ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
קניין המערה הוא תוצאה של מציאת פיתחו של גן עדן, המאפשר את הכמיהה לחזרה למצב של אדם הראשון, לפני החטא. כך מפורש בזוהר חדש: "רַבִּי קִיסְמָא אָמַר, מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, סָמוּךְ לְפֶתַח גַּן עֵדֶן. בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתָה חַוָּה, בָּא אָדָם לְקָבְרָהּ שָׁם. וְשָׁם הֵרִיחַ, מֵרֵיחוֹת גַּן עֵדֶן, בְּאוֹתוֹ הָרֵיחַ שֶׁהָיָה שָׁם" (מהדורת הסולם - רות מאמר כשגירש הקב"ה אדה"ר מגן עדן אות ריד). אם כך, נשאלת השאלה, מדוע לא נבחרה חברון לשמש כבירתה של מדינת היהודים לדורי דורות? התשובה הפשוטה היא שירושלים היא זו שנבחרה, כיוון שהיא המחברת בין שבט יהודה לבין שבטי יוסף, היא המחברת בין רחל ולאה "אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (רות ד, יא), שנרמז גם בפסוק הבא "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג).
כדי לחדד יותר את השאלה, נשתף באירוע שהתרחש בבית דינו של מרן הראי"ה לפני למעלה ממאה שנים. אנשי ירושלים הגישו תביעה בבית הדין של הרב הראשי, הראי"ה קוק זצ"ל, כנגד קהילת חברון שפתחה במסע גיוס כספים עצמאי, ולא כחלק מהגיוס של ה"ועד הכללי", שאסף בעבור כל הישוב היהודי בארץ ישראל. הרב זצ"ל ביקש מהנתבעים להסביר את פשר המעשה. אנשי חברון טענו כמה טענות שנפרטן בקיצור: א. חברון היא הפתח לקניית כל ארץ ישראל שהרי הארץ מקופלת תחתיה (רמוז בשם מכפלה, הכ"ף מתחלפת בקו"ף). ב. האבות גרו בחברון ולא בירושלים ולכן לקהילת חברון יש ותק של 4000 שנה לעומת הותק הקטן בהרבה שיש לקהילת ירושלים, רק 3000 שנה. ג. הפתח של גן עדן הוא בחברון כמבואר בזוהר לעיל, והפתח של גיהינום הוא בירושלים, כמבואר במסכת סוכה "תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי: שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן..., וזו היא פתחה של גיהנם!" (עירובין דף יט ע"א). אם כך, ברור שיש עדיפות לחברון על ירושלים, ואנשי חברון אינם כפופים ל"ועד הכללי" היושב בירושלים.
הראי"ה דחה את טענתם באמצעות המקור הבא בזוהר: "תָּא חֲזֵי (בא וראה), יְרוּשָׁלִַם כָּל אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אִתְכַּפַּל תְּחוֹתָהּ (כל ארץ ישראל מקופלת תחתיה), וְאִיהִי קָיְימָא לְעֵילָא וְתַתָּא (ויש ירושלים של מעלה וירושלים של מטה), כְּגַוְונָא דָא, יְרוּשָׁלִַם לְעֵילָא יְרוּשָׁלִַם לְתַתָּא, אֲחִידָא לְעֵילָא, וְאַחִידָא לְתַתָּא, יְרוּשָׁלִַם לְעֵילָא אֲחִידַת בִּתְרֵין סִטְרִין (ירושלים של מעלה יש לה שתי בחינות של אחדות), לְעֵילָא וְתַתָּא, וּבְגִין כָּךְ, כָּפֶלְתָּא הִיא" (מהדורת הסולם - בראשית פרשת חיי שרה מאמר מערת המכפלה אות קיג).
כדי שהדברים יהיו ברורים, נביא את דברי הרב אשלג זצ"ל, המבארים את הדברים (שם) בתוספת ביאור בסוגריים מרובעים "תא חזי ירושלם וכו': בוא וראה, ירושלים, כל ארץ ישראל מקופלת תחתיה, שהיא סוד המלכות [עירו של דוד], והיא נמצאת למעלה ולמטה [כעיר שחוברה לה יחדיו]. באופן זה: יש ירושלים למעלה שהוא בינה, ויש ירושלים למטה שהיא מלכות, כי נאחזת למעלה ונאחזת למטה. ונמצאת ירושלים של מעלה אחוזה בשני צדדים למעלה ולמטה וירושלים של מטה אחוזה בשני צדדים למעלה ולמטה. וע"כ היא כפולה. פירוש. ירושלים של מעלה היא בינה, וירושלים של מטה היא מלכות. ונודע שבסוד שיתוף מדת הרחמים בדין נכללו זה בזה ...".
הסביר הרב זצ"ל כי עם בניין ירושלים, עברה מערת המכפלה לירושלים. וחיבור של חברון (כשמה כן היא) עלה דרגה לחיבור של ירושלים, המחברת ומאחדת את עם ישראל ומחברת ומאחדת בין ירושלים של מטה וירושלים של מעלה, שהיא שקולה כנגד "כנסת ישראל" (ולכן הגימטרייה שלהן שוות).
חברון לא נפגעה! היא נשארה במעלתה, בנגלה מערת המכפלה היא בחברון, אבל בנסתר היא בירושלים. ארץ ישראל ועם ישראל חד הם.
נזכור כי האחריות לבניין ארץ ישראל יושבת על כתפי מנהיגי כל העם שנבחרו על ידו, ולא על כתפי אנשים פרטיים, גם אם אהבתם לארץ ישראל עזה וחזקה מאוד מאוד וד"ל.
נמשיך ללכת באורו של מורה האורות הראי"ה זצ"ל, הדרך של אהבת חינם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
