ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
הכתוב מקשר בין אדניה לאבשלום בדרך מיוחדת וז"ל הכתוב:
"וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו: וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם" (מלכים א א' ה-ו).
פעמיים משוה הכתוב בין אדניה לאבשלום.
בפעם הראשונה על ידי ציון העובדה "וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו" שהרי זו אותה לשון בדיוק שהכתוב נקט בתארו את מעשיו של אבשלום בדרכו אל כתר המלוכה: "וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם מֶרְכָּבָה וְסֻסִים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו" (שמואל ב ט"ו א).
בפעם השניה כאשר הכתוב נוקט בביטוי הקשה: "וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם". הרי לכל אחד מהם אמא אחרת? לכן צריך להסביר "וְאֹתוֹ יָלְדָה (חגית) אַחֲרֵי (שמעכה ילדה את) אַבְשָׁלוֹם". מטרת הכתוב בנוקטו סגנון זה היא כנראה להשוות בין שני הבנים של דוד. כך מסביר את העניין המדרש וז"ל:
"וכן הוא אומר ואותו ילדה אחרי אבשלום, וכי אמו של אבשלום ילדה לאדוניהו, והלא זה בן מעכה, וזה בן חגית, אלא מה זה רכב ופרשים למרוד באביו, אף זה עשה כן, מה זה בעל מחלוקת, אף זה כן, מה זה וחמשים איש רצים לפניו, אף זה כן" (מדרש תהלים מזמור ב, ט).
רבי צדוק הכהן מלובלין ב"פרי צדיק" לפרשתנו טוען כי אדניה היה המועמד המושלם וז"ל:
"וזה היה חסרון אדניהו דכתיב ביה "וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ" וחלילה לדוד שלא יוכיחו מדוע ככה עשית, אלא ודאי שלא עשה אדניהו דבר שירע בעיני דוד מימיו שיוכיחו על זה".
אבשלום הפך לסמל לדורות כ"בן סורר ומורה" ובצדק וז"ל המדרש:
"וכן אתה מוצא בדוד ... יצא ממנה אבשלום בן סורר ומורה" (פסיקתא זוטרתא דברים פרשת תצא דף לו עמוד א).
השאלה היא כיצד יתכן שרוב עם ישראל תמך במועמד שכזה מול המלך, שהפך לדורות, הסמל של המלכות האידאלית.
התשובה נמצאת פרק אחד קודם, גם שם נמצא תיאור של אבשלום וז"ל הכתוב:
"וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם: וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ" (שמואל ב, י"ד כה-כו).
גם כאן ההשוואה לאדניה מאוד בולטת. אצל אדניה כתוב "וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד" "וְגַם" כמו אבשלום שעליו נאמר "וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל". אם כך נוכל להשוות גם את הביטויים הבאים "וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ" ל"מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם". כשם שאדניה על פי פירושו של ה"פרי צדיק" היה מושלם, כך גם האח הגדול, היה ללא דופי. שלמות זו שבאה לידי ביטוי גם ביופי חיצוני הופנתה בשלב ראשון כלפי מעלה. אבשלום נוהג בשערו כנזיר כדעת רבי יהודה בתוספתא "ר' יהודה הנשיא אומר אבשלום נזיר עולם היה" (סוטה פרק ג הלכה טז).
שני הבנים המושלמים של דוד סבלו מבעיה שהפילה את שניהם. הגאווה שיסודה בפוטנציאל האדיר וההרגשה של "אלהים לשלטון בחרתנו" משחיתה את היופי הפנימי וגוררת בעקבותיה שחיתות ושפלות. מי שהיה אמור להיות מורה לדורות הפך להיות בן סורר ומורה.
הבה נתפלל כי גם בדורנו, דור ה"רייטינג", נזכה למנהיגים שידעו להפנות את הפוטנציאל שלהם כלפי מעלה ושלא יהיו מעלותיהם חסרונותיהם.
הקשבה בזמן של פילוג
איך ללמוד אמונה?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
אנחנו קודש למענך
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
