- משפחה חברה ומדינה
- משפט אזרחי (ערכאות)
- מדורים
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לפניהם - ולא לפני ערכאות
כתוב "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". כותב רש"י: "לפניהם - ולא לפני גוים, ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל, אל תביאהו בערכאות שלהם, שהמביא דיני ישראל לפני גוים מחלל את השם ומייקר שם עבודה זרה להחשיבה, שנאמר 'כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים', כשאויבינו פלילים זהו עדות לעלוי יראתם", עכ"ל.
כלומר, אפילו אם ידוע לו שהם דנים כמו דיני ישראל, בעצם ההליכה להשפט לפני ערכאות, יש איסור.
וכתוב בשו"ע (חו"מ סי' כ"ו סעי' א'): "אסור לדון בפני דייני עכו"ם ובערכאות שלהם פירוש: מושב הקבוע לשרים לדון בו אפילו בדין שדנים כדיני ישראל ואפילו נתרצו שני בעלי דינים לדון בפניהם אסור. וכל הבא לידון בפניהם הרי זה רשע וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבנו עליו השלום".
זאת ועוד, כתב בשו"ע (שם סעי' ג'): "המקבל עליו בקנין לידון עם חבירו לפני עכו"ם אינו כלום ואסור לידון בפניהם, ואם קבל עליו שאם לא ילך בפניהם יהיה עליו כך וכך לעניים, אסור לילך לדון עמו לפני עכו"ם וחייב ליתן מה שקיבל עליו לעניים, ויש מי שאומר שאין בית דין מוציאין ממנו אלא מודיעין אותו שחל הנדר עליו".
רווחי הדן בבית דין והפסד הדן בערכאות
אם אדם הולך לדין תורה, אפילו אם הפסיד במשפט ולדעתו הוא צודק והדיין טעה, אומר הקב"ה: מאחר והלכת לפי דין תורה, אני אשלם לך שכרך כפל כפליים. אבל אם אדם הולך לערכאות, אם הרוויח במשפט שלא כדין - זה גזל, ואם הפסיד שלא כדין - ההפסד שלו. ועל כן מלבד האיסור, יש כאן רווח טוב.
בורר
רשאים שני הצדדים הניצים לגשת לבורר שיבחרו ויסכימו ביניהם שידון כדין תורה, וזה גם כן נקרא דין תורה, ואפילו אם הוא יחיד ולא שלשה דיינים.
בורר יחיד - תרתי לא עבדי
אם שניים הולכים לבורר ומקבלים עליו כל מה שיאמר, הוא צריך להחתים אותם על כך שהם מסכימים לכל מה שיפסוק, והם אומרים לו שהוא יהיה נאמן עליהם כמו שלושה. וזה למרות שהוא דן יחידי. אבל אם הולכים לאביו של אחד מהצדדים שעל פי דין הוא פסול מלדון, ואומרים לו שהם מקבלים אותו עליהם כשלושה לא מהני, כי יש כלל בדין זה והוא ש"תרתי לא עבדי".
המקור לדיון יחידי הוא בשו"ע (חו"מ סי' ג' ס"א-ג) שכותב: "אין בית דין פחות משלשה וכו', ומכל מקום יכולין לקבל הטענות ולשלחם לפני מורה. פחות משלשה, אין דיניהם דין ואפילו לא טעו, אלא א"כ קבלום בעלי דינים, או שהוא מומחה לרבים. ובזמן הזה אין דנין דין מומחה לרבים שידון ביחידי בעל כרחו של אדם. אעפ"י שיחיד מומחה לרבים מותר לו לדון יחידי, מצות חכמים שיושיב עמו אחרים".
מתי יכול לדון בערכאות ?
אם הזמינו אדם לבית דין ולא הגיע ללא סיבה, או שאינו רוצה לבא, בית הדין מרשים לתובע לגשת ולתבוע בבית משפט.
וכתב השו"ע (חו"מ סי' כו סעי' ב'): "היתה יד עכו"ם תקיפה ובעל דינו אלם ואינו יכול להציל ממנו בדייני ישראל, יתבענו לדייני ישראל תחלה אם לא רצה לבוא נוטל רשות מב"ד ומציל בדיני עכו"ם מיד בעל דינו. הגה: ויש רשות לב"ד לילך לפני עכו"ם ולהעיד שזה חייב לזה, וכל זה דוקא כשאינו רוצה להיות ציית דין אבל בלאו הכי אסור לב"ד להרשות לדון לפני עכו"ם".
הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל - ראש ישיבת חברון, טוען: מה שהתירו חכמים ללכת לערכאות, אם הנתבע מסרב לבא לבית דין, זה מדובר לערכאות של גויים, אבל אסור בשום פנים ואופן ללכת לבית משפט של ישראל שלא דנין לפי דין תורה. ואנחנו אמרנו לו: אם כן לא הנחת חיים לכל בריה, שהרי כל אחד יזמין את חברו לדין תורה והוא לא יבא ונמצא החוטא נשכר. אבל אם לא בא והוזמן כדין ג' פעמים או שמסרב לבא - מותר לתובעו בבית משפט אזרחי כיום.
ידועה היתה לכל תקיפותו של ראש ישיבת 'חברון' הרה"ג יחזקאל סרנא זצ"ל. פעם הוא הגיע לכנס דיינים ובפיו הטענה שכל הדיינים הם יוצאי ישיבת חברון והם תלמידיו, ועלה לדבר בלי הזמנה. הוא החל צועק ואמר שאסור להגיע להתדיין בפני בית משפט של ערכאות ואפילו בארץ שהשופטים יהודים, כיון שמרן השו"ע (סי' כ"ו ס"ג) התבטא על כך באופן חריף וחמור ביותר, (כאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבנו עליו השלום). אמרתי לו ומה יעשה אדם חילוני שלא רוצה ללכת לדין תורה, וכי יפסיד הבן תורה שכנגדו? והוא המשיך בשלו ואמר בתקיפות שעדיף שיפסיד. ואמרתי לו והרי כתוב שאם אי אפשר מותר ללכת לערכאות, ועוד שהוא יפסיד את כספו, אבל הוא המשיך בתקיפות ואמר שבשום אופן אין לגשת לערכאות. הוא דיבר מתוך קנאות גדולה לתורת משה רבנו, וכפי שכתב כן מרן.
כשהתמניתי להיות דיין בירושלים, הזהיר אותי חכם סלמן חוג'י עבודי זצ"ל שירושלים אינה כבאר שבע, כי כאן דיני התורה קשים ביותר, ולפעמים מגיעים לדון ראש ישיבה מול התלמיד שלו וכד' ובאים בטענות מבוססות בש"ס ופוסקים. כשישבתי בבית הדין הגיע אליי דין תורה עם תלמיד ישיבת חברון, ופסקתי לרעתו שלא מועיל לו מה שנפסק ברוב לטובתו כיון שברחוב מרננים ואומרים שאם כך פסק הרב אליהו בודאי הוא חייב. קרא לי הרב סרנא זצ"ל לבוא אליו, (וידוע שאם לא הייתי בא היה שולח להביא אותי בעל כרחי), הלכתי אליו ואמר לי מדוע פסקתי לרעתו, וכי עליי לחזור בי. ביקשתי את הספר "דברי יחזקאל" שלו, והראיתי לו שהוא כותב כמותי. נזדעק הרב זצ"ל ואמר לתלמיד איך אתה לא יודע מה שרב "פרנק" יודע מה שכתבתי?!! לך ותשלם מייד, הוא צודק! אמר לו התלמיד שכבר פסקו הרוב לטובתו, ואמר לו הרב יחזקאל שהם טעו, וכי עליו לשלם ומייד!!
הוא גם היה שנון וחריף, ופעם אמר שכשמביאים אותו תלמידיו, שולחים לו נהג חדש באוטו ישן, וכי הוא מעדיף נהג ישן באוטו חדש...

מעבר ממשפטי הגויים למשפטי התורה, כיצד?
רבנים שונים | כו טבת תשס"ח
חשיבות ההידיינות בבית-הדין
מתוך הכנס הבינלאומי להלכה יישומית תשס"ט
הראשל"צ הרב שלמה משה עמאר | יום ג' ה' כסלו תשס"ט
דין פשרה הנעשית בערכאות
הכנס העולמי ה-17 לדיני ממונות
הרב שלמה בן שמעון

הסכמה לדון על פי חוקי המדינה
הרה"ג אשר וייס | סיוון תשס"ו
למה ללמוד גמרא?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
ראיית המבט השלם
האם מותר להתקלח ביום טוב?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה שמחים כבר משנכנס אדר?
תיקון ימי השובבי"ם
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
מה מברכים על פיצה?
איך נראית נקמה יהודית?