ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית מדרש שאל את הרב לוח שנה ויקישיבה תרומות

הקדשת הלימוד באתר

הקדש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
 בית המדרש

בית המדרש
  • מדורים
  • קול צופייך
  • קול צופיך - הרב שמואל אליהו
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש דברים
  • כי תצא

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם


לצערנו התרחשה שגיאה בקבלה או הצגה של נתונים

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
0
14 דק' קריאה • 60 דק' צפיה
אזור שורטיםשיעורים לנשיםפרשת השבועסדרותספריהפסקי דיןבחן את עצמך
פרשת כי תצא תשפו – סליחות חודש אלול - אשרינו חודש של אהבת עולם/ האר"י ז"ל אומר כי מהות חודש אלול מתגלה בראשי תיבות "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" (פרי עץ חיים ושער הפסוקים). שעניינו ביטוי לאהבת ה' אלינו ולאהבתנו אליו שמתגלה בחודש זה. שיא האהבה הוא בראש השנה שבו אנחנו קוראים בהפטרה "אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד" (ירמיהו לא). על זה כותב רבי חיים ויטאל "לִרְמֹז כִּי בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל הקב"ה מִתְרַצֶּה עִם יִשְׂרָאֵל, וְנַעֲשֶׂה דּוֹד לָהֶם לְקָרְבָם בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא קָרוֹב לְקוֹרְאָיו בְּחֹדֶשׁ זֶה". "וְנֶהְפַּךְ הקב"ה יָדִיד וְאוֹהֵב אֶל הָאָדָם הַשָּׁב בִּתְשׁוּבָה"/ (עץ הדעת טוב - כי תצא). באלול מחדשים את הברית עם ה' בחודש זה אנחנו פותחים כל יום את הסליחות בתפילה לחידוש הברית ביננו לבין הקב"ה במילים "רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא" – ריבונו של עולם, זכור את הברית של אברהם האהוב, של יצחק, של יעקב וכו' "בְּדִיל וַיַּעֲבֹר" בזכות י"ג מידות של ויעבור. חידוש הברית נעשה על ידי התפילה, כאמור "וַיִּזְעָקוּ/ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ/ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב" (שמות ב כג). כך היה במצרים וכך אנחנו מתפללים גם היום לזעוק את ה' לחדש את הברית שמביאה את הגאולה. לכן "ג מידות ברבים/ וכיון שאנחנו מדברים על חידוש הברית בין ה' לבין עם ישראל, הברית נכרתה עם העם "הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית, נֶגֶד כָּל עַמְּךָ/ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם. וְרָאָה כָל הָעָם/ אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה ה' כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ" (שמות לד י). לכן אומרים את הי"ג מידות בעשרה אנשים לפחות. (עי' שו"ת הרשב"א חלק א סימן ריא) "מסתברא לי שכל שאומרן דרך תפילה ובקשת רחמים אין נאמרין ביחיד וכדבר שבקדושה הן". /כדברי הרשב"א פסק גם בתרומת הדשן (סימן ח'. דרכי משה תקסה ה). וכך פסק גם השו"ע "אין היחיד רשאי לומר שלש עשרה מדות דרך תפלה ובקשת רחמים, דדבר שבקדושה הם; אבל אם בא לאומרם דרך קריאה בעלמא, אומרם". עיקר הסליחות – להתפלל על הגאולה/ הקיום המלא של ברית האבות הוא בגאולה. "זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם". כך כתב באגרות הרמ"ז (טז) שעדיף להתפלל על גלות שכינה ועל חורבן הבית יותר מכל הסליחות שאדם אומר על חטאיו "כי הוא הוא עצם הסליחה והתפלה היותר מקובלת לפני המקום, כי השעה צריכה לכך והזמן מזומן לכל איש נאמן לבלתי ישכח אהבת ירושלים וחבת ציון, וגדול זכותו נוכח פני עליון"./ סליחות ביחד עם ה'/ סליחות - אתערותא דלתתא/ חובת סליחות לא נאמרה בגמרא או בדברי חז"ל. כל מי שמציין את מקורה מתאר כי כך מנהג ישראל וכך היא לשון הרמב"ם והשו"ע והטור. וגם בימינו רואים את בעלי התשובה מתעוררים מעצמם לומר סליחות לאלפים ולרבבות, אע"פ שאף אחד לא דחק בהם לקום בשעות אשמורת הבוקר לסליחות, זה בוער בתוכם. וזה עיקר הגאולה שעם ישראל חפץ לדבק בקב"ה בחינת "השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" דהיינו שכנסת ישראל תחפץ קרבת לה' יתברך בלי שום כפיה כלל. הארת פנים דלתתא כנגד הארת פנים דלעילא/ בשם האר"י הקדוש נאמר כי יש לומר בסליחות י"ב פעמים אלפא ביתא כנגד י"ב סוגים שונים של הארת פנים שמתקיימים בחודש אלול שנאמר בו: "אני לדודי ודודי לי" (עיין פרי עץ חיים ר"ה הקדמה שער כד). משמעות העניין היא שאלוקים מאיר לנו פנים בחודש זה באופנים שונים, וכשהחמה מאירה פנים – גם הלבנה מחזירה את אורה. לכן אנו מתפללים כנגד כל