דע את האויב | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

832

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

המלחמה במוסלמים
בימים אלו, שבהם עם ישראל נמצא במלחמה קשה עם חמאס ברצועת עזה, מצפון ארגון חיזבאללה חמוש עד צוואר ואיראן תומכת בהם תמיכה מלאה, ראוי לעיין בתרבות האסלאם, שכן שורשי המלחמה נעוצים בה. יותר ממאה שנים הערבים לוחמים בנו בארץ ישראל, ורוב ככל הערבים והמוסלמים תומכים באויבינו למרות שאין להם שום סיבה אחרת לסכסוך איתנו. חשוב לציין שגם בני התרבות המוסלמית שאינם מקפידים על חוקי הדת, התרבות המוסלמית משפיעה על תפיסתם, ולכן חשוב להבין אותה כדי להתמודד עם האויב ולנצחו. הזלזול בנחישות ובעוצמה של אויבינו גרם לנו צרות רבות, ומעתה כדי לנצחם ראוי לנו להתייחס אליהם במלוא הרצינות.

האסלאם - גבורת אללה
לפני כאלף וארבע מאות שנה, קרוב לשש מאות שנה לאחר היווסדות הדת הנוצרית, בחצי האי הערבי נוסדה הדת המוסלמית על ידי מוחמד נביא האסלאם. למרות שבהשראת אמונת ישראל האסלאם נקי מאלילות, מבחינה תודעתית יש בו הגשמה דקה, שכן לפי אמונת היהדות הטהורה אין להגדיר את האל בשום הגדרה, וכל המידות האלוקיות, כדוגמת חסד, גבורה ורחמים, הן הארה שמתגלה אלינו, אבל הוא עצמו מעבר לכל הגדרה. ואף שכעיקרון האסלאם מסכים לכך, בפועל הוא נוטה להגדיר את אללה על פי מידת הדין והגבורה, ומתייחס אליו כאל גיבור כול יכול, שהכול צריכים להיכנע לפניו ולקבל באופן מוחלט את מרותו.

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

759 - גרש את בן האמה

760 - דע את האויב

טען עוד

המצוות מבטאות כניעה לגבורתו
מכיוון שההופעה העיקרית של אללה היא בגבורה, המאמין המוסלמי צריך להתאזר בגבורה ולהיות חייל בצבאו של אללה, כדי להכניע את יצרו הרע לפניו, וכדי ללחום בכופרים ולהכניעם לפניו. גם חמש המצוות העיקריות של האסלאם מביאות לידי ביטוי בעיקר את כבוד האל והכניעה לו: א) הצהרת האמונה באללה ובמוחמד נביאו. ב) התפילה אליו חמש פעמים ביום. ג) צום בכל ימי חודש הרמדאן כדי לחזק את האמונה ולהכניע את היצר הרע. ד) העלייה למכה שבערב הסעודית. ה) "זכאה" והיא מתן מס שנתי של שניים וחצי אחוזים מהרכוש לח'ליף כדי שיקיים בו את צו האל וייתן ממנו צדקה לעניים וינהיג את הג'יהאד להשלטת האסלאם בעולם.
מצוות התפילה יכולה לשמש דוגמה לאופיו המיוחד של האסלאם. בישראל עיקר התפילה היא תפילת העמידה, כי המתפלל צריך לעמוד לפני ה' במלוא קומתו ולבקש ממנו שיעזור לו להיות שותף בהבאת ברכת ה' לעולם. לשם כך הוא מבקש מה' חוכמה, רפואה, ברכה כלכלית, בניין ירושלים וגאולת ישראל. לעומת זאת, בנוסח התפילה המוסלמית אין בקשות אלא חזרה על נוסח קצר של הצהרת אמונים לאללה וקבלת שלטונו. והעיקר בה הכניעה לאל שמתבטאת בכריעות חוזרות, כאשר הפנים הצמודות לקרקע מבטאות את נכונותו של המאמין לבטל בפניו את אישיותו הייחודית. בכך האמונה המוסלמית מבטלת את הייחודיות והאוטונומיה שיש לכל נברא, ומשאירה לכוח הבחירה של האדם תפקיד אחד: לקבל את שלטונו של אללה ולהיכנע לו.

דת לוחמת - ג'יהאד
יכול איש המערב לחשוב שהכניעה לאללה מולידה חולשה, אולם כניעה זו לפני הכול־יכול מעניקה למוסלמי גבורה עצומה במלחמתו ביצרו ובמלחמתו בכופרים, וכך כבשו המוסלמים ארצות גדולות.
יתר על כן, מכיוון שהצד הבולט באללה הוא הכוח והגבורה, המצווה הבאה בחשיבותה אחרי חמש המצוות שמבטאות את הכניעה האישית של האדם לאל היא מצוות הג'יהאד, כדי לבער את האלילות מהעולם ולהפוך את כל בני האדם למוסלמים, היינו נכנעים לאללה. לשם כך מצווה להילחם מלחמת קודש בעובדי האלילים ולהציב בפניהם את האפשרות להתאסלם או למות בחרב.
הלוחמים, שהם נציגיו ושליחיו של אללה, צריכים ללכת בדרכיו וללחום בגבורה עצומה כדי להכניע בכוח את מי שאינם נכנעים למרותו, והנהרג במלחמה נקרא "שהיד", שהעיד על ריבונותו של אללה במסירות נפש, ומובטח לו השכר הגדול ביותר בגן עדן. סביב רעיון זה הצליח מוחמד להכניע ולאחד את כל שבטי הערבים, והצלחתו הכבירה הוכיחה את אמיתות נבואתו למאמיניו. לאחר שמת, ממשיכיו יצאו בתנופה לכבוש את העולם ולהופכו למוסלמי. בשלושים שנה הצליחו הח'ליפים הראשונים לכבוש את כל ארצות המזרח התיכון וחלק מצפון אפריקה. בשישים השנים שלאחר מכן הם כבשו את כל צפון אפריקה וספרד במערב, ובמזרח הגיעו עד הודו.

החרב מבטאת את האמונה
לכוח ולחרב ישנו מעמד מרכזי בדת המוסלמית, כי הם מדגישים את כוחה הממשי של הדת ומעצימים את גדולתו ושלטונו של אללה. לכן הסיסמה המפורסמת "דין (דת) מוחמד בחרב" אינה בדיעבד אלא לכתחילה. לכן בעת שהאסלאם כובש עמים עובדי אלילים יש לתבוע מהם להתאסלם או להיהרג. גם כאשר ניתן לקוות שבמשך השנים הבאות ישתכנעו להתאסלם אין להמתין לכך, אלא צריך להשליט עליהם את האסלאם בכוח החרב, ולבטא בכך את ריבונותו המוחלטת של אללה.
גם בקריאות המואזין ביום ובלילה, מהצריח הצמוד למסגד שמתנשא מעל כל הסביבה, בנוסף לתפקידן העיקרי להזכיר את זמן התפילה, יש גם ביטוי להשלטת הדת על המרחב, כלפי המוסלמים וכלפי זולתם. בכוח אמונה זו הצליחו הערבים לייסד אומה של לוחמים גיבורים, מסורים ועיקשים, לכבוש ארצות רבות ולהשליט את האסלאם על עמים רבים למשך יותר מאלף שנה.

חובת המלחמה
על פי התפיסה המוסלמית, העולם מחולק לשני חלקים, "דאר אל־אסלאם" הוא החלק שכבר כבוש על ידי האסלאם, ו"דאר אל־חַרְבּ" הוא מקום המלחמה, שמצווה לכובשו ולאסלם את תושביו, ולאחר כיבושו הוא הופך לאדמת הקדש מוסלמית (וואקף), שאסור בשום תנאי לוותר עליה. וגם אם יכבשו אותה מידם למשך מאות שנים, היא עדיין נחשבת כאדמת הקדש שחובה עליונה להחזירה לשליטה מוסלמית. גם כאשר המוסלמים נחלשים אסור להם לוותר על אדמה שהייתה שייכת לאסלאם, כי אין למאמין להיכנע לשום אדם מלבד אללה. אומנם בשעת הדחק מותר למוסלמים לחתום על הפסקת אש זמנית, ועליהם להתחזק עד אשר יוכלו לשוב ולכבוש את השטחים שהיו שייכים לאסלאם ולהמשיך ללחום למען השלטת האסלאם על כל יושבי תבל.

