ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
חג הסוכות מרובה במצוות, ביניהן מצוות הלולב, ארבעת המינים. חכמים אומרים שארבעת המינים דומים לכלי נשק - הלולב דומה לחרב, אולי לרובה, האתרוג אולי לרימון. על כל פנים, חכמים מתכוונים לומר לנו שיש מלחמות רוחניות ויש מלחמות גשמיות, אדם בעולם הזה צריך להתמודד עם מזיקים שונים ולהדוף אותם. אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת במינה. על הדור שלנו, דור של עקבתא דמשיחא, אמר הרב שזהו דור שאור וחושך משמשים בו בערבוביא. יש המון אור, המון התקדמות, ומצד שני גם המון חשכה. יש ירידה ועלייה, יש הרבה התמודדויות עם מתירנות וחופש, עם פריקת עול, שזהו דבר שלא היה בדורות קודמים, אנשים לא העיזו לפרוק עול. מאידך גיסא זהו דור של חזרה לארץ-ישראל, ודור של התמודדות עם הקשיים והתגברות עליהם. לא היה דור שהיתה לו התמודדות ברמה כזו - לא היה אינטרנט ולא טלוויזיה, לא היתה תקשורת, לא עיתונות ולא ספרות, ועוד דברים שגורמים בעיקר לבני-נוער, אך גם למבוגרים, צורך להתמודד ולעמוד מול משיכות וגירויים שקשה לנצח אותם. ואם יש ציבור שלמרות כל הקשיים לא נופל ברוחו אלא להפך, בונה לעצמו כוחות ומתמודד ומנצח, זה ציבור מיוחד שלא היה בדורות קודמים, שאז לא היתה התמודדות כזו. לכן מבחינה מסוימת האור שעולה מתוך ההתמודדות מגלה ציבור חזק עם עוצמות מיוחדות גדולות מכל דור שלפנינו. מלחמה רוחנית דורשת הדיפת כוחות שליליים, ומצד שני בניית כוחות חיוביים של אהבת תורה, של אהבת עם ישראל, של אהבת ארץ-ישראל, של אמונה. זה האתגר שאנו עומדים בו ומנצחים אותו.
האיכות קובעת
על ליל הושענא-רבא שאנו עומדים בו אמרו המקובלים שזהו יום שליחת הפתקאות, שלב החיתום שלאחר הדין, גזר הדין, וישנם תיקונים שנהוג לומר. בין הדברים נהוג לומר בתיקון ליל הושענא-רבא את ספר דברים. ספר דברים עניינו הוא הכניסה לארץ-ישראל, הגבורה והתעוזה לבוא לארץ למרות העמים הגדולים והמלחמה הקשה הצפויה. משה אומר לעם שלא יפחדו, ולא מפני שישראל חזקים בפועל אלא מפני שהקב"ה איתנו. זאת אומרת שאכן המלכים חזקים והמלחמה קשה, הכניסה לארץ-ישראל כרוכה בסיכון גדול, אבל, אומר להם משה, אתם ראיתם מה שעשה הקב"ה ביציאת מצרים, כיצד התמודדנו עם מלכים גדולים, עם סיחון ועוג, והקב"ה עזר לנו לנצח אותם, על כן אל לנו לפחד בכניסה לארץ. ואחרית כראשית - אנחנו היום נמצאים בתקופה של התמודדות כנגד העמים שלא רוצים שנשלוט בכל ארץ-ישראל, וגם אלו שלא נלחמים איתנו לא רוצים שנתפתח ומחפשים כל דרך להצר את צעדינו ולמנוע את התפתחותה של מדינת ישראל, שכן זה מנוגד להשקפתם הן של הנוצרים והן של המוסלמים.
אבל כמו שהתורה אומרת לפני הכניסה לארץ בימי יהושע כך היום, אנחנו לא הולכים בשם עצמנו, אנחנו באים בשם ה'. הקב"ה ציווה אותנו לשבת בארץ-ישראל, לכבוש את ארץ-ישראל, לא להשאירה ביד נכרים, וכאשר אנו עושים מצווה הקב"ה מסייע בעדנו. וכשהקב"ה מסייע בעדנו שום כוח שבעולם לא יכול להפריע, ואנחנו צריכים להתמלא בביטחון בה', ולומר בפה מלא את המגמה והכיוון שלנו. הרבה פעמים המדינאים שלנו אומרים שאין לנו כוונה להישאר בכל חלקי הארץ אלא עלינו לעשות פשרות וכדומה, וכאשר מגיע חג הסוכות כולנו עולים לרגל ומכריזים שבעצם אנו שואפים שייבנה בית-המקדש והר הבית יהיה בשליטתנו. זה סותר את דברי המדינאים שנאמרו במשך כל השנה, וזה אבסורד, כי אלה הדברים שאליהם אנו באמת חותרים, זה החפץ האמיתי של עם ישראל. וכאשר נכריז על זה בגבורה ונעשה את מה שבידינו, העם כולו יהיה נחוש ובוטח ברבש"ע ובדרך הזו שאנו הולכים בה - זה התפקיד של הציבור שלנו. גם בתוך הציבור הדתי לא כולם רואים את המהלך הא-לוהי ואת המגמה המרכזית של התקופה, שענייננו לחזור לארץ-ישראל. מכיוון שהמדינה הוקמה על-ידי חילונים והם עומדים בראשה ואין שלטון של תורה, הם לא רואים כאן דבר דתי וא-לוהי.
אנחנו, נאמני בית המדרש של הרב זצ"ל, יודעים שזו תקופה של גאולה ורואים את ההתקדמות מתוך הקשיים. הציבור הזה גדל ומתרחב והוא זה שצריך להיות הלב המוביל בציבור הדתי ואחר כך בכלל ישראל, המוביל לקומה זקופה, לקוממיות, לשתי קומות, לגבורה שבאה מתוך גודל של אמונה, לדעת שהקב"ה הוא שמוביל אותנו בדרך הזו של הגאולה. אמנם מבחינה כמותית איננו רבים, אך האיכות קובעת, וכאשר יש איכות של עומק, של מחשבה, של אמונה וקיום תורה ומצוות ודקדוק בכל, ומתוך זה באה אהבת ארץ-ישראל ואהבת העם ושאיפת הגאולה - כמובן שהדרך הזו תתפשט ותתרחב ותתפתח ותהיה מובילה בע"ה לכל עם ישראל.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.