אותן בחינות שונות של הארת פנים ומתפללים עליהן (עיין שו"ת תורה לשמה תקכג. מתחיל ב"רחמנא" ב"עתיק דוכרא"). סליחות כסדרן/ לכן היה אומר מו"ר הרב זצוק"ל, כי אם אין מניין בשעה שמתחילים את הסליחות, יתפללו כסדר שבתחילה אנו מזכירים את י"ג מידות שהיא הברית שה' כרת עמנו על גאולה שלמה ויזכירו את הברית שמוזכרת בתפילת "רחמנא". ויאמרו י"ג מידות בטעמים, וכשיהיה מניין יאמרו ג' פסוקים וחצי קדיש ואחר כך ימשיכו (לבוש וא"ר תקפא). אבל לא יהפכו את הסדר של הסליחות לומר קודם את סוף הסליחות ואחר כך את י"ג מידות. כי אנחנו מתפללים לפי סדר התפילה של מעלה. אשמורת הבוקר – בהתאם לעת רצון העליונה/ כיוון שהסליחות שלנו מקבילות לשפע האלוקי שבחודש הזה, חשוב לכוון גם את השעה של התפילות, כמו שכתוב בסימן א' בשו"ע וכך כתב בהלכות סליחות "נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים" (שו"ע תקפא ס"א). כן כתב הרמ"א שאומרים סליחות באשמורת הבוקר, כן הוא מנהג הגאונים וכן כתב הרמב"ם "ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום" (הלכות תשובה ג ד). כ"כ מהרח"ו בשם האר"י (שער הכוונות תחילת דרושי ראש השנה) "ענין הסליחות של בני ספרד באשמורת הבוקר ליל חודש אלול עד יום הכיפורים/. העיד לי ה"ר יונתן סאגיש שהוא ראה למורי האר"י ז"ל שהיה אומר מלה במלה עם הציבור" באשמורת הבוקר. וכתב המג"א (סק"א) "שהקב"ה שט בלילה בי"ח אלף עולמות, ובשלש שעות אחרונות שט בעולם הזה והוא עת רצון". ודייק כי "בחצות ראוי לבקש רחמים על כנסת ישראל ועל בניה כו' ובסוף הלילה יבקש צרכיו". סליחות לפני חצות לילה לכן כתב בשער הכוונות בדרושי תפילת ערבית (דרוש א): "גם דע כי בחצות [בחצי] לילה הראשונה אין ראוי לומר כלל שום סליחות ולא להזכיר י"ג מדות דויעבר, זולתי בליל יום הכפורים". "גם אין ראוי לומר שום קינה ולא לעורר שום בכיה על חורבן הבית רק אחר חצות כנזכר בזוהר פעמים רבות פרשת ויקהל. כי בחצות הלילה אז מתעוררת הבכייה למעלה על חורבן בית המקדש ואז זמנה האמיתית". הורדת שפע שובע חסד אל עליון למען יכנס לפנים משורת הדין/ ובתשובת מהר"ם זכותא כתב על המתפללים סליחות קודם חצות לילה "כי הלא בכל ארץ אשכנז ופולניא וארצות המערב וארץ תוגרמה ואחרון חביב בארץ ישראל תוב"ב אין אחד שינהגו ככה". והסביר על פי חכמי הקבלה "כי הלא נודע לכל רואי שמש שהזכרת תלת עשר מכילן דרחמי הוא הורדת שפע שובע חסד אל עליון למען יכנס לנו לפנים משורת הדין וזמנו ההגון הוא ביום או קרוב אליו שאז שערי החנינה נפתחים/ כמד"א (תהלים מב ט) יומם יצוה ה' חסדו. אבל בלילה הוא עת הסתרת האור ושעת שלטון ממוני הדין פחד לילה ודבר באופל יהלך ב"מ". מנהג מרן הרה"ג אליהו זצוק"ל/ כן היה מנהגו של מרן אבא זצוק"ל לומר סליחות באשמורת הבוקר תמידים כסדרן יום יום. ולא היה אומר בחצות לילה אע"פ שאפשר לומר סליחות אחר חצות, ועוד כתב הרה"ג משה הררי שליט"א בספרו מקראי קודש כי מרן אבא זצוק"ל הורה לו שעדיף לומר סליחות לפני תפילת מנחה מאשר בבוקר לאחר תפילת שחרית משום שהסליחות ענינן לעורר את האדם לתשובה וכך התפילה בכוונה יותר עכת"ד. ה' מֶלֶךְ - פעמיים כי טוב כן פירשו המקובלים הטעם לכך שאנו אומרים פעמיים בתפילה ובסליחות "ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ, ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד". והביאו ב"בית יוסף" (נ'): "ומה שאומרים אותו פעמיים נראה שהוא על פי מה שכתב בתיקונים (תיקון ע', דף קל"ד ע"ב) כשבא לפרש הסודות הנרמזים בשבח זה אמר ובגין דא כפל לון תרין זימנין". ומבואר ב"מתוק מדבש", כי אנו אומרים את המשפט הזה פעמיים כנגד המלכת ה' בעולמות היותר עליונים, ומתוך כך אנו רואים את התגלות מלכות ה' גם בעולם שלנו./ ויהי רצון שנזכה לראות מלכות ה' בעליונים ובתחתונים במהרה. אמן.   תלמידי חכמים, הראשונים לומר סליחות/ מי לנו גדול ממשה רבינו שאמר סליחות ותחנונים על ישראל/ כתב רבי משה בן מכיר בספרו סדר היום (נ"ז): "אל יאמר החכם או הדיין למה אבטל לימודי כדי להשתתף עם הצבור בסליחות ותחנונים, יתפללו המה ואני על משמרתי אעמודה עוסק בלימודי, כי תלמוד תורה כנגד כולם. חלילה לבעל נפש לומר כן, כי אף על פי שתלמוד תורה אין ערוך אליו, אבל יש עתים וזמנים שצריך להתעצם מאוד בתפלה ותחנונים, וזמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד, ואדרבה מוטל על התלמידי חכמים והזקנים שבדור להעתיר ולבקש רחמים מלפני השי"ת על עם ה' ונחלתו, כי הם המגינים על הדור ותפלתם מתקבלת ברצון". / וכך כתב הכנסת הגדולה אורח חיים (סימן תרכ"א), בשם רבנו ישעיה אחרון ז"ל, הובא בשלטי גבורים (פרק קמא דברכות), אותם תלמידי חכמים שעוסקים בתורה בבית הכנסת ביום הכפורים בשעה שהצבור מתפללים, ומשתמטים מלהתפלל אותם תפלות וסליחות ותחנונים עמהם - לא יפה עושים. ומי לנו גדול ממשה רבנו שכל כולו היו תורה שקיבל מסיני והעבירה לעם ישראל ובימים אלו מסר את נפשו בתפילה למען עם ישראל?