איך מבטלים את כוח הרע העולמי | הרב שמואל אליהו | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי יום ו' ד' תמוז ה'תשפ"ו

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קול צופייך
קול צופיך - הרב שמואל אליהו

קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

לחץ להקדשת שיעור זה

15 דק' קריאה • 60 דק' צפיה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

תנור

עיקר ביעור חמץ - ביטול חמץ במחשבה
בשעת הדחק – העיקר הוא ביטול חמץ
הפעולה הכי חשובה לביעור החמץ היא לא הניקיון, הבדיקה או השריפה, אלא ביטול החמץ, שכאשר אדם מבטל את החמץ בליבו הוא לא עובר על בל ייראה ובל יימצא (פסחים י ע"א). ולכן בשעת הדחק, כשאדם במילואים או אם הוא מפונה מביתו ונבצר ממנו לנקות ולבדוק ולבער – לא ישכח לבטל את החמץ, כי הוא העיקר (פסחים מט ע"א). איך עושים ביטול חמץ ולמה הוא חשוב כל כך?
איך אפשר לומר "עפר" על מחסן מלא עוגות ששוויו אלפי שקלים?

series?.Name || 'Series image'

קול צופיך - הרב שמואל אליהו (710)

הרב שמואל אליהו

619 - גאולת ניסן

620 - איך מבטלים את כוח הרע העולמי

621 - ליל הסדר לחיילים בחזית

טען עוד

לדעת רבנו תם, הביטול הוא הפקר, ולכן לפי דבריו אומרים בעת הביטול "ליבטיל ולהוי הפקר כעפרא דארעא" (משנה ברורה תלד ח). לדעת הרמב"ם נוסח הביטול הוא "כל חמץ שיש ברשותי שלא ראיתיו ולא ידעתיו הרי הוא בטל והרי הוא כעפר" (הלכות חמץ ומצה פרק ג ז. ופרק ב ב). ובארמית "כל חמירא דאיתיה ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה לבטיל וליהוי כעפרא דארעא" (שו"ע תלד ס"ע ב), בלי המילה הפקר. וחשוב מאוד להבין מה הפירוש ביטול החמץ. הרי החמץ קיים מול עינינו, איך אפשר לומר "עפר" על מחסן מלא עוגות ששוויו אלפי שקלים?
אי אפשר להפקיר ממון או חפץ במחשבת הלב
הרמב"ן (פסחים ד ע"ב) מסביר כי ביטול הוא לא הפקר, כי חכמינו לא הזכירו את המילה "הפקר" בשום מקום שבו הם דיברו על ביטול חמץ. הב"י הביא משם הר"ן סיבה נוספת, כי לא מפקירים רכוש במחשבה בלב (ב"י תלא בשם הר"ן) ותו דבגמרא (ז.) אמרינן מבטלו בלבו, ובודאי דלענין הפקר ממונו הפקר בלבו לא מהני".
עוד מקשה הרמב"ן כי במסכת נדרים (מג ע"א) לדעת רבי יוסי אם מישהו אחר לא זכה בחמץ המופקר הוא עדיין ברשות המפקיר.
פעולת דמיון שהסכימה דעתו לדעת תורה – מועילה
לכן מסיק הרמב"ן שביטול הוא לא הפקר אלא פעולה בדמיון שמבטלת את חשיבותו של החמץ: "אלא כך אני אומר שהביטול מועיל להוציאו מתורת חמץ ולהחשיבו כעפר שאינו ראוי לאכילה". ואם תשאל איך היא פועלת "לפיכך זה שהסכימה דעתו לדעת תורה ויצא לבטלו [שלא] יהא בו דין ממון אלא שיהא מוצא מרשותו לגמרי - שוב אינו עובר עליו, דלא קרינא ביה 'לך' כיון שהוא אסור ואינו רוצה בקיומו" (וזה גם יסוד סברת ר"ת).
אני מניח שרוב בני אדם ששומעים כי הפעולה היא בדמיון מרגישים לא נוח. הרי דמיון הוא משהו כל כך נזיל. אפשר לדמות דמיונות של שווא והבל. איך פוסקים הלכה כל כך חשובה על פי דמיון?

