ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
לשיעור בעיון בנושא פורס מפה ומקדש לחץ כאן
הקדמה
חכמים אסרו לקבוע בערב שבת סעודה גדולה שלא רגילים לערוך ביום חול, כדי לאכול סעודת ליל שבת לתאבון, וגם מחשש שסעודה בערב שבת תפריע להכנות לשבת (גטין לח,ב; פסחים צט,ב. שו"ע או"ח סימן רמט,ב ומ"ב ס"ק י). אמנם סעודת מצווה שזמנה בערב שבת מותר לערוך בערב שבת (רמ"א שם), אך מובא בפוסקים שגם בסעודה כזו יש להדר לכתחילה ולערוך אותה בבוקר לפני חצות, ובכלל זאת גם בסעודת פורים (רמ"א תרצה,ב).
מאידך המנהג בישיבת בית אל שכאשר פורים חל ביום ששי, עורכים את הסעודה סמוך לשבת, וממשיכים אותה אחרי כניסת השבת. מצינו במאירי (פסחים קא,א) שהעיד על עצמו שכך נוהג לכתחילה, ובנוסף, מקובל לומר בשם מרן הרב זצ"ל שאף המעשה המובא בגמרא (פסחים ק,א) על תנאים שעשו כדין "פורס מפה ומקדש" היה למעשה בעיצומה של סעודת פורים (וראייתו מכך שבמשא ומתן ביניהם הזכירו את הפסוק במגילת אסתר "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית").
מהו ההסבר למנהג לעשות כך לכתחילה? מדוע אין זה דיעבד מצד קביעת סעודה בערב שבת? ניתן להציע שתי דרכים:
1. ייתכן שהבעיה רק בקביעת סעודה קודמת ונפרדת מסעודת שבת, אך כאשר מדובר על סעודה שהיא עצמה הופכת להיות בהמשך סעודת שבת, בזה אין עניין להדר ולהימנע, כי כל עוד לא הסתיימה הסעודה לא נוצרה פגיעה בתאבון (ועי' תוס' שם, ד"ה "סמוך").
2. כאמור, אחד הטעמים לאיסור קביעת סעודה הוא כדי לוודא שישנו מספיק זמן להתכונן לשבת. לפי סיבה זו, ייתכן שבפורים נכון להקדים ולסיים את כל ההכנות לשבת, ורק לאחר מכן להתיישב לסעודת פורים, ולשתייה המרובה הנלווית אליה (ועי' ט"ז רמט, סק"א).
ראש הישיבה הרב זלמן מלמד שליט"א הוסיף, שכיוון שכאמור סעודת מצווה מותרת בערב שבת, והקדמתה היא רק הידור, הרי שניתן להימנע מהידור זה כדי לקיים את מצוות הפורים והסעודה בהידור ובאווירה יותר מרוממת, כנהוג כל שנה.
הדרך המעשית לקיום הסעודה באופן של "פורס מפה"
לפני הסעודה מתפללים מנחה ומסיימים את כל ההכנות לשבת.
מתיישבים לסעודת פורים ונוטלים ידיים בזמן שיאפשר לסעוד סעודת פורים ראויה עד להדלקת נרות, אך מצמצמים מעט את מאכלי הסעודה ביחס לשנים אחרות, כדי לאכול בשבת לתאבון (רה"י).
כשמגיע זמן ההדלקה, מדליקים את הנרות, מקבלים תוספת שבת (כתוצאה מכך אסורים במלאכה, ואסורים באכילה ושתייה עד לקידוש) ואומרים מזמורי קבלת שבת.
לאחר מכן ממשיכים לסעודת שבת: מביאים לחם משנה (ערוך השולחן רעא, ס"ק יג) ומכסים אותם ואת שאר הלחם שעל השולחן, מקדשים על כוס יין עם ברכת מקדש השבת, אך ללא ברכה נוספת של הגפן (נשים וילדים שלא שתו קודם יין צריכים לזכור לברך גם הגפן), טועמים מלחם משנה ואוכלים מעט יותר כביצה (מ"ב רצא, ס"ק ב) לחם בלא ברכת המוציא, לשם סעודת שבת.
טוב להדר ולאכול עוד כזית (שש"כ נד, הערה קלח בשם הגרש"ז אויערבאך) עם צאת הכוכבים (מ"ב רסז, ס"ק ה). בברכת המזון אומרים רצה, וגם על הניסים (רה"י ע"פ מג"א תרצה סק"ב בשם מרדכי, דלא כמ"ב ס"ק טו בשם חיי"א).
אחרי הסעודה מתפללים ערבית.
השנה שמחת הפורים מתמזגת ומתאחדת עם קדושת השבת,
בבחינת "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין", הלא הוא מלכו של עולם
(עי' מגילה יב,ב, ופירוש הגר"א לאסתר א,י).
יהי רצון שנזכה מכוחה לבשורת רפואה שלימה וגאולה קרובה בקרוב!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