/ מתקבצין לפני ועומדין לפני באגודה אחת / ומקורם בתנא דבי אליהו זוטא (פרק כג) כתיב "הָיָה דָּוִד יוֹדֵעַ שֶׁעָתִיד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִהְיוֹת חָרֵב וְהַקָּרְבָּנוֹת יִהְיוּ בְּטֵלִין בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהָיָה דָּוִד מִצְטַעֵר עַל יִשְׂרָאֵל בְּמָה יִהְיֶה כַּפָּרָה לַעֲוֹנֹתֵיהֶן. וְאָמַר הקב"ה לְדָוִד בְּשָׁעָה שֶׁהַצָּרוֹת בָּאוֹת עַל יִשְׂרָאֵל בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶן יַעַמְדוּ לִפְנֵי יַחַד בַּאֲגֻדָּה אַחַת וְיִתְוַדּוּ עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם לִפְנֵי וְיֹאמְרוּ לִפְנַי סֵדֶר סְלִיחָה וַאֲנִי אֶעֱנֶה אוֹתָם. וּבַמֶּה גִּלָּה אוֹתָן הקב"ה זֹאת? אָמַר ר' יוֹחָנָן: הקב"ה גִּלָּה זֹאת בְּפָסוּק (שמות לד) 'וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא וגו'. מְלַמֵּד שֶׁיָּרַד הקב"ה מִן עֲרָפֶל שֶׁלּוֹ כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁמִּתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וְעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְגִלָּה לוֹ לְמֹשֶׁה סֵדֶר סְלִיחָה". תלמיד חכם - אל יזוח דעתו עליו מלהתפלל על ישראל/ עוד כותב שם אליהו הנביא אזהרה גדולה. "א"ל הקב"ה לְמֹשֶׁה, אִם יִהְיֶה תַּלְמִיד חָכָם בְּדוֹר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיְּדֵי חוֹבָתָן אַל יָזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו מִלְּהִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא יִסְתַּכֵּל בִּי שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם שֻׁתָּף עִמִּי בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וְיָרַדְתִּי וְגִלִּיתִי סֵדֶר סְלִיחָה לְמֹשֶׁה. וְכֵן מִמֶּנִּי יִלְמְדוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיְּדֵי חוֹבָתָן. וּכְשֶׁהוּא מוֹצִיא אוֹתָן - אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם שָׂכָר טוֹב. וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְקַבְּצִין לִפְנֵי וְעָמְדֵן לִפְנֵי בָּאֲגֻדָּה אחת וְאוֹמְרִים לִפְנֵי סֵדֶר סְלִיחָה אֲנִי אֶעֱנֶה אוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים כ) ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ". ראוי ונבון להם ביותר להיות המה ראשונים לכל דבר שבקדושה/ על כן כתב במטה אפרים (תקפא) שת"ח לא יפרוש מהציבור. וכ"כ במשנה ברורה (תריט סז) ואין לתלמיד חבם לעסוק בתורה ולהשמיט מלומר התפלות והסליחות עם הציבור. וכן הוא באלף המגן (/ס"ק כד) "והנה רבים מבעלי תורה הורו היתר לעצמן למנוע מלומר בכל ימי הסליחות וכו'". "ולכן ראוי ונבון להם ביותר להיות המה ראשונים לכל דבר שבקדושה ולהשתתף עם הצבור בעת אמירת הסליחות או תהלים ומהם יראו שארית ישראל וכן יעשו/". וכ"כ בטור ברקת והביאו החיד"א בברכי יוסף. וכך היה נוהג מו"ר הרב זצ"ל שכל ימיו היה עומד בתפילה על כלל ישראל ועל כל יהודי ויהודי להושיע לו מצרתו. לקיים מה שאמר בתנא דבי אליהו זה. וכך גם היה נוהג לקום כל ימיו לתפילה עם הנץ החמה. ובכל חודש אלול היה קם לסליחות לפני עלות השחר, ולא היה פוטר עצמו בשום תואנה. למרות העול הגדול של הציבור שהיה מוטל על כתפיו בדיינות ובהיותו רב ראשי לישראל, ולמרות שהיה מסתובב בכל הארץ בכל חודש אלול להרבות תורה ויראה, לא הפסיד סליחות אפילו לא יום אחד סדר הסליחות/ סדר הסליחות כסדר התפילה/ כתב הלבוש /(תקפא סעיף א) סוד גדול על סדר הסליחות שהוא כנגד התפילה. "אַף עַל גַּב שֶׁבְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵין אוֹמְרִים תִּתְקַבֵּל אֶלָּא אַחַר תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שֶׁכֵּן הוּא מַשְׁמָעוּת לְשׁוֹן צְלוֹתֵהוֹן שֶׁפֵּרוּשׁוֹ תְּפִלָּה, וּסְתָם תְּפִלָּה רָצָה לוֹמַר תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שָׁאנֵי סֵדֶר הַסְּלִיחוֹת שֶׁנִּתְקְנוּ כֻּלָּם