בית המדרש
  • מדורים
  • חמדת ימים
  • פרשת שבוע
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • חיי שרה
undefined
3 דק' קריאה
קניין מערת המכפלה, הפותח את פרשתנו, הוא אירוע מכונן בתולדות האומה. בקניית המערה על ידי אברהם, נפתח הפתח לקנייתה של כל ארץ ישראל. התורה נפתחה ב"בראשית" ולא ב"החודש הזה לכם", כדי להדגיש שארץ ישראל שייכת לעם ישראל (רש"י בראשית א, א), ורכישת מערת המכפלה פותחת את הרשימה של המקומות, שאומות העולם אינם יכולים לטעון עליהם, שלנו הם. כך מפורש במדרש: "זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן, מערת המכפלה, ובית המקדש, וקבורתו של יוסף" (בראשית רבה פרשה עט סימן ז).
קניין המערה הוא תוצאה של מציאת פיתחו של גן עדן, המאפשר את הכמיהה לחזרה למצב של אדם הראשון, לפני החטא. כך מפורש בזוהר חדש: "רַבִּי קִיסְמָא אָמַר, מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, סָמוּךְ לְפֶתַח גַּן עֵדֶן. בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתָה חַוָּה, בָּא אָדָם לְקָבְרָהּ שָׁם. וְשָׁם הֵרִיחַ, מֵרֵיחוֹת גַּן עֵדֶן, בְּאוֹתוֹ הָרֵיחַ שֶׁהָיָה שָׁם" (מהדורת הסולם - רות מאמר כשגירש הקב"ה אדה"ר מגן עדן אות ריד). אם כך, נשאלת השאלה, מדוע לא נבחרה חברון לשמש כבירתה של מדינת היהודים לדורי דורות? התשובה הפשוטה היא שירושלים היא זו שנבחרה, כיוון שהיא המחברת בין שבט יהודה לבין שבטי יוסף, היא המחברת בין רחל ולאה "אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (רות ד, יא), שנרמז גם בפסוק הבא "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג).
כדי לחדד יותר את השאלה, נשתף באירוע שהתרחש בבית דינו של מרן הראי"ה לפני למעלה ממאה שנים. אנשי ירושלים הגישו תביעה בבית הדין של הרב הראשי, הראי"ה קוק זצ"ל, כנגד קהילת חברון שפתחה במסע גיוס כספים עצמאי, ולא כחלק מהגיוס של ה"ועד הכללי", שאסף בעבור כל הישוב היהודי בארץ ישראל. הרב זצ"ל ביקש מהנתבעים להסביר את פשר המעשה. אנשי חברון טענו כמה טענות שנפרטן בקיצור: א. חברון היא הפתח לקניית כל ארץ ישראל שהרי הארץ מקופלת תחתיה (רמוז בשם מכפלה, הכ"ף מתחלפת בקו"ף). ב. האבות גרו בחברון ולא בירושלים ולכן לקהילת חברון יש ותק של 4000 שנה לעומת הותק הקטן בהרבה שיש לקהילת ירושלים, רק 3000 שנה. ג. הפתח של גן עדן הוא בחברון כמבואר בזוהר לעיל, והפתח של גיהינום הוא בירושלים, כמבואר במסכת סוכה "תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי: שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן..., וזו היא פתחה של גיהנם!" (עירובין דף יט ע"א). אם כך, ברור שיש עדיפות לחברון על ירושלים, ואנשי חברון אינם כפופים ל"ועד הכללי" היושב בירושלים.
הראי"ה דחה את טענתם באמצעות המקור הבא בזוהר: "תָּא חֲזֵי (בא וראה), יְרוּשָׁלִַם כָּל אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אִתְכַּפַּל תְּחוֹתָהּ (כל ארץ ישראל מקופלת תחתיה), וְאִיהִי קָיְימָא לְעֵילָא וְתַתָּא (ויש ירושלים של מעלה וירושלים של מטה), כְּגַוְונָא דָא, יְרוּשָׁלִַם לְעֵילָא יְרוּשָׁלִַם לְתַתָּא, אֲחִידָא לְעֵילָא, וְאַחִידָא לְתַתָּא, יְרוּשָׁלִַם לְעֵילָא אֲחִידַת בִּתְרֵין סִטְרִין (ירושלים של מעלה יש לה שתי בחינות של אחדות), לְעֵילָא וְתַתָּא, וּבְגִין כָּךְ, כָּפֶלְתָּא הִיא" (מהדורת הסולם - בראשית פרשת חיי שרה מאמר מערת המכפלה אות קיג).
כדי שהדברים יהיו ברורים, נביא את דברי הרב אשלג זצ"ל, המבארים את הדברים (שם) בתוספת ביאור בסוגריים מרובעים "תא חזי ירושלם וכו': בוא וראה, ירושלים, כל ארץ ישראל מקופלת תחתיה, שהיא סוד המלכות [עירו של דוד], והיא נמצאת למעלה ולמטה [כעיר שחוברה לה יחדיו]. באופן זה: יש ירושלים למעלה שהוא בינה, ויש ירושלים למטה שהיא מלכות, כי נאחזת למעלה ונאחזת למטה. ונמצאת ירושלים של מעלה אחוזה בשני צדדים למעלה ולמטה וירושלים של מטה אחוזה בשני צדדים למעלה ולמטה. וע"כ היא כפולה. פירוש. ירושלים של מעלה היא בינה, וירושלים של מטה היא מלכות. ונודע שבסוד שיתוף מדת הרחמים בדין נכללו זה בזה ...".
הסביר הרב זצ"ל כי עם בניין ירושלים, עברה מערת המכפלה לירושלים. וחיבור של חברון (כשמה כן היא) עלה דרגה לחיבור של ירושלים, המחברת ומאחדת את עם ישראל ומחברת ומאחדת בין ירושלים של מטה וירושלים של מעלה, שהיא שקולה כנגד "כנסת ישראל" (ולכן הגימטרייה שלהן שוות).
חברון לא נפגעה! היא נשארה במעלתה, בנגלה מערת המכפלה היא בחברון, אבל בנסתר היא בירושלים. ארץ ישראל ועם ישראל חד הם.
נזכור כי האחריות לבניין ארץ ישראל יושבת על כתפי מנהיגי כל העם שנבחרו על ידו, ולא על כתפי אנשים פרטיים, גם אם אהבתם לארץ ישראל עזה וחזקה מאוד מאוד וד"ל.
נמשיך ללכת באורו של מורה האורות הראי"ה זצ"ל, הדרך של אהבת חינם.




סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il