ד' צילך | הרב אליהו ברין | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי אור ליום ד' כ"ב מנחם אב ה'תשפ"ו

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
ספרי אמונה וחסידות
נפש החיים

קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

5 דק' קריאה • 40 דק' צפיה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

משה אריה בן יעקב

אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פרק ז'

ועתה מבואר הענין הנ"ל בפרק ה' שהאדם נקרא הנפש ונשמת החיים של רבי רבוון עולמות. לא נפש כנפש הנתון ודבוק ממש בתוך גוף האדם - דזה לא יתכן. אמנם היינו שכמו שכל פרטי תנועות ונטיית אברי הגוף הם ע"י הנשמת חיים שבו כפי תנועות חיותו ונטייתו -- כן הענין שכל נטיית הכחות והעולמות וסדרי המרכבה, תקונם ובנינם והריסות' ח"ו הוא רק כפי ענין התעוררת ממעשי האדם למטה. ומטעם שהוא כלול ומשוכלל במספר פרטי כחותיו וסדריהם עפ"י סדרי השתלשלות והתקשרות הכחות והעולמות עליונים ותחתונים כולם. והוא מצד שורש נשמתו העליונה שהיא הגבוה והפנימי' מהעולמות הנבראים כולם כנ"ל בפ"ה -- לכן הוא כולל את כולם. והטעם שנתבאר בפ"ה מחמת שורש נשמתו שהיא גבוה ופנימית מהעולמות. והטעם שנתבאר בפרק העבר מחמת שהוא כלול מכל העולמות. הכל א' כמו שנתבאר:

ולזאת לו לבדו נתנה משפט הבחירה להטות עצמו ואת העולמות לאיזה צד אשר יחפוץ. או אף אם כבר גרם וסיבב ח"ו בחטאיו הריסת העולמות וסדרי המרכבה וחורבנם וירידתם ח"ו. יש כח וסיפוק בידו לתקן את אשר עיוות ולבנות הנהרסות. מצד שהוא כלול ומשותף מכולם:

וז"ש דוד המע"ה ה' צלך על יד ימינך. היינו שכמו שנטיית הצל של איזה דבר הוא מכוון רק כפי תנועות אותו הדבר לאן נוטה. כן בדמיון זה כביכול הוא ית"ש מתחבר לנטות העולמות כפי תנועות ונטיית מעשי האדם למטה. וכן מפורש במדרש אמר לו הקב"ה למשה לך אמור להם לישראל כי שמי אקי"ק אשר אקי"ק. מהו אקי"ק אשר אקי"ק כשם שאתה הוה עמי. כך אני הוה עמך. וכן אמר דוד ה' צלך על יד ימינך. מהו ה' צלך כצלך. מה צלך אם אתה משחק לו הוא משחק לך. ואם אתה בוכה הוא בוכה כנגדך. ואם אתה מראה לו פנים זעומות או מוסברות אף הוא נותן לך כך. אף הקב"ה ה' צלך כשם שאתה הוה עמו הוא הוה עמך ע"כ.

ובזוהר תצוה (ח"ב קפד, ב) תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר כו' ולעלמא עלאה לא יהיב לי' אלא כגוונא דאיהו קיימא. אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא כדין הכי נהרין ליה מלעילא. ואי איהו קיימא בעציבו יהבין ליה האי דינא בקבליה כגוונא דא עבדו את ה' בשמחה. חדוה דב"נ משיך לגבי' חדוה אחרא עלאה. ה"נ האי עלמא תתאה כגוונא דאיהו אתער הכי אמשיך מלעילא כו'.

והוא ענין הכרובים שהיו מעורין כמער איש ולויות פניהם איש אל אחיו ובכרובי שלמה כתיב (ד"ה ב' ג') ופניהם לבית כמו שיתבאר בע"ה:

פרק ח'

הנה רז"ל אמרו בענין הכרובים בבא בתרא צט א כיצד הן עומדין. ר"י ור"א. ח"א פניהם איש אל אחיו. וחד אמר פניהם לבית. ולמאן דאמר פניהם איש אל אחיו הכתיב ופניהם לבית. לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום וע' רש"י. ולמ"ד פניהם לבית הכתיב ופניהם איש אל אחיו. דמצדדי אצדודי. ר"ל קצת לבית וקצת זה לזה. וע' רש"י ז"ל והא ליכא לתרוצי כדלעיל כאן בזמן שישראל עושין כו'. דכיון דעיקר עשיית כרובים פניהם לבית. לא היה להם לעשותו לסימן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. וכ"כ תוס' שם דמסתמא העמידום תחלה לפי מה שהיו עושין רש"מ ולכאורה אכתי תקשי למה העמידום תחלה כרובי שלמה פניהם מצודדין ולא איש אל אחיו ממש.

והענין הוא. כמ"ש פ' כיצד מברכין (דף לה:) ת"ר ואספת דגנך כו' לפי שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' יכול דברים ככתבן. ת"ל ואספת דגנך הנהג בהן מנהג ד"א דברי ר' ישמעאל רשב"י אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה כו' תורה מה תהא עליה. אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים כו'. ובזמן שאין ישראל עושין רש"מ מלאכתן נעשית ע"י עצמן שנאמר ואספת דגנך. ולכאורה תמוה דמוקי לקרא דואספת דגנך. כשאין עושין רש"מ. והא לעיל מינה כתיב והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי וגו' לאהבה וגו' ולעבדו בכל לבבכם וגו'. ועלה קאמר ואספת דגנך. אבל הענין. כי ודאי שאין דעת ר' ישמעאל שיהא הרשות נתונה לאדם לפרוש ח"ו אף זמן מועט מעסק התורה. ולעסוק בפרנסה ויהי' בטל אותו העת מעסק התורה לגמרי ח"ו. אמנם רמזו ר"י בלשונו הק' הנהג בהן מנהג ד"א. ר"ל עמהן עם הד"ת. היינו שגם באותו העת ושעה מועטת שאתה עוסק בפרנסה כדי הצורך וההכרח לחיות נפש. עכ"פ ברעיוני מחשבתך תהא מהרהר רק בד"ת. וכן רבא אמר לתלמידיו ביומי ניסן ותשרי לא תתחזו קמאי דיקא. שלא לבא לבית מדרשו. אבל ודאי שתלמידי רבא לא היו בטלים ח"ו לגמרי מעסק התורה גם בביתם באלו הימים. ואמרו שם הרבה עשו כר"י ועלתה בידם. והרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם. היינו רבים דוקא. כי ודאי שלכלל ההמון כמעט בלתי אפשר שיתמידו כל ימיהם רק בעסק התורה שלא לפנות אף שעה מועטת לשום עסק פרנסת מזונות כלל. ועז"א באבות כל תורה שאין עמה מלאכה וכו'. אבל יחיד לעצמו שאפשר לו להיות אך עסוק כל ימיו בתורתו ועבודתו ית"ש. ודאי שחובה מוטלת עליו שלא לפרוש אף זמן מועט מתורה ועבודה לעסק פרנסה חס ושלום. וכדעת ר' שמעון ב"י *: והנה פסוק ואספת דגנך וגו' הוא מוצא מכלל פ' והיה שכולה נאמרה בל' רבים ופסוק ואספת נאמר בלשון יחיד. לכן קרי ליה אין עושה רצונו של מקו' כשמפנה עצמו אף מעט לעסק פרנסה:

הגהה: ולכן בפ' ראשונה של ק"ש כתיב ובכל מאדך. ובפ' והיה לא כתיב ובכל מאדכם. כי פ' שמע כולה בלשון יחיד נאמרה. ויחיד שאפשר לו. הוא צריך לקיים לא ימוש ספר התורה הזה מפיך דברים ככתבן ממש. לכן נאמר ובכל מאדך פי' בכל ממונך כמ"ש במשנה סוף ברכות. ר"ל שלא לעסוק בפרנסה כלל. אבל פ' והיה שנאמרה בלשון רבים. לרבים כמעט מוכרחים להתעסק עכ"פ מעט גם בריוח ממון לחיי נפש. לכן לא כתיב בה ובכל מאדכם. (והגם שעדיין לא זו הדרך והמדרגה הגבוהה שבגבוהות לפי אמיתת רצונו ית"ש לדעת רשב"י. עכ"ז גם לדידי' לא מקרי ח"ו בזה אין עושין רש"מ כשמפנין עצמם מעט גם לעסק פרנסה ובעת עסקם בפרנסה לבם נוהג בחכמה ומהרהרים בד"ת ויראת ה'. ולר' ישמעאל. זו היא עיקר רצונו ית' בהנהגת כלל ההמון. ופלוגתתם מה היא עיקר רצונו ית' והמדרגה היותר גבוה בהנהגת כלל ההמון)

וידוע שהכרובים. הא' רמז עליו ית"ש והשני על ישראל סגולתו. וכפי שיעור התקרבותם ודביקותם של ישראל אליו ית"ש. או להיפך מ"ו. היה ניכר הכל בענין עמידת הכרובים דרך נס ופלא. אם פניהם ישר יחזו אליו ית"ש. גם הכרובים עמדו אז פניהם איש אל אחיו. או אם הפכו פניהם מעט ומצדדי אצדודי. כן היה ניכר הענין תיכף בכרובים. או אם ח"ו הפנו עורף. גם הכרובים כרגע הפנו הפכו פניהם איש מעל אחיו לגמרי ח"ו. וכענין שאמרו ז"ל ביומא (דף נד.) שהיו מגללין הפרוכת לעולי רגלים ומראין להם הכרובים שהיו מעורין זה בזה ואומרים להן ראו חיבתכם לפני המקום כו'.

ובזוהר תרומה (ח"ב קנב, ב) אימתי איהו ברחמי. א"ל בשעתא דכרובים מהדרן כו' ומסתכלן אנפין באנפין. כיון דאינון כרובי' מסתכלין אנפין באנפין כדין כל גוונין מתתקנן כו'. כמה דמסדרין ישראל תקונייהו לגבי קוב"ה הכי קיימא כולא והכי אסתדר כו'.

ובפ' אחרי נ"ט ריש ע"ב שבת אחים כו' בשעתא דהוו חד בחד משגיחין אנפין באנפין כתיב מה טוב ומה נעים וגו' וכד מהדר דכורא אנפוי מן נוקבא ווי לעלמא כו'

ובז"ח ס"פ תרומה (ח"ב לו, א) בכל זמנא דישראל הוו זכאין כרובים הוו דביקין בדביקו אפין באפין. כיון דהוו סרחן הוו מהדרין אפייהו דא מן דא כו'. וע"ד כרובים בההוא זמנא דהוו ישראל זכאין הוו אנפין באנפין כו'. ועל רזין אלין הוו ידעי אי ישראל זכאין אי לא כו'. כתיב עבדו את ה' בשמחה חדוותא דתרין כרובין כו' כיון דשארי עלייהו אתהדר בחדוה כו' ועלמא אתהדר ברחמי כו' וע"ש באורך:

נפש החיים

הרב אליהו ברין

ראש כולל הלכה בישיבה הגבוהה בית אל.

44 דק'
שמות
מגאולת מצרים לגאולה העתידה
פרשת שמות
י"ח טבת תשפ"ב
41 דק'
תפארת ישראל
חיבור שמים וארץ
תפארת ישראל - י"ב (13)
ט"ז שבט תשע"ב
41 דק'
תפארת ישראל – הרב אליהו ברין
מעלת השבת וכיבוד אב ואם
שיעור 20 -פרקים מ-מא
ט"ז אייר תשפ"ג
41 דק'
אורות ישראל – הרב אליהו ברין
אהבת ישראל
אורות ישראל (שיעור 3)
כא' חשון התשע"ג

נפש החיים

40 דק'
נפש החיים
אחדות מדרגות הנפש
שער א פרקים טז-יז
הרב אליהו ברין | כ"ח טבת תשפ"ד
39 דק'
נפש החיים
חשיבותן העצומה של תיבות התפילה
נפש החיים שער ב' (חלק 16)
הרב חיים בן שושן | כ"ה תמוז תשע"ג
35 דק'
נפש החיים
הכנה לתפילה וניקוי המחשבות
נפש החיים שער ב' פרק א' (חלק 9)
הרב חיים בן שושן | ז' אייר תשע"ג
36 דק'
נפש החיים
תורה ומצוות
שער ד פרקים כט - לד
הרב אליהו ברין | ז' אב תשפ"ד

נפש החיים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

עניינו של יום
הלכות מנגל
רבני כושרות
רבנים שונים | אייר תשע"ג
39 דק'
איך מחנכים, משמעת ואהבה
איך ללמד את הילד את מה שיש בו?
אזכרה לילד יהונתן אלימלך לוין ז"ל
הרב משה אליה | כט טבת תשע"ט
עניינו של יום
הלכות מנגל
רבני כושרות
רבנים שונים | אייר תשע"ג
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
המתרחץ בים או בבריכה אינו צריך לחבוש כיפה על ראשו
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
כניסה לבריכה בשבת
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
מותר לרחוץ במים שהוחמו מהשמש, וכן במעיינות חמי טבריה
הרב שי טחן | אב תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב אורי שרקי
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרב משה אליה
הרב מרדכי הוכמן
הרב אליהו ברין
הרב חנן פורת ז"ל

39 דק'
חולין
חולין דף צ"ה
הרב אלי סטפנסקי | כ' אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אחר רחיצה בבריכה או בים רשאי לנגב את גופו במגבת
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
כניסה לבריכה בשבת
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רחיצה בחמים ביו"ט
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
מותר לרחוץ במים שהוחמו מהשמש, וכן במעיינות חמי טבריה
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
המתרחץ בים או בבריכה אינו צריך לחבוש כיפה על ראשו
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
המתענג לשבת תחת השמש רשאי לעשות כן
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
גם בני אשכנז רשאים להיכנס לבריכה אם לא יכניסו את שערות ראשם למים
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
מותר להשתזף בשמש בשבת ואין לחשוש משום איסור צביעת הגוף
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בריכה וים שיש בהם שעות נפרדות לגברים ונשים, יזהרו בעת שמתחלפים
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בריכה פרטית שהוחמו בה מים בשבת אסורה ברחיצה
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אסור להיכנס לסאונה בשבת, בין סאונה יבשה ובין רטובה
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אשה רשאה לברך מול אשה שלבושה רק בבגד ים ושאר גופה מגולה
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
36 דק'
חולין
חולין דף צ"ד
הרב אלי סטפנסקי | י"ט אב תשפ"ו
28 דק'
חולין
חולין דף צ"ג
הרב אלי סטפנסקי | י"ח אב תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il