עַל סֵדֶר הַתְּפִלָּה שֶׁל כָּל הַיּוֹם, כִּי הַפְּסוּקִים שֶׁקֹּדֶם הַסְּלִיחוֹת הֵם כְּנֶגֶד פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, וְהַסְּלִיחוֹת עִם הי"ג מִדּוֹת שֶׁאוֹמְרִין בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת הֵם בִּמְקוֹם תְּפִלַּת י"ח, שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא י"ג מִדּוֹת, ואח"כ נוֹפְלִין עַל פְּנֵיהֶם כְּמוֹ אַחַר כָּל הַתְּפִלּוֹת וּמְסַיְּמִין וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע, לְכָךְ אוֹמְרִים אַחֲרֵיהֶם קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל כְּמוֹ אַחַר גְּמַר כָּל תִּפְלוֹת הַשָּׁנָה". י"ג מידות – סדר תפילה/ ומה שכתב כי סדר י"ג מידות הוא עיקר סדר התפילה מקורו בגמרא (ראש השנה יז ע"ב) שפירשו כל הפסוק "וַיַעֲבוֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא" (שמות לד). אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אִלְמָלֵא מִקְרָא כָתוּב, אִי - אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּשְׁלִיחַ - צִבּוּר, וְהֶרְאָה לוֹ לְמֹשֶׁה סֵדֶר תְּפִלָּה. אָמַר לוֹ, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִין, יַעֲשׁוּ לְפָנַי כַּסֵּדֶר הַזֶה, וַאֲנִי אֶמְחוֹל לָהֶם עֲוֹנוֹתֵיהֶם./ (שמות לד). עוד כתבו שם "אָמַר רַב יְהוּדָה, בְּרִית כְּרוּתָה לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם, שֶׁנֶּאֱמַר, (שם) "הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית" וְגוֹ'. אין תפלתו חוזרת ריקם אלא אם כן היו בידו עבירות שמעכבות זה / ועל מעלת י"ג מידות אלו שאומרים 150 פעמים מאלול ועד יוה"כ כתב רבינו בחיי (שמות לד ו) "וְצָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת כִּי כָּל הַמֵּבִין שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת וְיוֹדֵעַ פֵּרוּשָׁן וְעִקְּרָן וּמִתְפַּלֵּל בָּהֶם בְּכַוָּנָה, אֵין תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ בְּיָדוֹ עֲבֵרוֹת שֶׁמְּעַכְּבוֹת זֶה. וְהִנֵּה בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֲנַחְנוּ שְׁרוּיִים בַּגָּלוּת וְאֵין לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל לְכַפֵּר עַל חַטָּאתֵנוּ, וְלֹא מִזְבֵּחַ לְהַקְרִיב עָלָיו קָרְבָּנוֹת, וְלֹא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְהִתְפַּלֵּל בְּתוֹכוֹ. לֹא נִשְׁאַר לָנוּ לִפְנֵי ה' בִּלְתִּי אִם תְּפִלָּתֵנוּ וי"ג מִדּוֹתָיו, וּמִתּוֹךְ י"ג מִדּוֹת אֵלֶּה לָמַדְנוּ סִדְרֵי תְּפִלָּה וּבַקָּשַׁת רַחֲמִים מֵאֵת אֲדוֹן הַכֹּל יִתְעַלֶּה".   האם להתפלל ביחד בקול או בלחש/ לומר בשקט לבדו - שלא יאבד מילה/ בשו"ת רדב"ז (חלק ג סימן תעד) נשאל על מה שכתב כי אין ראוי לאדם לקרות ק"ש לבדו ולמהר בקריאתה קודם הצבור אלא שיקרא עם הצבור מלה במלה בלא קדימה ואיחור. והקשו עליו מתשובה לרבינו האי גאון שכתב: "אֲבָל מְעַלְּיָא אִיהוּ בְּלַחַשׁ דְּלָא יִתְאַבֵּד מִבַּר נָשׁ תֵּבָה חֲדָא אוֹ תְּרֵין דַּהֲא כָּל חַד חַיָּב בִּקְרִיאָתָהּ וְכוּלֵהוּ חַיָּבִים בְּחֶשְׁבּוֹנָהּ וְאִצְטְרִיךְ לְאַשְׁלַמָּא בַּכֹּל. וּמָאן דְּגָרַע חֲדָא מִנַּיְהוּ - כְּאִלּוּ גָּרַע חֲדָא עָלְמָא. וְעַל דָּא בִּקְרִיאָתָהּ בְּקוֹל רָם זִמְנִין דְּשַׁתָּק פּוּרְתָּא וְצִבּוּרָא יִקְרְאוּ לְהַלְאֵה וַיִּקְרָא בָּהוּ מֵהַהוּא תֵּבָה דְּאִינוּן אָמְרִין וִידַלֵּג תֵּבָה אוֹ תְּרֵין וִיתִיב. וְעַל דָּא בְּלַחַשׁ כָּל חַד יִקָּרֵא וְלֹא יִגָּרַע כְּלוּם". וכדבריו כתב הרשב"א "כדי שיהיה כל אחד ואחד משנן בפיו שאלו אומרין אותו בקול רם אולי יבטח האחד על השמיעה בקריאת הצבור". צָרִיךְ לִקְרוֹת ק"ש בְּקוֹל רָם כְּדֵי לְעוֹרֵר הַמַּחֲשָׁבָה / וענה "כְּבָר כָּתַבְתִּי בְּאוֹתָהּ תְּשׁוּבָה שֶׁאֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים אֶלָּא לְקַיֵּם הַמִּנְהָג אֲשֶׁר נָהֲגוּ לִקְרוֹת בְּלַחַשׁ. אֲבָל מִדִּינָא צָרִיךְ לִקְרוֹת ק"ש בְּקוֹל רָם כְּדֵי לְעוֹרֵר הַמַּחֲשָׁבָה. וְכֵן הָיוּ נוֹהֲגִין בִּסְפָרַד אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ בְּלַחַשׁ הָיוּ קוֹרִין פָּסוּק רִאשׁוֹן בְּקוֹל רָם לְעוֹרֵר הַמַּחֲשָׁבָה". והמשיך וכתב "וַהֲכִי מַשְׁמָע בְּהֶדְיָא בַּגְּמָרָא מִמָּה שֶׁהִתְקִינוּ לוֹמַר בשכמל"ו בַּחֲשַׁאי מַשְׁמָע דִּשְׁאַר ק"ש בְּקוֹל