ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
מבוסס על לוח דינים ומנהגים בעריכת פרופ' יהודה איזנברג – הוצאת "היכל שלמה" ו"הארגון העולמי של בתי הכנסת".
בברכת חודש טוב ומבורך.
טבת תשפ"ה
31 בדצמבר 2024 – 29 בינואר 2025
המולד: ליל שלישי (30.12.2024) בשעה 17:33 ו-16 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל שישי, ג' בטבת (2.1.2025) שעה 17:34, עד סוף ליל שלישי, י"ד בטבת (13.1.2025)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ליל שלישי, ח' בטבת (7.1.2025) משעה 17:34
תקופת טבת: יום שני ו' בטבת (6.1.2025) שעה 10:30 לפני הצהריים
ז' דחנוכה, יום ד', א' בטבת (1.1.2025), ב' דר"ח טבת. ערבית. בתפילה ובברכת המזון אומר "יעלה ויבוא" ו"על הנסים".
שחרית. תפילת ראש חודש, עם ההוספות של חנוכה. הלל שלם. קריאת התורה. מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לשלושה בפרשת פנחס כאתמול. מניחים ספר שני על הבימה, מגביהים ספר ראשון, וקוראים בספר שני לרביעי: "ביום השביעי". חצי קדיש, יהללו, אשרי ובא לציון, חצי קדיש. תפילת מוסף של ראש חודש, על הנסים, קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום: "ברכי נפשי". ומסיימים כבכל יום.
ח' דחנוכה, זאת חנוכה, יום ה', ב' בטבת (2.1.2025).
שחרית כאמור בא' דחנוכה, קריאת התורה לשלושה מ"ביום השמיני", לכוהן: עד "מלאה קטורת", ללוי: עד "גמליאל בן פדהצור", לשלישי עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך.
שבת פ' ויגש, ד' בטבת (4.1.2025). מפטירים ביחזקאל לז, טו "ויהי דבר ה'" עד סוף הפרק.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת ויחי.
עשרה בטבת, יום ו', י' בטבת (10.1.2024). תענית ציבור (צום העשירי). עלות השחר 4:55. הש"ץ אומר "עננו" בחזרת התפילה בין ברכת "גואל" ל"רפאנו", והיחידים אומרים "עננו" ב"שומע תפילה" במנחה. אחרי חזרת הש"ץ בשחרית אומרים סליחות ו"אבינו מלכנו". מוציאים ספר תורה וקוראים לשלושה בפרשת כי תשא (שמות לב, יא) "ויחל". ובמנחה קוראים "ויחל" ומפטירים בישעיהו נ"ו "דרשו".
עשרה בטבת חל השנה ביום שישי, וכדאי להקדים תפילת מנחה כדי שיספיקו לקרוא בתורה ולהפטיר, וכהנים יספיקו לעלות לדוכן. סוף התענית: שעה 5:17.
הרבנות הראשית לישראל קבעה את יום עשרה בטבת ליום הקדיש הכללי, לזכר הנספים בשואה שאין יודעים את יום מותם. אור לעשירי בטבת מדליקים נר נשמה בכל בית, וכל מי שאין הוריו בחיים יאמר בתפילה קדיש יתום. בתפילת שחרית יאמרו אחרי קריאת התורה את האזכרה שנתחברה לזכר השואה.
אזכרה לזכר חללי השואה : ליום הקדיש הכללי – עשרה בטבת
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, דַּיַּן אַלְמָנוֹת וַאֲבִי יְתוֹמִים, אַל נָא תֶּחֱשֶׁה וְתִתְאַפֵּק לְדַם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁפַּךְ כַּמַּיִם. תַּן מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שֵׁשׁ מֵאוֹת רְבָבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, יְלָדִים וִילָדוֹת, שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְנִשְׁחֲטוּ וְנִשְׂרְפוּ וְנִטְבְּחוּ וְנֶחְנְקוּ וְנִקְבְּרוּ חַיִּים בִּידֵי הַצּוֹרְרִים. כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וּבָהֶם גְּאוֹנִים וְצַדִּיקִים, אַרְזֵי הַלְבָנוֹן וְאַדִּירֵי הַתּוֹרָה, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם. בַּעַל הָרַחֲמִים יִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם, ה' הוּא נַחֲלָתָם, וְיִזְכֹּר לָנוּ עֲקֵדָתָם, וְיַעֲמֹד לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם. אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָּמָם, וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתָם. בִּזְכוּתָם נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל יָשׁוּבוּ לַאֲחֻזָּתָם, וְהַקְּדוֹשִׁים לַזִּכָּרוֹן תָּמִיד - נֶגֶד ה' צִדְקָתָם. יָבוֹאוּ שָׁלוֹם וְיָנוּחוּ עַל מִשְׁכָּבָם, וְנֹאמַר אָמֵן.
שבת פ' ויחי, י"א בטבת (11.1.2025). "חזק" (העולה לשביעי – אחרון – אינו אומר "חזק" בהשלמת הספר, שלא יפסיק קודם הברכה(. מפטירים במלכים-א,ב "ויקרבו ימי דוד עד "ותכון מלכותו מאד".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת שמות.
]מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות בכל יום ה' מפרשות שובבי"ם (= ש מות , ו ארא, ב א, ב שלח, י תרו, מ שפטים), ובשנה מעוברת גם ת רומה ת צוה (ראשי תבות: ת"ת) ונוהגים בו כתענית יחיד. צריך לקבל תענית במנחה ביום ד' שלפניו. באשמורת יום ה' אומרים סליחות המיוחדות לימים אלה. אם מנין מתענים, מתפללים מנחה יחד, קוראים "ויחל" ואומרים "עננו", ברכת כוהנים ואבינו מלכנו, כבתענית ציבור.]
שבת פ' שמות, י"ח בטבת (18.1.2025). מפטירים בישעיה כז,ו "הבאים ישרש יעקב" עד פרק כח,יג - "ונוקשו ונלכדו", ומוסיפים פרק כט,כב-כג: "לכן כה אמר ה'" עד "אלוקי ישראל יעריצו".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת וארא.
שבת פ' וארא, כה בטבת (25.1.2025). מפטירים ביחזקאל כח, כה "כה אמר" עד סוף פרק כט. מברכים חודש שבט שיחול ביום ה' (30.1.2025).
מולד חודש שבט: יום רביעי (29.1.2025) שעה 6:17 בבוקר ו-17 חלקים.
אין אומרים אב הרחמים, במנחה קוראים לשלושה בפרשת בא.
יום ד', כ"ט בטבת (29.1.2025), ערב ראש חודש, יו"כ קטן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
