ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
אולם מלמדת התורה שכאשר יסוד החיים איתן, הייסורים, למרות כל הצער והסבל, אינם שוברים את החיים אלא לבסוף מעצימים אותם. כאשר עוצמת החיים חלשה, התגובה היא לפרוש מהחיים ולהתמעט. אבל כאשר עוצמת החיים חזקה ומולידה אמונה שהטוב ינצח את הרשע, התגובה היא לפרות ולרבות.
ההבטחה ליעקב אבינו
גם יעקב אבינו דאג מאוד לפני ירידתו למצרים שמא זרעו יאבד בגויים, בין אם בדרך של השמדה או בדרך של שמד והתבוללות. ועל כן התגלה אליו ה', שנאמר: "ויאמר אלוקים לישראל במראות הלילה... אל תירא מרדה מצרימה, כי לגוי גדול אשימך שם! אנוכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלֹה" (בראשית מו, ב-ד). וכך גם למדנו על מגמתה של גלות מצרים, שממנה יצאנו ברכוש גדול, שהמשפחה שמנתה שבעים נפש הפכה להיות גוי גדול בעל רכוש חומרי, פרי עבודתם.
ביאר המהר"ל מפראג (גבורות ה' פרק ג), שהמספר של שישים ריבוא יוצאי צבא הוא המספר הבסיסי לקיומו של עם. ולכן רק לאחר שהגיעו למספר זה הוציא ה' את ישראל ממצרים ונתן להם את התורה.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
731 - תקווה ושמחה בזמן המלחמה
732 - חשיבות הולדת ילדים לאחר הטבח הנורא
733 - אחדות מלאה בדרך לניצחון
טען עוד
כאז כן היום
גם היום נתפלל שמתוך הייסורים והאבל על כל הנרצחים, המתיישבים והחיילים הקדושים שמסרו את נפשם על שמירת העם והארץ נתעצם באמונה ונבין יותר את תפקידנו, וכוחות החיים שבנו יגברו, ורווקים יתחתנו ויותר ילדים ייוולדו, וימשיכו בכך את מורשתם של הקדושים שמסרו נפשם למען העצמת החיים.
כבר היום מדינת ישראל, למרות השואה, היא היחידה מהמדינות המפותחות מבחינה מדעית וכלכלית ששיעור הילודה בה גבוה, כשלושה ילדים לאישה יהודייה. בשאר המדינות המפותחות שיעור הילודה פחות משני ילדים בממוצע. מספר הילדים הגבוה אינו רק בגלל האוכלוסייה החרדית והדתית, אלא בכל האוכלוסיות שיעור הילודה גבוה באופן משמעותי לעומת מקביליהן בארצות המפותחות. כלומר, גם מי שנקראים בארץ "חילונים" הם הרבה יותר מסורתיים מאשר החילונים במדינות המערב, ובהתאמה מתחתנים יותר ויולדים יותר.
לכן התקווה שנזכה להתנחם בעקבות המלחמה בילדים רבים היא תקווה מציאותית, שכן ערכי המשפחה ומצוות פרו ורבו זוכים למעמד מכובד בקרב היהודים, ועל בסיס זה אפשר לקוות לתוספת ברכה. וכדרך שנאמר לגבי החוכמה, שמי שהוא כבר חכם יכול לקבל ברכה לתוספת חוכמה (דניאל ב, כא), ומי שכבר גיבור יכול לקבל ברכה לתוספת גבורה. כך ציבור שכבר רואה בעין יפה משפחה עם ילדים, יכול לזכות לעוד ילדים.
פרו ורבו
מספרה של סופי שולמן 'ישראל - ארץ קטנה, סיפור גדול' מתברר שישראל מובילה בעולם בטיפולי פוריות. מתוך כשישה מיליון בני אדם שנולדו מטיפולי הפריה בעולם, 100 אלף הם ישראלים. כל זה בזכות היחס המיוחד למצוות פרו ורבו, שגורר אחריו השקעה כספית עצומה בעזרה לנשים שמתקשות ללדת.
ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמממנת במסגרת סל הבריאות טיפולי הפריה לנשים עד גיל 45, וגם מי שכבר יש לה ילד אחד זכאית לטיפול כדי ללדת את הילד השני. רוב הביטוחים המשלימים של קופות החולים כוללים גם מימון להפריות לילד השלישי. המדינה השנייה אחרינו במספר הפריות לנפש היא דנמרק, ושם ביטוח הבריאות הציבורי מכסה רק שלושה סבבי הפריות, לילד אחד בלבד ולנשים עד גיל 40. בישראל גם לאחר גיל 45 אפשר לקבל סיוע לטיפולי פוריות בעזרת תרומת ביצית.
אגב, בחו"ל נדיר שבעלי משיכה חד־מינית מולידים ילדים, ואילו בארץ, בהשפעת האמונה והמסורת, גם בעלי משיכה חד־מינית מתאמצים מאוד ומשקיעים הון רב כדי להוליד ילדים.
האם חובה לטבול קומקום חשמלי
מתוך העניינים הגדולים נמשיך לשאלות פרטיות שמגיעות אליי, שבמידה מסוימת מבטאות את האופטימיות והאמונה.
שאלה: קנינו קומקום חשמלי שמיוצר בחו"ל. האם חובה לטבול אותו, כאשר יש חשש שהטבילה תזיק לו? מישהו אמר לנו שכדי למנוע נזק צריך להמתין שלושה ימים אחר הטבילה עד שיתייבש לגמרי. ועדיין אנחנו חוששים שמא הקומקום יינזק מהמים.
תשובה: תחילה נקדים, שהמצווה לטבול כלי אכילה שהיו של נוכרים היא מהתורה (פניני הלכה כשרות לא, 1), ועניינה לקיים בכלי מעין גיור, כדי לרומם את הכלי ממדרגה של כלי שנועד לאכילה סתמית, שהתאווה והחולשות האנושיות מלוות אותה, למדרגה של כלי שנועד להכין מאכלים שעל ידם יוכלו ישראל להתקשר אל ערכי התורה.
אומנם נחלקו הפוסקים האם כלים חשמליים צריכים טבילה.
דעת המחמירים
יש מחמירים וסוברים שגם כלים חשמליים דינם ככל כלי מאכל, שאם נקנו מגוי חובה לטבול אותם במקווה (מנחת יצחק ב, עב; שבט הלוי ב, נז, ג; משנה הלכות ט, קסב; ריש"א קובץ תשובות א, ג).
וכאשר יש חשש שמא יתקלקל ואין סומכים על העצה לייבש את הכלי למשך כמה ימים, אפשר להיפטר מטבילה על ידי נתינת הכלי במתנה לגוי, ולבקש ממנו לקבל את הכלי בהשאלה לזמן בלתי מוגבל, ומכיוון שהכלי שייך לגוי, והישראל אינו רוצה לקנותו לעצמו, אפשר להשתמש בו לזמן לא מוגבל בלא טבילה (ראו פניני הלכה כשרות לא, 10).
בעבר העלו המחמירים הצעה נוספת, לפרק את הכלי ולהרכיבו מחדש, וכך הכלי ייעשה על ידי ישראל ולא יצטרך טבילה. ואם אכן אפשר לפרק את הכלי פירוק יסודי, עד שלא ייחשב יותר כלי - לא יצטרכו לטובלו. אבל הבעיה שכיום כמעט כל הכלים יצוקים ולא ניתנים לפירוק, ולכן הצעה זו כבר לא מעשית. יש לציין שפירוק חוט החשמל המחובר לכלי אינו מועיל, כי הוא חיצוני לכלי.