רָם". היוצא מפי המרובין יש בו כח וחוזק לבקוע כמה אוירים ולבטל קטיגורין/ והמשיך להסביר "וְתוּ דְּאָמְרוּ חַכְמֵי הַסּוֹד כִּי הַדִּבּוּר אוֹ הַתְּפִלָּה אוֹ סְלִיחוֹת וְתַחֲנוּנִים הַיּוֹצֵא מִפִּי הַמְּרֻבִּין יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ וְחֹזֶק לִבְקֹעַ כַּמָּה אֲוִירִים וּלְבַטֵּל קָטֵגוֹרִין עַד שֶׁעוֹלֶה הַדִּבּוּר לְמַעְלָה לַמָּקוֹם הָרָאוּי לוֹ וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב הֵן אֶל כַּבִּיר לֹא יִמָּאֵס. וע"כ נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִקְרוֹת בְּקוֹל גָּדוֹל יַחַד ק"ש וְתַחֲנוּנִים לֹא כַּאֲשֶׁר תּוֹפְסִים עָלֵינוּ וְעַל רַבֵּנוּ וְכִי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ מָה שֶׁבְּלֵב הָאָדָם וְהֵם לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ סוֹד הַטַּעַם וְהַסְּגֻלָּה זֹאת בַּתְּפִלָּה אוֹ בְּדִבּוּר שֶׁל יָחִיד". וסיים "ומ"מ מודה אני שאם אתה חושד את עצמך שתדלג מקצת תיבות ותסמוך בהם על הצבור מוטב שתקרא בלחש ובנחת כדי שלא תתרחק מן הצבור". לפי הכלי המוכן לקבל בימים האלה - נמשך עליו הארה לכל השנה / וכתב הפלא יועץ על הסליחות "וּמַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת יֵשׁ גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְאֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ וּלְפִי מָה שֶׁהָיָה כְּלִי מוּכָן לְקַבֵּל בַּיָּמִים הָאֵלֶּה כָּךְ נִמְשַׁךְ עָלָיו הֶאָרָה לִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה לְהִתְנַהֵג בְּסֵדֶר קְדֻשָּׁה וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא עַם הָאָרֶץ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו, עכ"פ יֹאמַר הַסְּלִיחוֹת אוֹת בְּאוֹת תֵּבָה בַּתֵּבָה בְּקוֹל בְּכִי קוֹל תְּחִנָּה בְּיוֹדְעוֹ הַכַּוָּנָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת עַל אֲשֶׁר חֵטְא עַל הַנֶּפֶשׁ, וַחֲרָדָה יִלְבַּשׁ. וְאִם כֹּה יַעֲשֶׂה - יִבְטַח בְּשֵׁם אלקי"ו כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם הוּא וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ וְלֹא יַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת וְאֵינוֹ בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו רַק שֶׁיַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֹחָם".   תקיעת שופר באלול/ והקב"ה נתעלה אותו היום באותו שופר / מובא פרקי דרבי אליעזר (מו) "ובראש חדש אלול אמר לו הקב"ה (שמות כד, יב), "עלה אלי ההרה" והעבירו שופר במחנה, שהרי משה עלה להר, שלא יטעו עוד אחר עבודת כוכבים ומזלות, והקב"ה נתעלה אותו היום באותו שופר, שנאמר (תהלים מז, ו), "עלה אלהים בתרועה",/ ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעים בשופר בראש חדש אלול בכל שנה ושנה". מנהג בני אשכנז לתקוע/ וכך כתב הטור בהלכות ראש השנה (תקפא) "לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב השטן וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה". ולא הביא השו"ע את מנהג התקיעות. והרמ"א כתב על הסליחות כל חודש אלול "ומנהג בני אשכנז אינו כן, אלא מראש חדש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית, ויש מקומות שתוקעין ג"כ ערבית". ובימינו לא נוהגים האשכנזים לתקוע במנחה. אמנם אם לא הספיקו לתקוע בשחרית, יתקעו במנחה. וכתב כף החיים (או"ח תקפא יג) כי גם הספרדים נוהגים לתקוע בסליחות "ומיהו הנוהגים כדברי השלחן ערוך יש נוהגין לתקוע גם כן בסליחות באמרם י"ג מידות וגם קודם תתקבל, כדי לקיים דברי הכל". למה לא מברכים על התקיעות?/ והאבני נזר (בנאות הדשא ח"ג אלול אות ג) הקשה למה אין מברכין על התקיעות שתוקעין בכל חודש אלול כיון שהוא מתקנת חכמים כדאיתא בפרקי ר"א ובטור או"ח? ותירץ דהתקיעות שבחודש אלול הן רק הכנה לראש השנה. ואמר בשם החידושי הרי"מ זצ"ל מגור דהתקיעות של חודש אלול הן כדי לתקוע בתוך הלב, דהיינו להכין את הלב כדי שנוכל לקבל התקיעות של ראש השנה. ומשום הכי כיון שהיא רק הכנה לראש השנה אין מברכין וסמכינן על ברכה של עיקר המצוה. תקיעות – עליה לארץ הקודש/ עיקר התקיעות – קיבוץ גלויות/ עיקר תקיעת השופר היא לקבץ גלויות. כך אומר הנביא ישעיה (כז) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַחְבֹּט ה' מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר עַד