דמיון מועיל – רק כשהוא מכוון לאמת
עקיבא, ניחמתנו
ובאמת כוחו של דמיון נכון הוא מאוד גדול. כך חכמינו מספרים על רבי עקיבא שראה ביחד עם רבותיו שועלים יוצאים מקודש הקדשים. הם בכו והוא צחק. כולנו מכירים שהוא סיפר להם כי הוא רואה בעיני רוחו את עם ישראל חוזר מהגלות, בונה את ירושלים, שולט עליה והילדים יכולים לשחק ברחובותיה. והודו לו חכמים ואמרו לו: "עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו". בעיני בשר החכמים רואים שועלים. הם מפעילים את הדמיון ורואים את הגאולה. מהדמיון הם שואבים כוח להקים את התורה ולהוביל את הדור ההוא וכל הדורות הבאים לגאולה בפועל.
וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה
זה הכוח של הנביאים. ירמיהו רואה את ארץ ישראל חרבה ומדמה את עם ישראל עולה ובונה את ירושלים. חתונות בערי יהודה. כרמים בהרי השומרון. את הכול הוא רואה בעיני רוחו בדמיון אמיתי. "וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע פרק יב יא). חכמינו אמרו שחכם עדיף מנביא, גם רבי עקיבא רואה את המציאות האמיתית העתידית ופועל ליישם אותה בפועל ומצליח.
מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם
כשבני ישראל אוכלים את קרבן פסח בליל פסח הם מדמים שהם אוכלים אותו כאילו הם יוצאים ממצרים. "וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לה'" (שמות יב). בפועל הם לא יוצאים מהבית עד בוקר, ורק בצהריים "בעצם היום הזה" הם יוצאים בפועל ממצרים.
בפועל ה' עדיין לא פסח על בתי בני ישראל במצרים, אלא בחצות לילה. בפועל לא הספיק בצקם להחמיץ עד למחרת בצהריים. אעפ"כ הם מדמים כבר בלילה את היציאה. את הפסיחה של ה'. את היציאה בחיפזון. ככל שהם ידמו את היציאה העתידית בצורה יותר מוחשית כעת – כך הם יבצעו אותה יותר בקלות ובשמחה ובהצלחה כשהיא תהיה.
חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים
למעשה בני ישראל יישמו בליל פסח את ההלכה שאומרת "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", והתנהלו כאילו הם יוצאים. כך עושים גאולה. כך גם אנחנו חייבים לדמות את המציאות של יציאת מצרים גם בהיותנו בשיא הגלות אלפיים שנה. רק מכוח הדמיון הזה החזקנו מעמד בגלות אלפיים שנה ויצאנו משעבוד לגאולה.

שלום אמת בדמיון שקר
לעומת הדמיון הזה יש דמיון שקר. כך דימו שמעון פרס וכל נערי אוסלו כי הם יביאו שלום ומזרח תיכון חדש. כמו כל נביאי השקר הם השתמשו בדמיון בשביל לפתות את לב העם ואת לב העולם כי יהיה שלום אמת. שהערבים ישתנו והיו אוהבי ישראל. שהכלכלה תנסוק ולא יהיו פיגועים. כך הם הפליגו בדמיונות שווא כי אם רק נוותר על ארץ ישראל הכול יהיה בסדר. עשרות אלפי מחבלים הובאו לארץ ישראל ונתנו להם נשק בגלל הדמיון הזה שהוא הפך מה שכתוב בתורה. נתנו לשונאי ישראל חלקים מארץ ישראל וזה לא עבד.
הדמיון הזה נכשל כי הוא נגד התוכנית של ה'. הדמיון של יוצאי מצרים, רבי עקיבא, האר"י, הבעש"ט והגר"א, אור החיים הקדוש וכל תלמידיהם עבד, כי הם דימו דבר אמיתי שה' אומר אותו. וכאשר הדמיון של האדם מתאים לדמיון ה' הוא מתרחש.

