים את הג'יהאד כמלחמה פנימית ביצר הרע על פני הפרשנות המקובלת של מלחמה אלימה. וכן יעלו דברי הפרשנים הסוברים שדברי הגנאי על היהודים הם כל עוד עונש הגלות על חטאי העבר בתוקפו, אולם כאשר ישראל חוזרים לארצם, הרי שזה רצונו של ה' שמקיים את הבטחתו הקדומה לעמו ישראל.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
