ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. תהלים קכב' - ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו. רש"י - ורבותינו אמרו יש ירושלים הבנויה בשמים ועתידה ירושלים של מטה להיות כמותה.
ג. בראשית לז' - ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה.. ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן. רש"י - מעמק חברון - והלא חברון בהר, שנאמר ויעלו בנגב ויבא עד חברון, אלא מעצה עמוקה של [אותו] צדיק הקבור בחברון, לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים כי גר יהיה זרעך.
ד. במדבר יג' - ויעלו בנגב ויבא עד חברון.. וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים.
ה. פנקסי הראי"ה ח"ג פנקס לה' יב' - שהי' ידוע להאבות שמהם יהי' יסודו של עולם באומה הישראלית המספרת עוז ד' ותהילתו ית' בעולם, וכמו כן השבטים ידעו זאת, אך זה באמת יש להסתפק, אם באמת ראוי שתהיה התגלות ד' ע"י תורה מהשמים נתונה אל הכלל כולו לדורות עולם בלא שינוי, ומשפטים המסופקים יוסדו ע"פ חכמי התורה כמו שיוציאו בחכמת לבבם, או שתהיה השפעת הנבואה תדירה, וכל דור ודור יתנהג ע"פ עצת ד' אשר תופיע על הנביאים שיהיו בכל דור. והאחים הוה ס"ל שתעודת [ה]עם הנבחר היא בזה שיוכנו מהם בנים רבים לנבואה, וכמו שכתוב ואקים מבניכם לנביאים, ע"כ, כיון שהיו מוכנים כבר לנבואה או לרוה"ק, כבר הי' ראוי לקדושת ישראל שתחול עליהם בשלמותה. אבל להנחיל קדושה קבועה לדורות עולם בתורה נצחית, צריך לזה ס' רבוא, ול"ה מוכנים, ע"כ יוסף השכיל שצריך דוקא ס' רבוא, ויהיו מוכנים לתורה נצחית דוקא. ולולא הנצחיות שבתורה שמחברת כל הדורות, הי' כל דור ודור נידון בעצמו, ולא הי' ראוי הים שיקרע לפני דור יוצאי מצרים, שהי' הקטרוג גדול, הללו עע"ז והללו עע"ז, רק מפני החיבור של הדורות העתידים, וכ"ז רק בתורה נצחית שמחברת כל הדורות, מה שא"כ אם יתנהגו ע"פ נבואה, אז כל דור ודור יש לו חשבון בפני עצמו. ע"כ היתה הוראת חברון שבה נקברו האבות, להורות על זכותם שפועלת עלינו, וזה מורה על קישור הדורות כולם. ע"כ הי' הפועל לקבורת יעקב, שהשלים האבות, במכפלה דוקא יוסף. וחברון, שמה מורה על החיבור וצירוף הדורות, וזה החיבור דרוש להכנה, כל זמן שצריך שיצאו ישראל מהכח אל הפועל. דלזמן התכלית הגדולה [של] אשפוך את רוחי על כל בשר יהי' באמת מתאחד ענין הנבואה והתורה, וכל ספק יוכל להיות נפשט מנבואה, דזה [הפשיטות ע"י הנבואה] אי אפשר רק כ"ז שהנביא אחד והכל צריכים להיות סומכים עליו, אבל כשיהיו כולם כל עם [ד'] נביאים, ודאי יהי' כח הנבואה משמש לתורה, יותר משמוש השכל האנושי, ונעלה ונשגב ממנו. ע"כ בחברון היתה הכנת ישראל למלוכה ג"כ, שתחילה מלך דוד בחברון, כדי שתהי' הכנה קודם שנתכוננה מלכות ב"ד בירושלים, שזהו מורה על התכלית היוצאת אל הפועל הגמור. ע"כ אמר וחברון ז' שנים נבנתה לפני צוען מצרים, דצוען היתה הכנה למצרים לגדולתם, ולא התכלית, דאמרו חז"ל דהוו מרבי בה מלכי.. ע"כ הרפואה שהקדים לזה הקב"ה, כי הענין המוכן להוציא מעלת ישראל מן הכח אל הפועל הקדים הקב"ה קודם הכח של הכנת מצרים, ע"כ וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים. ע"כ היה שילוח יוסף, כששלחו יעקב, ג"כ מעמק חברון. והם הלכו דותינה, שמורה על דתות, להורות שהיתה ש(י)נאתם בענין קביעות הדתות, וחשבו שיוסף ע"י שיטתו, כיון שאביו ישליטו, יהי' המושל בישיבה, כנודע דחז"ל דאבותינו לא זזה מהם ישיבה, וישארו דעותיו, שלא להכלל בקדושה גמורה והתאחדות כללית עד זמן שתהי' הופעה כללית, והם אמרו מי יודע אם תהי'. ג"כ במה שאח"כ צריך להתנהג לפ"ד ע"פ שכל אנושי, וזה לא ישר בעיניהם, דשכל אנושי טועה, וראוי שתהיה הנבואה כוללת ההנהגה של הדורות. ע"כ כלב, כשבקש את חברון, אמר אשר יכה את קרית ספר, וקאי על ההלכות שנשתכחו, שיוחזרו דוקא בשכל אנושי ע"פ התורה.. וכמו כן היתה המערה מכפלה, על הכפל, דתורה, נבואה היא, והמצטרף להוציא אל הפועל בפרטיו שכל תחתון אנושי.
ו. מתוך התורה הגואלת ג' מאמר א' סא' - "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור". התבוננות בעולם ובאדם שבתוכו. התבוננות בפיזיקה, ובהסתוריה האנושית. ישנו חלק "באורות הקודש". "האחדות הכוללת". כל הבריאה, ההויה כולה - באחדות גמורה. "זכור ימות עולם" - העולם כולו באחדות גדולה ורחבה. "בינו שנות דור ודור" - שגם על העולם האנושי - הנפוץ והמפורד ללשונותיו, בארצותיו, - יש להסתכל כעל דבר אחד, חטיבה אחת. יש להתרגל למעוף עין - מאז בריאת העולם ועד הנה, ככל שהאנושות מתפתחת, היא הולכת ומתבררת. ההתפרטות הגדולה והמסובכת של האנושות בכל הדורות, מראה בהתבוננות מקיפה ויסודית, כי כל ענינה הוא סביבנו, סביב עם ישראל.. הכרת ההשתלשלות של הדורות, גם היא צריכה להיות בנויה, על יסוד ההכרה, שהעולם איננו הפקר. יש מנהיג לבריאה, ויש לתפוס את העולם בשלמות, באחדות.
ז. ישראל ותחיתו יב' - לא נעזבה היא הטבעיות במהלכה, לא אלמנה היא ההיסטוריה הסבוכה במסבותיה, ובתוכה חי גואל חזק, צור ישראל וגואלו ד' צ-באות שמו, א-להי כל בשר, א-להים לכל ממלכות הארץ, אדון כל המעשים, צור כל העולמים, צדיק בכל הדורות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