דמיון רוטשילד ודמיון הירש
שני ברונים, שני דמיונות שונים
כדי להבין את ההבדל התהומי שבין דמיון אמת לדמיון שקר, את הברכה שמביא דמיון אמת ואת הנזק שמביא דמיון שקר, נזכיר את הסיפור שהיה לפני יותר ממאה שנים על שני עשירים גדולים. שניהם התפללו באותו בית כנסת בפריז ושניהם היו שומרי תורה ומצוות. לאחד קראו הברון רוטשילד ולשני קראו הברון הירש. שניהם תרמו מיליארדים לטובת הצלת עם ישראל.
שניהם הבינו שאסון גדול עומד להתרחש על עם ישראל, שרובו היה באירופה וברוסיה. ושניהם ביחד החליטו לפעול כדי להעביר את היהודים לדרום אמריקה ולצפון אמריקה. עד שהרב מוהליבר נפגש עם רוטשילד, ובעזרת הרב צדוק הכהן שינה רוטשילד את דעתו. הוא אמר לשני העשירים הגדולים הללו כי הדמיון שלהם להעביר את היהודים לאמריקה לא מתאים לתוכניות של ה'. אם הם רוצים לעזור לעם ישראל הם חייבים להעביר את היהודים לארץ ישראל ולא מגלות אחת לגלות שנייה.
הברון הירש השיב לרב צדוק הכהן: עינינו רואות שארץ ישראל היא שממה וביצות וקדחת ומלריה. אני גם עושה עסקים עם הסולטן ומכיר אותו. הוא לא ירשה ליהודים להתיישב בארץ ישראל. הוא שולט על האימפריה הטורקית כבר מאות שנים. זו המציאות ואי אפשר לנהל את החיים על פי הדמיון של התורה שנראה ממש לא מציאותי.
הברון רוטשילד, שהיה ירא שמים אמיתי, האמין לאמת של התורה. הוא החל להעביר את כל התרומות שלו ליישוב ארץ ישראל. הוא גאל חצי מיליון דונם אדמה מהערבים, עזר להקים 46 יישובים יהודיים, תמך בהם כלכלית, הביא להם יועצים מקצועיים ובנה בכל יישוב בית כנסת גבוה מכל בתי היישוב. הוא השקיע הון עתק בחלום שנראה באותם ימים כאילו הוא חלום שלא יכול להיות ממומש.
דמיון אכזב
הברון הירש השקיע הון עתק בנדיבות לב גדולה ביישוב יהודים באמריקה, בעיקר באמריקה הדרומית. בדור ההוא היה נראה כי הדמיון של רוטשילד הוא דמיון אכזב. מעט יהודים הלכו לארץ ישראל אולי 3% מהיהודים המהגרים. לעומת רוטשילד היגרו לאמריקה יותר מ-90% מהיהודים שעזבו את אירופה ורוסיה. אבל ברבות הימים התברר מה היה דמיון אכזב ומה דמיון אמת.
רוב היהודים שהברון הירש הביא לאמריקה התבוללו ולא נשארו יהודים. הייתי באורוגואי בעיר הבירה מונטווידאו וראיתי שם בית כנסת ענק ומפואר ריק ושומם. רוב היהודים שהוא הביא לשם – התבוללו ואינם יודעים שהם יהודים. הוא רצה להציל את עם ישראל ולא עלה בידו. לעומתו הפעולה של רוטשילד הביאה ברכה גדולה. לא היה אדם שתרם להקמת מדינת ישראל יותר ממשפחת רוטשילד.

הנבואה הגדולה של רוטשילד מתגשמת
נאום של ירא שמים
באחרית ימיו, בהיותו בן שמונים, ביקר רוטשילד בישראל וביקש לפגוש את בני המושבות שנתמכו על ידו וקרא להם את צוואתו. הקורא את תקציר הדברים שלו יראה שהוא היה אדם מאמין גדול ועצום וירא שמים. על הציון של אשתו ברמת הנדיב נכתב "יראת שמים", והיא הייתה בתו של צדיק אחר ממשפחת רוטשילד שתרם גם הוא את הונו לביסוס היישוב היהודי בארץ ישראל לפני אדמונד רוטשילד.
הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת וְהַנְשַׁמּוֹת וְהַנֶּהֱרָסוֹת בְּצוּרוֹת יָשָׁבוּ
רוטשילד פותח את נאומו בתודה לאלוקים שזיכה אותו לראות את תחיית עם ישראל: "אל צור ישראל אשא לבי ואודה לו בכל נפשי, כי היטה לי חסדו וזיכני לחזות לעת זקנתי את המראה הנפלא הזה, חיזיון תחיית ישראל". הוא מספר כי לפני חמישים שנה, כשהתחיל לסייע למושבות בארץ ישראל, היא הייתה חרבה.
"כשאני נזכר את פני הארץ, ארץ כסוייה אבנים, מלאה קוץ ודרדר, ויושביה המסכנים יגעים להוציא מן האדמה הרזה שיבלים דקות – נראה לי שחלום אני חולם". הוא מספר על "החלוצים הראשונים נלחמו מלחמה קשה בחקלאים רעים וגם עם האדמה הנשמה. לא ארכו הימים והקיבוצים הראשונים היו למושבות פורחות".
הגאולה תהיה רק בארץ ישראל
בתקופה ההיא סבלו היהודים סבל גדול באירופה וברוסיה, היו הרבה הצעות לפתרון "השאלה היהודית". חלק מהמנהיגים חשבו להקים מדינה בבירוביג'אן ברוסיה ביחד עם המהפכה הרוסית. חלק חשבו שהפתרון הוא באמריקה. חלק גדול חשבו שההתבוללות היא הפתרון. רוטשילד אומר: ידעתי שהפתרון ליהודים יהיה רק בארץ ישראל "בימים ההם ראיתי את סבלות אחינו בני ישראל במזרח אירופה ולא מצאתי להם דרך תשועה כי אם בשובם לארץ אבותינו, חרף דלותה ושממונה".
ההצלחה של המושבות הביאה את הצהרת בלפור
אחרי שנקבעו על ידי המתיישבים "יסודות איתנים באדמה", ואומות העולם ראו את "השדות הנעבדים, הכרמים והפרדסים הרבים הנראים כנאות מדבר", הבינו הגויים כי כאשר עם ישראל לוקח על עצמו משימת גאולה הוא מבצע אותו "כל זה הראה לדעת את כוחו של עם ישראל ואת אורך רוחו".
באמצעות הברכה של המושבות הבינו אומות העולם שארץ ישראל היא הפתרון. "התוצאות שהושגו על ידי עבודה קשה זו הועילו הרבה בעולם הגדול לשאלה היהודית. הן הן שהשפיעו על דעת הקהל העולמית, וגרמו במועצת השלום להצהרה של הבית הלאומי". כוונתו כמובן להצהרת בלפור שניתנה במכתב על ידי ממשלת האימפריה הבריטית, מכתב שממוען אליו ישירות.
רוטשילד לא סיפר שכדי לקבל את ההצהרה על הבית היהודי לעם ישראל הוא ויתר לממשלת בריטניה על חוב של מיליארדים. הצהרה שהביאה בעקבותיה החלטה של חבר הלאומים בסאן רמו לאמץ את ההצהרה לפיה זכות היהודים בארץ ישראל היא על פי התורה.