היחס ליהדות
מתוך קבלה פשוטה של יסודות האמונה, השכר והעונש שבתנ"ך, ביקר מוחמד את היהודים בחריפות וטען כנגדם איך העזו למרוד באל שבחר בהם מכל העמים, הוציאם ממצרים באותות ובמופתים, קרע להם את הים, נתן להם את התורה והנחיל להם את הארץ הטובה. וכמה שהענישם וחזר למחול להם חזרו לבגוד בו, עד שהביא עליהם את כל העונשים הקשים הכתובים בתורה ובנביאים, והענישם בעונש החמור מכול - גלות והשפלה.
מתחילה קיווה מוחמד שהיהודים יקבלו את בשורתו ויכתירו בכך את האסלאם כדת הממשיכה את הגילויים האלוהיים שבתורה. אולם כשסירבו לכך, ראה בכך המשך למרד שלהם באל והפך להיות להם לשונא, וסבר שרצון אללה שיענישום בחומרה וישפילום על שמרדו בו.
ככלל ההלכה המוסלמית מחלקת בין עובדי אלילים, שאם לא יתאסלמו צריך להורגם, ובין היהודים והנוצרים, שהם עמי הספר ומאמינים באל אחד, שגם אם לא יתאסלמו אין להורגם, אולם יש להענישם ולהשפילם על שלא קיבלו את האסלאם. פוגרומים רבים אירעו בארצות האסלאם בעקבות מה שנתפס בעיני המוסלמים כהפרת חוקי ההשפלה המוטלים על היהודים. אף שכעיקרון הנוצרים והיהודים במעמד שווה, היחס ליהודים קשה יותר, כי לדעת האסלאם היהודים מרדו באללה ורצונו שייענשו.

המלחמה במדינת ישראל
לאחר שבדורות האחרונים ראה ה' בעוני עמו, ונתן כוח ביד העולים להיאחז בארץ, והגלויות החלו להתקבץ, ובחסדי ה' זכינו להקים את מדינת ישראל, התעורר זעם רב בעולם המוסלמי על ישראל ועל היהודים. העיקרון המוסלמי מחייב להשפיל את היהודים ולהוכיח בכך שהאסלאם ירש את היהדות, וחזרת היהודים להתנהג כאדונים נחשבת כהתרסה נגד האסלאם. לא זו בלבד, אלא שמדינת ישראל קמה על אדמה שנכבשה על ידי המוסלמים אלף ושלוש מאות שנים לפני כן, ומאז נחשבת לתפיסתם כאדמת הקדש מוסלמית, וחובה עליהם להחריב את מדינת ישראל ולהחזיר את אדמתה לאסלאם.
מכוח עמדה זו קבעו חכמי דת מוסלמים רבים שחובה על כל מוסלמי ללחום במדינת ישראל ולהחריבה, והתבטאו בשנאה עזה לכל היהודים וייחלו להשמדתם. מנגד היו חכמים מוסלמים שהכירו בכוחה של מדינת ישראל, והסכימו שכל עוד אין בידי המוסלמים כוח לנצח את מדינת ישראל החובה אינה להילחם בישראל אלא לפעול להחלשתה, וכאשר הדבר יתאפשר תחזור החובה להילחם במדינת ישראל ולהחריבה. על כך מחנכים את הילדים מקטנות, שגם אם יעברו מאה שנה שהמוסלמים לא יוכלו לכבוש את מדינת ישראל, לא יוותרו על שאיפתם להחריב את מדינת ישראל ולהעניש את היהודים על שכבשוה מהמוסלמים.

הדרך למניעת מלחמה
הדרך היחידה למניעת מלחמה עם המוסלמים היא להביס אותם באופן מוחלט, עד שיהיה להם ברור שאין להם סיכוי לנצח אותנו, כי אז אפילו לפי הדת המוסלמית הם פטורים מחובת המלחמה, שכן מן השמיים רומזים להם שלא הגיעה השעה לקיים את חובת הג'יהאד.
או אז אולי יש לקוות שיתגברו הקולות הטובים שבאסלאם, שמפרשים את הג'יהאד כמלחמה פנימית ביצר הרע על פני הפרשנות המקובלת של מלחמה אלימה. וכן יעלו דברי הפרשנים הסוברים שדברי הגנאי על היהודים הם כל עוד עונש הגלות על חטאי העבר בתוקפו, אולם כאשר ישראל חוזרים לארצם, הרי שזה רצונו של ה' שמקיים את הבטחתו הקדומה לעמו ישראל.

מתוך העיתון 'בשבע'

רביבים

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
ביאור דעת המחמירים בגיור
סיון תשפ"ב
רביבים
איסור אכילת דג ובשר יחד
שבט תשפ"ג
רביבים
פרשיית גיורי וינה
חשון תשפ"ג

רביבים

רביבים
כבוד חכמים והנצחת נדיבים: סדר העדיפויות בבית הכנסת
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ו
רביבים
כשקדושת החג פוגשת את השבת
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
חובת הגיוס של שבט לוי ותלמידי ישיבות
הרב אליעזר מלמד | כסלו תשפ"ו
רביבים
גדר ההפרדה: האיסור להשתתף בנישואי תערובת וחובת התוכחה
הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
2 דק'
נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב
איך עושים קידוש?
הרב איתן מינקוב | חשוון תשפ"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב אורי שרקי
הרה"ג צבי שכטר
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב שמואל אליהו
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב הלל גפן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו