נקדש את שמך כשם שמקדישים | הרב אליהו ברין | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי יום ד' כ"ב מנחם אב ה'תשפ"ו

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
ספרי אמונה וחסידות
נפש החיים

קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

לחץ להקדשת שיעור זה

6 דק' קריאה • 41 דק' צפיה

אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פרק י"א

וזהו הטעם שהמלאכים המקדישים בשמי מרום ממתינים מלשלש קדושתם עד אחר שאנו משלשים קדושה למטה (כנ"ל פ"ו בהגה"ה) אף שקדושתם למעלה מקדושתנו. לא שהם חולקים כבוד לישראל אלא שאין בכחם ויכולתם כלל מצד עצמם לפתוח פיהם להקדיש ליוצרם. עד עליית קול קדושת ישראל אליהם מלמטה. כי ענין אמירת הקדושה הוא העלאת העולמות והתקשרותם כל עולם בעולם שמעליו להוסיף קדושתם וצחצוח אורם. ועיין בהיכלות דפקודי בהיכלא תנינא רמ"ז סוף ע"ב בענין קדושת המלאכים הבא מכח אמירת קדושתינו ז"ל ואלין דימינא אמרי שירתא וסלקי רעותא לעילא ואמרי קדוש. ואילן דשמאלא אמרי שירתא וסלקי רעותא לעילא ואמרי ברוך כו'. ומתחבראן בקדושה בכל אינון דידעי לקדשא למאריהון ביחודא כו'. וכלהו כלילן אלין באלין ביחודא חדא ומתקשראן דא בדא. עד דכלהו אתעבידו קשורא חדא ורוחא חד ומתקשרן באינון דלעילא למהוי כלא חד לאתכללא דא בדא. ועיין בפע"ח בכל פ"ג משער חזרת העמידה מבואר שם כוונת ענין אמירת הקדושה שהוא העלאת והתקשרות עולמות עליונים להוסיף בהם עי"ז תוספת קדושה ואור (ואולי מזה יצא מנהגן של ישראל שנוהגים להעלות עצמן בעת אמירת הקדושה). וזה אין בכח שום מלאך ושרף לעשותו בעצמו תחלה כנ"ל. לזאת לא יפתח פיו עד עלית הבל פיהם של קדושת ישראל קבוצי מטה ואלו היו כל ישראל מסוף העולם ועד סופו שותקים ח"ו מלומר קדושה. ממילא בהכרח היו גם המה נשתקים מלהקדיש קדושתם. ועיין בזוהר בלק (ח"ג קצ, ב) וזש"ה (יחזקאל א') בעמדם תרפינה כנפיהם ר"ל כשישראל למטה עומדים שותק' ממילא תרפינה כנפיהם של המוני מעלה כי ענין אמירת קדושתם הוא גם בכנפיהם. וכמאמרם ז"ל בחגיגה (דף יג:) כתוב א' אומר וכו' הי מנייהו אמעטו אר"ח א"ר אותן שאומרות בהן שירה כו' ועיין ז"ח (בראשית י"ג ריש ע"ב) קול המולה כו' אלא ששם פי' כנפיהם לשון כנופיא:

ולזאת המון צבאות מעלה כתות כתות יש אחת אומרת קדוש והם השרפים כמ"ש בהיכלות דבראשית ופקודי בהיכלא תניינא שם מ"ב א' ושם רמ"ז סוף ע"א וכמ"ש (ישעיה, ו) שרפים עומדים ממעל לו וגו' וקרא זה אל זה ואמר קדוש גו'. והשנית לעומתם משבחים ואומרים ברוך. והם האופנים וחיות כמשרז"ל ר"פ ג"ה והאיכא ברוך ברוך אופנים הוא דאמרי לי' וכמו שסדרו אנשי כנה"ג בקדושת יוצר שכל כת מקדשת כפי מקורה ושרשה בהעולמות אבל ישראל קבוצי מטה אומרים שניהם קדוש וברוך להיותם כוללים כל המקורות והשרשים יחד: וזהו ג"כ ענין אמירת פרק שירה שאמרו ז"ל כל האומר פרק שירה בכל יום כו' שע"י אמירת האדם אותו שהוא כולל כל הכחות כולם הוא נותן כח להמלאכים והשרים של כל אלו הבריות שיאמרו אלו השירות ועי"ז הם מושכים חיותם ושפעם להשפיע בכל התחתונים. וע' בזה בלק"ת בטע"מ פ' ואתחנן:

פרק י"ב

ומה שהנר"ן של האדם אין ביכולתם לקשר העולמות עד רדתם למטה בגוף האדם כנ"ל. כי לתקן עולם העשיה הוצרכו בהכרח להתלבש בגוף בעולם המעשה וכן מצינו כמה מקראות המדברי' באלו הג' בחי' הנ"ל: בענין התעוררו' שלמעל' ע"י בחי' המעשה אמר דוד המע"ה היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ולפי פשוטו היה ראוי לומר המבין כל מעשיהם ואמר אל כל מעשיהם ר"ל הנוגע למעשיהם והיינו שהוא היוצרם ית"ש היודע ומבין עד היכן מעשיהם מגיעים ונוגעים בתיקוני העולמות או להיפך ח"ו. וכן קהלת אמר כי את כל מעשה האלקים יביא במשפט על כל נעלם גו'. ולא אמר כי האלקים יביא במשפט את כל מעשה וגו'. והיינו כי אלקים פי' בעל הכחות כולם ובעת עמוד האדם למשפט לפניו ית"ש לא ידונו את המעשה לבדה כפי שהיא. אך יחשבו גם כל מה שגרם וסיבב ע"י מעשיו אם טוב ואם רע בכל הכוחות והעולמות זהו אמרו מעשה האלקים:

ואמר כי את כל מעשה. ולא כי על כל מעשה הענין כמ"ש (איוב, לד) כי פועל אדם ישלם לו והוא כמו שנתבאר למעלה (בפ"ו בהג"ה) שמעת שעולה על טוהר מחשבת האדם לעשות מצוה תיכף נעשה רשומו למעלה בשרשו העליון לבנות ולנטוע כמה עולמות וכחות עליונים. כמ"ש (ישעיהו, נא) ואשים דברי בפיך וגו' לנטוע שמים גו' וכמאמרם ז"ל א"ת בניך אלא בוניך כמש"ל. וממילא מתעורר וממשיך גם עליו אור מקיף מהקדושה העליונה. והוא המסייעו לגומרה. ואחר גומרו המצוה. הקדושה והאור מסתלק לשרשו. וזהו ענין שכר העה"ב שהוא מעשי ידי האדם עצמו שאחר פרידת נפשו מהגוף הוא העולה להתעדן ולהשביע נפשו בצחצחות האורות והכחות והעולמות הקדושים שנתוספו ונתרבו ממעש' הטובים וזשרז"ל כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב. ולא אמרו בעה"ב שמשמעו הי' שהעה"ב הוא מוכן מעת הבריאה ענין ודבר לעצמו ואם יצדק האדם יתנו לו בשכרו חלק ממנו. אבל האמת שהעה"ב הוא הוא מעשה ידי האדם עצמו שהרחיב והוסיף והתקין חלק לעצמו במעשיו לכ"א שכל ישראל יש להם לכל א' חלק הקדושה והאורות והצחצחות שהתקין והוסיף לעה"ב ממעשיו הטובים.

הגהה: אמנם מרובה מדה טובה כו' בהפרש ויתרון רב כי הצחצחות ותוספ' קדושה שנתוספו ממעשיו הטובים הם נצחים וקיימים לעולם ונפשו מתעדן בהם תענוג נצחי. אבל הכוחות הטומאה והמזיקין שנבראו ונתרבו מחטאיו. אחר קיבול כל העונש הנקצב לו. הם מתים וכלים מאליהם כי עצמות חיותן הוא רק מפגם החטא וההריסה שגרם בכוחות והעולמות הקדושים. שמזה נמשך להם שפע חיות ונצוצי אור מועט דרך צנורות ארחות עקלקלות כענין אמלאה החרבה (יחזקאל כו, ב) וכיון שקיבל דינו על ידיהם חיל בלע ויקיאנו (איוב כ, טו) ונפסק חיותם ממילא וכלים מאליהם. וזהו הענין שהגיהנם נקרא עלוקה (משלי ל, טו) שהעלוקה מוצצה הדמים הרעים ומזה היא מתה תיכף כן הוא ענין הגיהנם כנ"ל:

וכן עונש הגיהנם ענינו גם כן שהחטא עצמו הוא עונשו. כמ"ש (משלי, ה) עונותיו ילכדונו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך. תיסרך רעתך גו' (ירמיהו, ב) כמו שנתבאר שכאשר האדם עושה אחת ממצו' ה' אשר לא תעשנ' הפגם והחורבן נרשם ח"ו תיכף למעלה בשרשו ולעומת זה אמלאה החריבה הוא מקים ומגביר כחות וחיילי הטומאה והקליפות. הרחמן ית"ש יצילנו. ומשם ממשיך גם על עצמו רוח הטומאה שמלפפתו בעת עשיי' העון ואחר עשותו הרוח טומאה מסתלק למקומו והוא בחייו בגיהנם ממש המקיפו בעת עשיית החטא רק שאינו מרגיש עדיין עד אחר פטירתו שנלכד אז ברשת אשר הכין הן כחות הטומאה והמזיקין שנבראו ממעשיו וזשרז"ל רשעים מעמיקים להם גיהנם ר"ל שהן עצמם המעמיקים לעצמם הגיהנ' ומרחיבין אותו ומבעירין אותו בחטאי' וכמ"ש (ישעיהו, ה) הן כלכם קודחי אש גו' לכו באור אשכם ובזקות בערתם מידי היתה זאת לכם וגו'. לכן כשתפסו אנשי כנה"ג להיצה"ר נכבה אז גם הגיה' מעצמו כמ"ש בזוהר תרומה (ח"ב קט, ב) ריש ע"ב כגוונא דחייביא מתחממן בנורא דיצה"ר כו' בכל חמומא וחמומא כו' הכי אתוקד נורא דגיהנם זמנא חדא לא אשתכח יצה"ר בעלמא כו' וכל ההוא זמנא כבה נורא דגיהנם ולא אתוקד כלל. אהדר יצה"ר לאתריה שארו חייבי עלמא לאתחממא ביה שארי נורא דגיהנם לאתוקדא דהא גיהנם לא אתוקד אלא בחמימו דתוקפא דיצר הרע דחייביא. זש"ה כי פועל אדם ישלם לו שהפעולה עצמה הטובה היא אם רעה ח"ו היא היא עצמה התשלומין שלו כנ"ל ועיין זוהר קרח (ח"ג קעז, א). וז"ש באבות ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה ז"ש כי את כל מעשה וגו' ר"ל המעשה עצמה העומדת ונרשמת כמות שהיא כמש"ל:

ולכן ארז"ל בב"ק (דף נ.) כל האומר הקב"ה וותרן הוא יותרו חייו כו'. וכ"ה בירושלמי פ"ה (פ"ה ה"א) דשקלים ובב"ר פס"ז ובתנחומא פ' תשא ובש"ט תהלים ולכאורה יפלא הלא אפי' אדם איש חסד מתנהג במדת ותרנות אמנם הוא כמש"ל שאינו ע"ד העונש ונקימה ח"ו. רק חטאים תרדף רעה (משלי יג, כא) שהחטא עצמו הוא עונשו כי מעת הבריאה קבע הוא ית"ש כל סדרי הנהגת העולמות שיהיו תלוים כפי התעוררות מעשה האדם הטובים ואם רעים ח"ו. שכל מעשיו ועניניו נרשמים מאליהם כל א' במקורו ושרשו והוא מוכרח לקבל דינו ע"י אותן כחות הטומאה שהגביר במעשיו. כפי ערך וענין הפגם ובזה ממילא יתוקן הפגם של העולמות ושל נפשו או ע"י כח התשובה שמגעת עד שורשה העליון עולם התשובה עלמא דחירו ונהירו דכלא ומשם מתאצל ונשפע תוספת קדושה עליונה ואור מבהיק להתם ולכלות כל טומאה ולתקן העולמות כמקדם וביתרון אור חדש מעולם התשובה המופיע עליהם לזאת אין שייך ותרנות בזה וז"ש באבות וכל מעשיך בספר נכתבים (משנה, אבות ב, א). היינו שמעצמן נכתבים ונרשמים למעלה:

נפש החיים

הרב אליהו ברין

ראש כולל הלכה בישיבה הגבוהה בית אל.