ההצהרה - הגשמות הנבואות
הוא מספר למתיישבים שההצהרה הזאת היא התגשמות נבואות הנביאים: "העובדה שראשי הממשלות האדירות קיבלו הצהרה זו וחבר הלאומים אישר אותה, נראית כהגשמת הנבואה אשר עודדה את רוח אבותינו בכל שנות המאות הרבות של צרות ומצוקות, ואשר עתה, אחרי אלפים שנה, היא מתקיימת לעינינו".
בלי תורה לא תהיה להם תקומה מול סופה קטנה
אדמונד רוטשילד שמח מאוד מהעובדה שיש תעשייה וכלכלה בארץ ישראל. שיש בה אוניברסיטה שמלמדים בה בעברית. חשוב לו לומר כי אין אפשרות להמשיך את גאולתם של ישראל בלי להחזיק בתורה. "אי אפשר שעם ישראל יתקיים בארצו בלי קשר עם עברנו הגדול ועם מסורתנו ועל-ידי כוחות חומריים בלבד. מה יכול לעשות קיבוץ קטן של יהודים בקרן-זוית זו? אפילו נגד סופה קטנה לא תהיה לכם תקומה, והייתם כקש נידף וכענן פורח".
חנכו נא את בניכם בתורה אשר מסרו לנו אבותינו
רוטשילד פונה ומבקש מתושבי המושבות להחזיק בתורה בכל הכוח: "חנכו נא את בניכם בתורה אשר מסרו לנו אבותינו". היא "תורת נצח של הרוחניות היותר גבוהה" קיבלנו אותה לפני אלפי שנים "בו בזמן שכל העמים הסובבים אותו היו עוד פראים ושקועים בתועבותיהם". בזכותה שרדנו את כל הגלות הארוכה "היא היא שקיימה את העם היהודי החי לנצח, שמרה על כוחו וגבורתו במשך אלפי שנים."
התורה הזאת היא יסוד כל התרבות של אומות העולם. לוחות הברית ש"נשארו עד היום יסוד כל תרבות" והיא הכוח של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל "אם המשך תמשיכו את המסורת הזאת, תוכלו למלא גם אתם תפקיד גדול בעולם, אותו התפקיד הראוי לצאצאי האבות, לזרע השומעים קול נביאים. כמעשיכם יכבדוכם העמים".
בזכות התורה הזאת היישוב של היום ימשיך ויגדל. כך יתחזק היישוב היהודי בארץ ישראל "ככה יגדל הבית אף אם קטון יהיה, ואבני הבניין שבנה בארץ-ישראל תהיינה חזקות ומוצקות לעולם". והוא צדק. באותם ימים היו בארץ ישראל שבעים אלף יהודים והיינו תחת שלטון הבריטים, נתונים להתקפות חוזרות ונשנות של הברברים הערבים. מאז עברו כמעט תשעים שנה ויש בארץ פי עשרה יהודים. המושבות הפכו להיות מדינה חזקה שמכה היום את אויביה שוק על ירך.
דמיון שמחובר לקודש הקדשים
הדברים של רוטשילד נראו בימים ההם לא הגיוניים. הבריטים חזרו בהם מהבטחתם וסייעו לערבים להשתלט על ארץ ישראל. אבל רוטשילד האמין בדבר ה' בכל ליבו. בסופו של דבר הדמיון הבריא והאמיתי שלו התגשם במלואו. לא בגלל שהוא היה נביא אלא בגלל שהוא התחבר לנבואות הנביאים. מחובר לקודש, מחובר לנבואות של הנביאים. מחובר לדבר ה'. הוא הבין כי בלי החיבור הזה היישוב היהודי לא יחזיק מעמד בסופות שעלולות לבוא עליו, וגם באו. רק האחיזה באמונת אבותינו יכולה לתת לנו כוח לנצח את האויבים הגדולים שלנו.