דעת המקילים שאין צריך לטבול כלי חשמל
מנגד, יש אומרים שכלי חשמל פטורים מטבילה, מפני שדרך הפעלתם על ידי חיבורם לשקע שבקיר כדי לקבל חשמל, וכלל הוא שכל מה שמחובר לקרקע אינו נחשב כלי ואינו מקבל טומאה, ולכן אין צורך להטבילו. ואף אם לעיתים הם מופעלים על ידי סוללות, הולכים אחר רוב תשמישם שהוא במחובר לקרקע. ועוד, שכלי חשמל נחשבים כמכונות. לדוגמה, קומקום הוא מכונה לחימום מים, ומצנם הוא מכונה להצנמת לחם. והמצווה היא לטבול כלי אכילה ולא מכונות (חלקת יעקב יו"ד מא, מג; בית אבי א, קיד; הרב בן ציון אבא שאול; תפילה למשה ה, כה; שיח נחום מט, ה; והרב גנזל תחומין כז). עוד אפשר להוסיף שלא ייתכן שהתורה תצווה להטביל כלי שיכול להתקלקל במים, שכן המצווה נועדה להכשיר את הכלי לשימוש ישראל ולא להרוס אותו.
וכן נראה למעשה שכלי חשמל אינם צריכים טבילה.
מוזיאון השעווה
שאלה: האם מותר לעשות את בובות השעוה שבמוזיאון השעווה? והאם מותר לבקר במוזיאון השעווה?
תשובה: אסור לישראל לעשות את הדמויות שבמוזיאון השעווה, שכן אסור ליהודי לעשות פסל של אדם שלם. אבל לקנותו מגוי מותר, הואיל והאיסור להחזיק פסל בבית הוא רק כאשר יש חשש שמישהו ירצה לסגוד לו.
ואם יהודי עשה את הבובות, יש אומרים שיש להחמיר ולא לבקר במוזיאון כדי שלא לתמוך בעוברי עבירה וליהנות ממעשיהם (אבני ישפה א, קנא). ויש אומרים שמותר לבקר, הואיל ואחר שנעשו אין איסור להחזיקם (עשה לך רב ח"ה קצרות עב). בפועל כיום הבובות מיוצרות על ידי נוכרים בחו"ל.
אומנם לדעת רוב הראשונים אסור ליהודי לבקש מהם לעשות בשבילו בובות אדם, שכן לדעתם איסור שבות חל בכל איסורי התורה כמו בשבת (ראו פניני הלכה שביעית ה, 9). אבל אם היהודי עבר וביקש זאת מגוי, מותר ליהנות ממה שעשה, הואיל ויש ראשונים שסוברים שאין איסור שבות בשאר האיסורים, ונמצא שאין איסור במעשיו.
ייהרגו כולם ואל יסגירו אחד להריגה
שאלה: בעקבות המלחמה והדיונים על מסירות הנפש הנדרשת מהציבור להצלת היחיד, מדוע להלכה אם תבעו מקבוצה של אנשים להסגיר אחד מהם כדי להורגו - ייהרגו כולם ואל ייתנו להם אחד להריגה (תוספתא תרומות ז, כג), וכי לא עדיף שאחד ייהרג ולא רבים?
וכן לעניין גילוי עריות, מדוע אמרו חכמים: "נשים שאמרו להן עובדי כוכבים: תנו אחת מכן ונטמא (באונס), ואם לאו הרי אנו מטמאים את כולכן. יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל" (תרומות ח, יב)?
תשובה: איסור רצח הוא איסור מוחלט שבשום אופן אין להתירו, ולכן גם כדי להציל רבים אסור לעבור על איסור רצח. אומנם אם אחד מהם יתנדב למסור את נפשו כדי להציל את חבריו - קדוש ייאמר לו.
תבעו מנשים להסגיר אחת מהן לאונס
כך גם הדין לגבי איסור גילוי עריות שדומה לשפיכות דמים, ו"אין דוחים נפש בפני נפש", כלומר אין מקריבים אחת כדי להציל אחרות. וגם כאשר כולן נשואות ואחת פנויה, לא ימסרו את הפנויה (כנסת הגדולה הגהב"י קנז, כח). גם לא ימסרו אישה שחטאה וזנתה כמה פעמים, מפני שאונס יפגע בה יותר. בנוסף לכך, אולי הרהרה תשובה ואזי הפגיעה בה תהיה חמורה בהרבה (רשב"א, כסף משנה יסה"ת ה, ה).
מתוך העיתון ב'שבע'
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כל ההתחלות קשות
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך עושים קידוש?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד אמונה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
