בִּגְדֵי מַלְכוּת | הרב משה ליב הכהן הלברשטט | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
מגילת אסתר

קטגוריה משנית

4 דק' קריאה

"וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת מָרְדֳּכָי וַיַּרְכִּיבֵהוּ בִּרְחוֹב הָעִיר וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (אסתר ו, יא)
מַדּוּעַ בָּאָה הַיְּשׁוּעָה בְּאֹפֶן מוּזָר שֶׁכָּזֶה?
"וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכָל אֹהֲבָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ, וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו" (אסתר ו, יג). תְּחִלַּת הַנְּפִילָה שֶׁל הַמָּן, תְּחִלַּת הַיְּשׁוּעָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, בָּאָה בְּאֹפֶן שֶׁמָּרְדְּכַי הַיְּהוּדִי מֻלְבָּשׁ בְּבִגְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מֻרְכָּב עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר, כַּאֲשֶׁר הַשַּׂר הַבָּכִיר הָמָן קוֹרֵא לְפָנָיו, "כָּכָה יֵעָשֶׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ". מַדּוּעַ בָּאָה הַיְּשׁוּעָה בְּאֹפֶן מוּזָר וְיוֹצֵא דֹּפֶן שֶׁכָּזֶה? אֵיזֶה מֶלֶךְ בַּהִיסְטוֹרְיָה הִסְכִּים אֵי פַּעַם שֶׁיַּלְבִּישׁוּ אֶת אֶחָד הָאֶזְרָחִים בִּבְגָדָיו, בִּגְדֵי הַמֶּלֶךְ? אֶזְרָח שֶׁהָיָה נִרְאֶה בָּרְחוֹב בְּבִגְדֵי מַלְכוּת, הָיָה מוּאֲשָׁם מִיָּד בִּמְרִידָה בַּמַּלְכוּת, וּמוּצָא לַהוֹרֵג!!! מַדּוּעַ לֹא הָיָה דַּי בְּכָךְ שֶׁהַגְּזֵרָה תִּתְבַּטֵּל בְּאֹפֶן טִבְעִי וְנוֹרְמָלִי?
גִּלּוּי הַהֶסְתֵּר
הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? (בראשית ג, יא) הֲמִן הָעֵץ, אֶסְתֵּר מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? (דברים לא, יח) וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר, מָרְדְּכַי מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב (שמות ל, כג) מָר דְּרוֹר וּמִתְרַגֵּמִינָן מֵירָא דַכְיָא (חולין קלט:).
עֶצֶם הַשֵּׁם שֶׁל "מְגִלַּת אֶסְתֵּר" רוֹמֵז עַל עִקַּר עִנְיַן הַמְּגִלָּה, וְהוּא מִלְּשׁוֹן "גִּלּוּי הַהֶסְתֵּר", דָּבָר זֶה נִרְמָז בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא שֶׁ"אֶסְתֵּר" הוּא מִלְּשׁוֹן "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר", שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ הוּא הֶסְתֵּר פָּנִים, וְעִנְיַן "מְגִלַּת אֶסְתֵּר" הוּא לְגַלּוֹת אֶת הַהֶסְתֵּר.
הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָאֵרוּעִים
בִּכְדֵי לְהָבִין אֶת הַדְּבָרִים יֵשׁ לְהַקְדִּים וּלְהָבִיא אֶת דִּבְרֵי הָאַלְטֶער מִקֶלֶם הַשּׁוֹפְכִים אוֹר עַל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָאֵרוּעִים. הַדְּבָרִים נִכְתְּבוּ עַל יְדֵי הָרַב דֶסְלֶר זצ"ל, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שָׁמַעְתִּי מאאמו"ר זצ"ל בְּשֵׁם אַדְמוֹ"ר אוֹר עוֹלָם גְּאוֹן חָכְמַת כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ הגרש"ז זצ"ל – מְגִלַּת אֶסְתֵּר הִיא רְשִׁימַת מַעֲשִׂים שֶׁל תֵּשַׁע שָׁנִים, מִשְּׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַד שְׁנַת י"ב. אָנוּ, וְגַם גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, לֹא הָיִינוּ מַבְחִינִים בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁהַכֹּל עִנְיָן אֶחָד, וְרַק מָרְדְּכַי, וּבְצֵרוּף רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בַּמַּדְרֵגָה שֶׁלּוֹ, יָדַע כִּי הַכֹּל עִנְיָן אֶחָד. לַמִּשְׁתֶּה שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָסַר לָהֶם מָרְדְּכַי לָלֶכֶת, כִּמְפֹרָשׁ בְּמִדְרָשׁ מְגִלַּת אֶסְתֵּר (קושטא רע"ט) "וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה... אָמַר לָהֶם אַל תֵּלְכוּ.. כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לַשָּׂטָן פִּתְחוֹן פֶּה עֲלֵיכֶם, וְלֹא הִקְשִׁיבוּ לוֹ. (ועיין מגילה י"ב) וְהָיוּ הַרְבֵּה טוֹעֲנִים נֶגְדּוֹ: - הֲרֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ הוּא, כִּי מֶלֶךְ טִפֵּשׁ כַּאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יַהֲרֹג חַס וְשָׁלוֹם אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, בִּרְאֹתוֹ שֶׁכָּל הָעַמִּים בָּאוּ לְיוֹם שִׂמְחָתוֹ, חַג ג' שָׁנִים לְמַלְכוּתוֹ, וּמִיִּשְׂרָאֵל לֹא יָבֹא אַף אֶחָד, וְעַל כֵּן לֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלוֹ, וְהָלְכוּ. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא קָרָה לָהֶם אַחַר כָּךְ דָּבָר רַע. - אַחַר ט' שָׁנִים, בִּשְׁנַת י"ב לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, כְּשֶׁנִּתְגַּדֵּל הָמָן, וְצִוָּה שֶׁהַכֹּל יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, - וּמְפֹרָשׁ בְּחֲזַ"ל (סנהדרין סא: לפי ההלכה, כרבא) שֶׁלֹּא הָיָה בְּכַאן שׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא חֲשַׁשׁ רָחוֹק שֶׁל מַרְאִית עַיִן בְּעַלְמָא, - וּמָרְדְּכַי לֹא הִשְׁתַּחֲוָה, הָיוּ הַרְבֵּה מִיִּשְׂרָאֵל צוֹעֲקִים שֶׁמַּעֲמִיד בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל מִשּׁוּם חֲסִידוּת פְּרָטִית יְתֵרָה, כִּמְפֹרָשׁ בְּאַגָּדַת אֶסְתֵּר (פ' ג' אוֹת ב') "אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל, תְּהֵא יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה מִפִּילֵנוּ בַּחֶרֶב שֶׁל זֶה הָרָשָׁע. אָמַר לָהֶם, אִם כֵּן אֶשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה? וְלֹא קִבֵּל עָלָיו". וְאַחַר זֶה קָרָה מַמָּשׁ כְּכָל אֲשֶׁר פָּחֲדוּ הַחוֹלְקִים עַל מָרְדְּכַי מִקֹּדֶם, הָיִינוּ שֶׁיָצְתָהּ גְּזֵרַת הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים. אִלּוּ הָיִינוּ שָׁם, מָה הָיִינוּ אוֹמְרִים אֲנַחְנוּ? מָה גָּרְמָה לִגְזֵרָה? הַאִם מָה שֶׁהֵקֵל מָרְדְּכַי בְּעִנְיַן כְּלַל יִשְׂרָאֵל, אוֹ מָה שֶׁתֵּשַׁע שָׁנִים מִקֹּדֶם הָיוּ מִי שֶׁהֵקֵלּוּ בְּאִסּוּר חֲכָמִים, שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִסְּעוּדַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּשְׁבִיל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל? בְּוַדַּאי הָיִינוּ אוֹמְרִים, שֶׁנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁמַּעֲשֶׂה מָרְדְּכַי גָּרַם שֶׁכָּעַס הָמָן וְגָזַר אֶת הַשְׁמָדַת כָּל הַיְּהוּדִים, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ אֶת הַחוּשׁ? אֲבָל הָאֱמֶת לֹא הָיְתָה כֵּן, אֶלָּא שֶׁזֶּה שֶׁהָיָה נִרְאֶה כְּחוּשׁ, לֹא הָיָה אֶלָּא דִּמְיוֹן מֵהִרְהוּרֵי הַשָּׂטָן, וּבֶאֱמֶת הָעֲבֵרָה שֶׁל תֵּשַׁע שָׁנִים מִקֹּדֶם הִיא שֶׁגָּרְמָה... אֲבָל הַיֵּצֶר הָרַע רָקַד לִפְנֵיהֶם בְּטַעֲנַת "חוּשׁ" וְהִטְעָה אוֹתָם, וְעַל כֵּן גָּבְרָה מִדַּת הַדִּין וְיָצְתָהּ הַגְּזֵרָה. אָמְנָם אַחַר כָּךְ שָׁבוּ מִמַּחְשַׁבְתָּם וְהוֹדוּ עַל הָאֱמֶת, וְתַחַת אֲשֶׁר הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּדַעְתָּם הָרָעָה, וּלְהִתְנַקֵּם מִמָּרְדְּכַי שֶׁחֲשָׁבוּהוּ מִקֹּדֶם לְבוֹגֵד בְּעַמּוֹ, תַּחַת זֹאת בָּאוּ כֻּלָּם לְקוֹל קְרִיאָתוֹ, וְאַף שֶׁגַּם אֶסְתֵּר, שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהִיא קְרוֹבָתוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי, הֶרְאֲתָה הִתְקָרְבוּת לְהָמָן הַצּוֹרֵר, בְּקָרְאָהּ אוֹתוֹ ב' פְּעָמִים לְמִשְׁתֶּה בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁל צָרַת כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה בָּזֶה חִזּוּק לְטַעֲנוֹת הַשָּׂטָן שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ עוֹד אֶל דִּבְרֵי מָרְדְּכַי, אֲבָל הֵם, כְּשֶׁשָּׁבוּ תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לֹא שָׁמְעוּ עוֹד לַיֵצֶר הָרַע, וְהִצְטָרְפוּ עִם מָרְדְּכַי בְּתַעֲנִית וְצוֹם, וּתְשׁוּבָה עַל חֶטְאָם שֶׁחָטְאוּ עַל פִּי הַחוּשׁ הַמְּדֻמֶּה - אָז נִהְיֶה הַנֵּס וְאָז נִצוֹלוּ (מכתב מאליהו חלק א, עמ' 76).
דַּרְכּוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי הִיא דֶּרֶךְ הָאֱמֶת
"אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" ר' יוּדָן ור' לֵוִי בְּשֵׁם ר' יוֹחָנָן, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְגִלָּה זוֹ לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לַמֶּלֶךְ סְתָם, מְשַׁמֵּשׁ קוֹדֶשׁ וְחוֹל (אסתר רבה ג, י).
"בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" (אסתר ו, א), אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם נָדְדָה שְׁנַת מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם (מגילה טו:).
יְשׁוּעַת עַם יִשְׂרָאֵל מַתְחִילָה דַּוְקָא בְּאֹפֶן זֶה שֶׁמָּרְדְּכַי הַיְּהוּדִי מֻלְבָּשׁ בְּבִגְדֵי מַלְכוּת, מֻרְכָּב עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר, כַּאֲשֶׁר הָמָן קוֹרֵא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ, כְּדֵי לְגַלּוֹת לָנוּ אֶת הַהֶסְתֵּר. הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם מְגַלְגֵּל אֶת הַדְּבָרִים כָּךְ שֶׁמָּרְדְּכַי יֻלְבַּשׁ בְּבִגְדֵי מַלְכוּת, כְּדֵי לְגַלּוֹת לְכֻלָּם, שֶׁהַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם חָפֵץ בִּיקָרוֹ, מַסְכִּים עִם דַּרְכּוֹ, וְכָךְ הוּא מֻרְכָּב בְּרֹב כָּבוֹד וְהָדָר עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר, בְּפִרְסוּם גָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ, שֶׁבַּוִּכּוּחַ הַצִּבּוּרִי הָעַז בֵּין מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי לְמִתְנַגְּדָיו, וִכּוּחַ הַנִּטָּשׁ בְּאֵרוּעִים הַמִּתְפָּרְסִים עַל פְּנֵי תֵּשַׁע שָׁנִים, דַּרְכּוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי הִיא דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, הִיא הַצּוֹדֶקֶת, הוּא זֶה שֶׁהַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ, וּבִזְכוּתוֹ בָּאָה הַיְּשׁוּעָה לְעַם יִשְׂרָאֵל.

מגילת אסתר