ביעור חמץ – השבתת עבודה זרה
חמץ אחד, שני איסורים
אם רוצים להבין יותר את פעולת הדמיון נתבונן בשני הצדדים של ביעור חמץ ומה הם מסמלים. יש שני איסורים לאכילת חמץ וקיומו. יש איסור של חמץ בעת הקרבת קרבן פסח ביום י"ד ניסן מהצהריים, זמן שבו יכולים להקריב את הפסח "אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם". יש גם איסור לאכול חמץ ולהחזיק בו בכל שבעת ימי החג. על האוכל חמץ במשך החג כתוב "כל האוכל כזית חמץ בפסח מתחלת ליל חמשה עשר עד סוף יום אחד ועשרים בניסן במזיד חייב כרת" (רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק א א).
האוכל חמץ בערב פסח עובר על לאו ולוקה. "אסור לאכול חמץ ביום ארבעה עשר מחצות היום ולמעלה שהוא מתחילת שעה שביעית ביום, וכל האוכל בזמן הזה לוקה מן התורה" (שם ח). ולדעת הראב"ד לא לוקה.
איסור חמץ בערב פסח כנגד הקרבת הפסח שעניינו ביטול עבודה זרה
הרב ראובן ששון שליט"א מסביר כי איסור חמץ בערב פסח הוא המשך להשבתת העבודה הזרה שהייתה באותה שעה בשחיטת האליל של מצרים. אפשר גם לראות את זה מהפסוק שממנו לומדים על החובה לבער חמץ בערב פסח "לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח". הציווי הזה נאמר אחרי חטא הע"ז של העגל. נאמר שם "אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ" (שמות לד). השבתת חמץ זו בעת שחיטת הפסח שהיה ע"ז של מצרים היא ביטול חשיבות ע"ז בעיני הגויים כולם ובינינו.
לכן ההלכה היא לפורר את החמץ כמו שטחנו את העגל. ועדיף לשרוף אותו כמו שנאמר "פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ" (דברים ד). לכן יש בע"ז איסור שתימצא ע"ז בביתנו כמו שאסור שיימצא חמץ בבית "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ". גם יש בה איסור לא ייראה "ואפילו להסתכל בדמות הצורה אסור שנאמר אל תפנו אל האלילים" ממש כמו חמץ שיש בו איסור לא ייראה (רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק ב הלכה ב). לכן אנחנו מזכירים ב"לשם ייחוד" של בדיקת חמץ ושריפת חמץ את ביעור הע"ז מן העולם.
השבתת חמץ בפסח לזכור שה' מלך ה' מלך וה' ימלוך לעולם ועד
לעומתה איסור חמץ בשבעת הימים קשור למצווה לאכול מצה, כמו שאומרים הפסוקים: "שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לה': מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות יג ו-ח). מטרת אכילת המצה והשבתת החמץ היא שנראה את עצמנו כאילו יצאנו ממצרים, שה' גאל אותנו וגואל אותנו ומנהיג את העולם שלו ביד חזקה ובחוזק יד.
למרות שנראה בעיניים שפרעה הוא המלך
בזמן שבני ישראל אכלו את המצה היה נראה לכאורה שהיציאה ממצרים לא אפשרית. פרעה חזק מדי, שוב ושוב הוא משטה במשה ומשטה בה'. נראה כאילו אין ביכולת ה' להוציא את עמו ממצרים. אולי זאת הסיבה שבגללה עם ישראל לא הכין אוכל ליציאת מצרים.
בשעת היציאה נוכחו כולם ברגע אחד לראות שהיד של ה' היא חזקה יותר מכל פרעה ומכל שליט אחר. ה' קבע בברית בין הבתרים שעם ישראל יצא ממצרים ואלף פרעה וכיוצא בו לא יפרו את דבר ה'. "כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי". ודבר אלוקינו יקום לעולם.
וִֽידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹ֣הֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרֽיִם
התגשמות דבר ה' נועדה לקבע בתוכנו את הידיעה שה' הוא המלך. הוא היד החזקה. הוא הקובע. לפני היציאה אומר ה' למשה: דע לך שבעקבות היציאה ממצרים תדעו כי אני ה'. ארבע פעמים חוזר ה' על המילים הללו, ומשמעותן היא שה' מדבר ומקיים (רש"י שם). "וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י ה֙' אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם הַמּוֹצִ֣יא אֶתְכֶ֔ם מִתַּ֖חַת סִבְל֥וֹת מִצְרָֽיִם" (שמות ו). כך גם נאמר לפרעה חמש פעמים "כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה֔' בְּזֹ֣את תֵּדַ֔ע כִּ֖י אֲנִ֣י ה֑'". במכת דם (שמות ז יז). בהכרתת הצפרדעים "לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּי־אֵ֖ין כַּה֥' אֱלֹהֵֽינוּ" (שמות ח ו). בערוב "לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י ה֖' בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ" (ח יח) בדבר "בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכָל־ הָאָֽרֶץ" (ט יד). במכת ברד "לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַה֖' הָאָֽרֶץ" (ט כט).
ידיעת ה' מביאה לשחרור עם ישראל – לכן לא ידעתי
כן נאמר שלוש פעמים "וְיָדְע֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י ה֔'" (ז ה. יד ד. יד יח). וכן נאמר לבני ישראל כמה פעמים שמטרת היציאה לדעת שה' הוא האלוקים. ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד. הידיעה הזו מביאה שחרור וחרות. לעומתה מביאה הכפירה שעבוד וניצול ועבדות.
כשפרעה רוצה להצדיק את השעבוד הוא אומר "וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י ה֙' אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת־ה֔' וְגַ֥ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ" (שמות ה ב). הוא מבין שאם יש ה', יש באדם צלם אלוקים וצריך לכבד אותו.
ארגוני זכויות האדם – כמוהם כפרעה
פרעה אומר: אם אין ה' בעולם, האדם הוא כמו חיה ובהמה. אפשר להשמיד אותו כמו ששוחטים פרה. כך חשבו סטאלין ולנין, שכל אדם הוא אוסף מולקולות, האדם הוא קוף מפותח. לכן הם הרשו לעצמם לדכא באכזריות ולהרוג בלי צדק ומשפט מיליוני אנשים.
כל ההבטחות שלהם על חופש עולמי, על שלום עולמי, על חרות עולמית, על שוויון לכל - כולן התבדו, והיו חייבים להתבדות. הם באו עם כפירה, וכשיש כפירה אין זכויות אדם. כשיש כפירה ההבטחות הופכות להיות עריצות גדולה כמו פרעה. מכאן העריצות של מאו צ'ה טונג בסין, מכאן העריצות של צפון קוריאה הקומוניסטית. מכאן העריצות של צ'ה גווארה וכל הכופרים הגדולים בעולם.
אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה – וַהֲרָגוּנִי
בשנה האחרונה גילנו את הסוד הזה כשכל ארגוני החופש וזכויות האדם בעולם הפכו להצדיק בפה מלא או בהתעלמות את מעשי הטבח שהיו בשמחת תורה. בזכויות אדם שלהם אין צלם אלוקים. כשאין אלוקים - אין באמת שום זכויות אדם. שום חופש ושום חרות וצדק.