41 דק'
למהלך האידאות בישראל
תוצאותיה הגרועות של התעלות האלילית
ז אדר א תשע"ו
40 דק'
אורות התורה – הרב אליהו ברין
גדלות שלמות התורה, ענוות הלומדים
אורות התורה פרק י"א, סעיף ג'-ה' (שיעור 20)
ח' אייר התשע"ג
42 דק'
אורות ישראל – הרב אליהו ברין
אהבת ישראל מתוך אור השכינה
אורות ישראל (שיעור 4)
כח' חשון התשע"ג
41 דק'
אורות התורה – הרב אליהו ברין
תורתן משמרתן
אורות התורה פרק ו', פסקאות ד'-ה' (שיעור 7)
כ"ב כסליו תשע"ג

נפש החיים

38 דק'
נפש החיים
מעלת התפילה
נפש החיים שער ב' פרקים ט'-י"א (חלק 14)
הרב חיים בן שושן | י"א תמוז תשע"ג
42 דק'
נפש החיים
לימוד תורה לשמה
שער ד פרק ז
הרב אליהו ברין | א תמוז תשפד
39 דק'
נפש החיים
חשיבותן העצומה של תיבות התפילה
נפש החיים שער ב' (חלק 16)
הרב חיים בן שושן | כ"ה תמוז תשע"ג
36 דק'
נפש החיים
גדולת הקב"ה אינה ניתנת לתפיסה ותיאור
נפש החיים שער ב' (חלק 11)
הרב חיים בן שושן | י"ט סיון תשע"ג

נפש החיים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
דיני כשרות
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
ספר תהילים
תהלים לשעת צרה
רבנים שונים

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
כניסה לבריכה בשבת
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אחר רחיצה בבריכה או בים רשאי לנגב את גופו במגבת
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
גם בני אשכנז רשאים להיכנס לבריכה אם לא יכניסו את שערות ראשם למים
הרב שי טחן | אב תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב חגי לונדין
הרה"ג דוב ליאור
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב חנן פורת ז"ל
הרב מרדכי גרינברג
הרב שלמה שושן
הרב משה ברלינר
הרב משה אליה

39 דק'
חולין
חולין דף צ"ה
הרב אלי סטפנסקי | כ' אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אחר רחיצה בבריכה או בים רשאי לנגב את גופו במגבת
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
כניסה לבריכה בשבת
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רחיצה בחמים ביו"ט
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
מותר לרחוץ במים שהוחמו מהשמש, וכן במעיינות חמי טבריה
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
המתרחץ בים או בבריכה אינו צריך לחבוש כיפה על ראשו
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
המתענג לשבת תחת השמש רשאי לעשות כן
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
גם בני אשכנז רשאים להיכנס לבריכה אם לא יכניסו את שערות ראשם למים
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
מותר להשתזף בשמש בשבת ואין לחשוש משום איסור צביעת הגוף
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בריכה וים שיש בהם שעות נפרדות לגברים ונשים, יזהרו בעת שמתחלפים
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בריכה פרטית שהוחמו בה מים בשבת אסורה ברחיצה
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אסור להיכנס לסאונה בשבת, בין סאונה יבשה ובין רטובה
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אשה רשאה לברך מול אשה שלבושה רק בבגד ים ושאר גופה מגולה
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
הרב שי טחן | אב תשפ"ו
36 דק'
חולין
חולין דף צ"ד
הרב אלי סטפנסקי | י"ט אב תשפ"ו
28 דק'
חולין
חולין דף צ"ג
הרב אלי סטפנסקי | י"ח אב תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il