נַחַל מִצְרָיִם וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". והסביר הרד"ק כי כך מלקטים זיתים וכך מפרידים חיטים מהתבן. וכך יעשה ה' להפריד את ישראל מבין האומות. ואחר כך "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם". קיבוץ גלויות – ה' הוא המלך/ וקיבוץ גלויות זה הוא קידוש השם הגדול, שכל האומות שרואים כי ה' מקבץ את עם ישראל לארצו כדברו ביד עבדיו הנביאים. ואע"פ שהאומות בתחילה רצו בזה באופן פלא, ואחר כך התנגדו. ולמרות התנגדות המעצמות הגדולות, התכנסו ועלו בני ישראל לארצם כנגד כל הסיכויים. והתכנסות זו היא באופן יחודי שאין שני לו בכל העולם. אין זה אלא שה' הוא המלך. ולכן לאחר "ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" שאומרים בבוקר לפני ברוך שאמר אומרים "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" ומדברים על קיבוץ גלויות "הוֹשִׁיעֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ. לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ" ואחר כך אומרים "לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִנֹת מִזְמוֹר שִׁיר" שמדבר על הארת הפנים שיש לעולים לארץ ישראל "אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ" וכשרואים כך אומות העולם מתקיים "יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים. וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אֶרֶץ". אמן ואמן. סיפור תכינו את הפנסים הנקיות של הרב זצ"ל הכ"מ הייתה גם בדברים הגדולים וגם בדברים הקטנים ביותר. כשהייתי ילד והיה מו"ר אבא לוקח אותי ואת אחי לסליחות, היה מכין אותנו לילה קודם לכן להכין פנסים וכדו', כדי שנתרגל למחשבה של הסליחות כבר לפני השינה. וכך בבוקר היינו קמים באשמורת הבוקר ביתר קלות. וכשהיינו קמים היה מעיר אותנו בלחש כדי שאמא לא תתעורר ולא יהיה גזל שינה חלילה ויצא שכרנו בהפסדנו. וכך הייתה כל הדרך אל הסליחות בלחש גמור, לא לטרוק את הדלת של הבית שלא יתעוררו השכנים. ולא לדבר בקול בחדר המדרגות שלא להפריע את מנוחתם. וכך כל הדרך לבית הכנסת, הכל כדי להזהר מגזל שינה, שלא ניתן להשיבו. (הרב שמואל אליהו, בן הרב) הקול חזר בזכות ברכת הרב המקרה אירע בשנת תשס"ה, היה זה בתקופת אלול-תשרי, לאחר תקופת הסליחות. אבא, שנוהג לקחת חלק בתפילות כשליח ציבור, דיבורו נחלש מאוד לאורך תקופה די ארוכה עד כדי כך שלא היה יכול לדבר אלא לכתוב בלבד. הוא הלך להתיעץ עם רופא אף-אוזן-גרון. הרופא ביקש ממנו לקחת ביופסיה תחת הרדמה מלאה בבית החולים הדסה. בהתייעצות עם אמא, החליטו לקבוע פגישה וללכת לרב זצ"ל לשאול בעצתו. הרב כמובן הכיר את אבא ולאחר חילופי ברכות, זיהה הרב את הקושי בדיבור אצל אבא. אבא סיפר לו מה אמר הרופא ושצריך לעשות ניתוח. אמר הרב: "לא ניתוח ולא בָּטִיח. תלך הביתה". ואכן למחרת בבוקר הקול של אבא חזר להיות כרגיל ולא היה צריך שום טיפול ושום התערבות. (עדה גיל, מושב קשת. מנחה תוכנית לנשים בהריון, "דבש מסלע") לא מפסידים סליחות עם סבא תקופה קצרה גרתי בבית סבא וסבתא בעת שלמדתי במכללה. זה לא קל לקום לסליחות, ועוד פחות קל אם ישנת בלילה קודם בשעה מאוחרת. אבל סבא תמיד היה עירני, לא משנה באיזו שעה הלך לישון, תמיד הוא היה קם בשמחה, מוכן ומזומן לתפילה, כמו לפגישה עם מלך. בבית היתה אווירה של רוממות ותחושה שהדבר הכי אהוב על סבא זה להתפלל, והוא עושה את זה בציפייה, כאילו לא עשה זאת גם אתמול. קשה היה שלא להידבק. ולכן לא היינו מפסידים סליחות עם סבא הרב ז"ל. והעיקר היה בעת שהיינו חוזרים מהתפילה. אווירה אחרת היתה בבית. שמחה אחרת. קשה להסביר. עם כל החשיבות שסבא ראה בתפילה, הוא מעולם לא אמר למישהו ללכת לתפילה, הוא לא העיר למישהו שבחר להתעכב בבית ולא לקום לסליחות. תמיד הוא פנה בסגנון עדין של הצעה או שאלה, אף פעם לא בצורת הערה. (רחל בזק, נכדתו של הרב) שאלות גם סליחות, גם וידוי. אנחנו אומרים סליחות לפני התפילה. האם צריך להגיד בתפילה וידוי ואת המזמור שאחריו? כן. מה לך נרדם. האם יש הבדל בין אמירת סליחות בחצות הלילה לבין אמירתן באשמורת הבוקר? מעלת חצות גדולה, כי אומרים תיקון חצות. אך עדיף לקום באשמורת למי שיכול, כי היא עת רצון יותר גדולה, וגם בגלל שאגב הסליחות גם יתפלל כוותיקין.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (718)
הרב שמואל אליהו
757 - פרשת שופטים תשפ"ו – במלחמת מצווה הכל יוצאין
758 - פרשת כי תצא תשפו - בחודש אלול הקב״ה מתרצה לעם ישראל
טען עוד
undefined