מסקנה לדורות - חג ידיעת ה'
בפסח אנחנו צריכים לחזק את האמונה. לדעת שה' הוא האלוקים. כך כתוב בזהר (חלק ב דף מא/א) "פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא, לֶאֱכוֹל מַצָּה בְּפֶסַח, בְּגִין דְּאִיהוּ דּוּכְרָנָא לְדָרֵי דָּרִין, עַל רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא". ויהי רצון שיתקיים בנו "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא). אמן.

מקדימים שמחה לצער
לפני שאחי היקר נסע לשליחות במקסיקו הוא ביקש לקבל את ברכת הדרך מהרב זצ"ל. הצטרפתי אליו עם ארוסתי כדי לקבל ברכה לרגל אירוסינו. זה היה אחרי פורים. הרב שאל אותנו מתי החתונה, אך עדיין לא היה לנו תאריך. ואז הרב הפתיע אותנו ואמר: אתם מתחתנים לפני פסח. כלומר, בעוד פחות מחודש.
השבתי לרב: בע"ה, נתחתן לפני פסח, אני מקווה. אך הרב אמר לנו שוב, כאילו מדובר בפסק הלכה: תתחתנו לפני פסח. כשיצאנו החוצה קראה הרבנית שתחיה לאשתי ואמרה לה: הרב אמר לפני פסח, הוא מצפה שתשלחו לנו הזמנה. ואכן, כדברי הרב ובברכתו, זכינו להתחתן בה' בניסן, לפני הפסח.
רק אחרי פסח הבנו מדוע הרב לחץ עלינו להתחתן לפני הפסח. אביה של הכלה נפטר ל"ע באופן פתאומי אחרי פסח. בזכות העובדה ששמענו להוראת הרב, הייתה חתונה שמחה שכולם השתתפו בה. ואשרינו שזכינו לשמוע לרב שעיניו צופיות למרחוק כל כך.

נכנס יין - יצא סוד
סיפר הרב גד רווח מבאר שבע, שמכיר את בעל המעשה: בחור ירא שמים שמכין יינות בוטיק נתן לפני פורים לרב זצ"ל יין מתוק שהכין וקיווה שהרב יטעם ממנו וישתה ממנו גם בפורים.
כעבור כמה ימים הגיע היינן ושאל את הרב מה דעתו על היין שעליו הוא טרח כל כך. השיב לו הרב: הרבנית אמרה שהיין טוב ומתוק. כמובן שאותו אדם התאכזב, כי הבין שהרב לא טעם מהיין כפי שקיווה שיקרה. הוא פנה אפוא לרב שמכיר את הרב מרדכי אליהו וסיפר לו מה שקרה, אולי בזכות אותו רב הוא יזכה להבין מה עשה לא בסדר. השיב לו אותו רב: תביא לרב יין לפסח, אבל תפרט מראש את כל רשימת החומרות שקיימת, וכן תספר שעישרת את היין והשרית את הבקבוקים שלושה ימים מעת לעת.
אותו יינן סיפר שהוא הכין שוב יין, נתן לרב וסיפר לו כיצד בדיוק הכין. הוא ראה שהרב שמח ומחייך אליו, והבין שאכן זה העניין. כעבור כמה ימים הוא שאל את הרב איך היה היין, והרב השיב: היין היה טעים מאוד.

תשובה כהלכה
ואתם תשבו פה? בישיבת מרכז הרב היו תמיד מבני הישיבה שעשו כמו ר' אברום שפירא, הרב ישראלי, הרב נריה, וכמו אביך זיע"א, שאמרו שמי שתורתו אומנותו צריך להישאר בישיבה ולא להתגייס. וכך בפועל עשו רבנים חשובים ולא שמחו בזה שאני וחבריי התגייסנו לתשעה חודשים.

בפועל בוודאי שזה מה שצריך לעשות מי שלומד ממש. אבל הדיון כעת עם החרדים הוא על אלה שכמעט לא לומדים כלל, והם רוצים שאחרים יילחמו בשבילם. זה ממש חילול השם נורא.

מלחמה כשרה לפסח. מופצות הודעות שצריך להיערך למלחמה בצפון. אנחנו משפחה ברוכת ילדים ב"ה ואני לא יודעת איך נכון להיערך לפני פסח. אני בשלב שמסיימת את החמץ ולא אוגרת, כולל קמח. מה נכון לעשות? בנוסף, איפה מסתיימת ההשתדלות ומתחילה האמונה?

ברכת עולם עליכם. כפי הנראה באמת צפויה מלחמה בצפון. אבל אני לא חושב שיהיה מחסור במזון וכד'. ולכן לא הייתי משנה משהו מאורחות החיים. הכלל באמונה והשתדלות הוא שצריך להשתדל למען החיים, אבל לא לעשות דברים לא הגיוניים. וכן בכל המלחמות שאנחנו מכירים כאן בארץ לא היה מחסור במזון או בחשמל וכד'. בוודאי לא במלחמה שאפשר שתהיה בצפון כשכוחות צה"ל מוכנים והרבה יותר חזקים מכל הרעים. לכן לסיים את כל החמץ ולא לאגור. ואם את רוצה להשתדל תקני כמות כפולה של מצות שהן כשרות לפסח ונשארות הרבה יותר זמן. אין צורך להוציא מן הבית אפונה ושעועית וכדו' שאין בהן חמץ אע"פ שאין עליהן הכשר לפסח.

שמח נפשנו בישועתך. אני מפחדת מהגאולה. אני מפחדת מהייסורים שיהיו. מכך שלא אהיה זכאית לה. מכך שנתמודד עם שואה נוספת. לאור ההיסטוריה של עם ישראל, הגאולה לא תבוא בכיף, בטח תישאר שארית קטנה. כל הנבואות מנבאות אסונות.