הרב שמואל אליהו

רב העיר צפת. בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים

רבנים בבית המדרש

שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
     הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרה"ג דוב ליאור
     הרה"ג דוב ליאור
  • הרב אורי שרקי
     הרב אורי שרקי
  • הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
     הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
  • הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
     הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
  • הרב מרדכי גרינברג
     הרב מרדכי גרינברג
  • הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
     הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
  • הרב בני אלון
     הרב בני אלון
  • הרב שבתי סבתו
     הרב שבתי סבתו
  • הרב משה ברלינר
     הרב משה ברלינר
  • הלכות סליחות
    43 דק'
    סליחות

    הלכות סליחות

    הלכה למעשה

    הרב משה בר ציון | ד' אלול תשפ"ו
  • קדושת האמצעים
    38 דק'
    אורות התשובה - הרב הראל כהן

    קדושת האמצעים

    אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'

    מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?

    הרב הראל כהן | ה' אלול תשפ"ו
  • פרשת כי תצא תשפו - בחודש אלול הקב״ה מתרצה לעם ישראל
    1:01
    קול צופיך - הרב שמואל אליהו

    פרשת כי תצא תשפו - בחודש אלול הקב״ה מתרצה לעם ישראל

    הרב שמואל אליהו | אלול תשפ"ו
  • פרשת כי תצא – סבלנות אחי
    42 דק'
    כי תצא

    פרשת כי תצא – סבלנות אחי

    משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות

    הרב יצחק חי זאגא | אלול תשפ"ו
  • חמשת העינויים ביום הכיפורים
    46 דק'
    יומא

    חמשת העינויים ביום הכיפורים

    הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ו' אלול תשפ"ו
  • ספרדי הנמצא במקום בו אומרים סליחות בנוסח אשכנזי או להיפך רשאי לאומרה עמהם
    סליחות

    ספרדי הנמצא במקום בו אומרים סליחות בנוסח אשכנזי או להיפך רשאי לאומרה עמהם

    הרב שי טחן | אלול תשפ"ו
  • אני לדודי ודודי לי
    חודש אלול

    אני לדודי ודודי לי

    הרב שי טחן | אלול תשפ"ו
  • פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא

    בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. מדוע אם כן לא נכתבו עוד עשרות דינים והלכות למטרה זו. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. לכאורה די היה לכתוב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח, מדוע נכתב תִּקַּח לָךְ ? מה הטעם שלא נזכרה אריכות ימים בכל התורה כי אם בשני מצוות אלו, כיבוד אב ואם ושילוח הקן. מה הטעם שאסרה תורה ללבוש שעטנז צמר ופשתן.

    רבנים שונים | אלול תשפ"ו
  • התעלות ההכרה והתשובה המעשית
    47 דק'
    אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן

    התעלות ההכרה והתשובה המעשית

    פרק י"ג

    הרב מבאר את הפער שבין הארת התשובה הפנימית וההתעלות הרוחנית לבין קצב התיקון המעשי בחיי היום-יום. הרב מדגיש את הצורך להתקדם בהדרגה ובסבלנות במישור המעשי, כדי למנוע ייאוש ותסכול הנובעים מציפייה לשינוי מיידי ומוחלט.