יש לנו זכות עצומה להיות בשעת הגאולה בארץ ישראל. לפני יותר ממאה שנה עשרות אלפי יהודים נחטפו על ידי הצאר לצבא הרוסי ולא היינו יכולים לעשות כלום. היום יש לנו קצת יותר ממאה חטופים שאנו כואבים עליהם מאוד. חלקם כבר יצאו ועל החלק השני צה"ל נלחם בכל הכוח להוציא אותם. זו זכות גדולה להיות בדור הגאולה. במלחמת העולם השנייה נרצחו שישה מיליון יהודים, ואף אחד לא פצה פה. עכשיו נרצחו 1200 יהודים ואנחנו נוקמים את דמם והורגים עשרות אלפי מחבלים והורסים את רצועת עזה.
מו"ר אבא עליו השלום היה תמיד אומר שצריכים לדעת כי הייסורים של הגלות כבר מאחורינו. גוג ומגוג מאחורינו. והיה גוער בכל מי שהיה מנבא שחורות ומפחיד אנשים. ברוך ה' יש לנו הארת פנים גדולה בארץ ישראל. אלפי לומדי תורה. כלכלה חזקה. הארץ נותנת פריה בעין יפה. ה' מאיר לנו פנים. צריכים לקיים "שמח נפשנו בישועתך" ולא חלילה לבכות בכייה של חינם כמו שבכו המרגלים. להאמין בכל דברי הנבואות שמנבאים טוב על עם ישראל מתוך אמונה ושמחה גדולה.

חמותו בערה בו. חמי וחמותי אוהבים לזרז את העניינים בליל הסדר ודעתם לא נוחה אם מנסים לעשות באמצע משחקים או הצגות כדי שלילדים תהיה חוויה טובה. האם נכון להגיע אליהם בכל זאת כדי לכבד אותם והילדים ילמדו מזה כבוד למבוגרים, או שחשוב להשקיע בחוויה לילדים בליל הסדר?
אם ההורים לא לוחצים שתגיעו כי הם עורכים את הסדר במקום שמשמח אותם, נמצאים עם ילדים אחרים או במקום שהם אוהבים, אפשר וכדאי לעשות את הסדר עם הילדים באווירה יותר מחנכת. אמנם צריכים מדי פעם להגיע גם להורים כדי ללמד את הילדים כבוד למבוגרים. ובלבד שההחלטה הזו מוסכמת על שני בני הזוג.

קול צופיך - הרב שמואל אליהו

איזורים נוספים:

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

עוד בנושא קול צופיך - הרב שמואל אליהו

1.
פרשת צו תשפ"ו – ליל הסדר לחיילים
הרב שמואל אליהו | ניסן תשפ"ו
2.
מחלוקת האחים והשלמתם – סימן לבנים – לפרשת ויגש תשפ"ו
הרב שמואל אליהו | טבת תשפ"ו
3.
פרשת קרח תשפ"ו - אתפשטותא דמשה שבכל דור ודור
הרב שמואל אליהו | סיון תשפ"ו
4.
פרשת אחרי מות תשפ"ו - רבי יהודה בר אלעאי
הרב שמואל אליהו | אייר תשפ"ו
5.
פרשת ויקהל תשפ"ו – חופות בספירה למי שדחה חתונה
הרב שמואל אליהו | אדר תשפ"ו

הרב שמואל אליהו

רב העיר צפת. בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.

1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
משנכנס אדר מרבים בשמחה - משמעות הלכתית
ב אדר תשפ"ג
34 דק'
האר"י הקדוש
תורת האר"י הקדוש – תורה של גאולה
מתוך הילולת האר"י בבית בכנסת אבוהב בצפת תשע"ו
ה' אב תשע"ו
54 דק'
שיחות לפני הגירוש
האמונה מביאה לישועה
כ"ז תמוז התשס"ה
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
מתן תורה מחודש בירושלים
סיון תשפ"ד

קול צופיך - הרב שמואל אליהו

1:01
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת צו תשפ"ו – ליל הסדר לחיילים
הרב שמואל אליהו | ניסן תשפ"ו
1:01
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
מחלוקת האחים והשלמתם – סימן לבנים – לפרשת ויגש תשפ"ו
הרב שמואל אליהו | טבת תשפ"ו
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת קרח תשפ"ו - אתפשטותא דמשה שבכל דור ודור
הרב שמואל אליהו | סיון תשפ"ו
1:01
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת אחרי מות תשפ"ו - רבי יהודה בר אלעאי
הרב שמואל אליהו | אייר תשפ"ו

קול צופיך - הרב שמואל אליהו

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב שמואל אליהו
הרב ש. יוסף וייצן
הרב יהושע שפירא
הרב חנן פורת ז"ל
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב יהודה מלמד
הרב ינון גרוסברג
הרב חיים אביהוא שוורץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il