    הרב ש. יוסף וייצן | ו' אלול תשפ"ו
  • מגמת לימוד התנ"ך ועולמות האמונה
    38 דק'
    לימוד תנ"ך

    מגמת לימוד התנ"ך ועולמות האמונה

    השיעור עוסק בבירור היחס הנכון ללימוד התנ"ך, מתוך הדגשה כי העיסוק בו דורש בסיס תורני עמוק של לימוד הלכה ועיון תלמודי כפי שמבאר הנצי"ב מוולוז'ין. בנוסף, מוסבר כי התנ"ך הוא ספר אמונה והדרכה לדורות שנועד לעצב את מבטנו על המציאות, ולכן יש לגשת אל פשוטו ועומק מדרשיו מתוך קומתם של חז"ל.

    הרב עידו יעקובי | ד' אלול תשפ"ו
  • חולין דף ק"י
    24 דק'
    חולין

    חולין דף ק"י

    הרב אלי סטפנסקי | ה' אלול תשפ"ו
  • סוד התשובה מתוך אהבה ושמחה
    37 דק'
    שופטים

    סוד התשובה מתוך אהבה ושמחה

    שיחת מוצ"ש פרשת שופטים

    הרב עוסק במהותה של התשובה מתוך מבט פנימי ומרומם, המתמקד בקרבת ה', בביטחון ובשמחה במקום בפחד וחרדת הדין. דרך תורתו של הרב קוק ופרשות השבוע, מבאר הרב את תהליך ההתקדמות הכללי של עם ישראל בדורנו ואת הפיכת התשובה לכוח של גאולה ובניין.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אלול תשפ"ו
  • חולין דף ק"ט
    35 דק'
    חולין

    חולין דף ק"ט

    הרב אלי סטפנסקי | ד' אלול תשפ"ו
  • גדולת מרן הרב: תורה לשמה
    מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק

    גדולת מרן הרב: תורה לשמה

    מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו

    הרב עוסק בדמותו המרוממת של הראי"ה קוק זצ"ל ובשאיפה לגדלות בתורה וברוחב דעת כהכנה לתיקון האומה והקמת הסנהדרין. מתוך התבוננות בעוצמת לימוד התורה לשמה ובאירועים ההיסטוריים שחווה הרב, מתבאר כיצד דווקא מתוך הקשיים והמצר צומחת הישועה הגדולה.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אלול תשפ"ו
  • מבית הקברות לתחיית הקודש
    מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק

    מבית הקברות לתחיית הקודש

    מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו

    הרב עוסק בהבנת תהליך הגאולה ותחייתו של עם ישראל מתוך מצב ה"מוות" והחידלון של שנות הגלות. דרך משנתו של הרב קוק, מואר המבט התורני העמוק החושף כיצד גם בתהליכי התחייה החומריים והחוליים טמון ניצוץ נשמתי פנימי של קודש.

    הרב חיים כץ | ג' אלול תשפ"ו
  • מקדשו הפנימי של מרן הרב
    מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק

    מקדשו הפנימי של מרן הרב

    מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו

    הרב עוסק דמותו הענקית של הרב קוק זצ"ל, שחיבר בין עולמות ההלכה, האגדה, המחשבה ועומק הרגש מתוך קדושה עליונה ואהבת ישראל אינסופית. דרך תיאורי גדולי דורו וכתביו, מתבארת השקפתו הייחודית על תורת ארץ ישראל, תהליכי הגאולה ותפקידם של תלמידי חכמים בהבאת שלום ואיחוד לעולם.

    הרב אליהו ברין | ג' אלול תשפ"ו
  • סוד התשובה והתחדשות הבריאה
    34 דק'
    לנתיבות ישראל

    סוד התשובה והתחדשות הבריאה

    לנתיבות ישראל א' , מאמר ז'

    הרב עוסק במהותן העמוקה של התורה והתשובה שקדמו לעולם ומהוות את התוכנית הפנימית והכוח המניע של המציאות כולה. דרך משנתו של הראי"ה קוק מובהר כי התשובה אינה רק תיקון חטא נקודתי, אלא תהליך מתמיד של התחדשות והתקדמות אינסופית לעבר השלמות האלוקית.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' אלול תשפ"ו
  • למה הרב קוק כל כך פופולארי?
    50 דק'
    בית הרב קוק

    למה הרב קוק כל כך פופולארי?

    מבט אל דמותו של הרב קוק: השילוב הנדיר בין גאונות ליטאית, עומק חסידי ונפש פיוטית. כיצד הרמונית הניגודים והיצירה הכוללת בכל חלקי הפרד"ס מעניקות תורה חיה ומחוברת לנפש הלומד. על הסוד שהפך אותו ל"הרב" בה' הידיעה ולנושא הלימוד המבוקש ביותר בעולם התורה כיום.

    הרב ארי יצחק שבט | ג' אלול תשפ"ו
  • חולין דף ק"ח
    26 דק'
    חולין

    חולין דף ק"ח

    הרב אלי סטפנסקי | ג' אלול תשפ"ו
  • חולין דף ק"ז
    29 דק'
    חולין

    חולין דף ק"ז

    הרב אלי סטפנסקי | ב' אלול תשפ"ו
עוד שיעורים
אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il